שופטי בג"ץ, דוד מינץ, יחיאל כשר וחאלד כבוב, הבהירו בצהריים (חמישי), בתום הדיון השני בעתירה, כי בכוונתם לדחות את עתירת עמותת חדו"ש וח"כ נעמה לזימי נגד שורת העברות תקציביות שאושרה בוועדת הכספים לפני כחודש וחצי. בעתירה נטען כי האישור שנתן יו"ר הכנסת לקיום הדיון בהעברות התקציביות היה בלתי חוקי, ולכן יש לבטל את כולן.
דיון בבית המשפט העליון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בתחילה הוקפאו כל הכספים שאושרו, אולם בהמשך הפשירו השופטים חלק מהכספים והותירו על כנה את הקפאתם של תקציבים אחרים, בעיקר כאלה המוגדרים ככספים קואליציוניים.
כעת המליצו השופטים לעמותת חדו"ש ולח"כ לזימי למשוך את עתירתן, והבהירו כי אם ההמלצה לא תתקבל, יינתן מיד פסק דין הדוחה את העתירה, ואילו נימוקיו יינתנו בהמשך. זאת, על מנת לאפשר את שחרורם המיידי של הכספים.
הכי מעניין
בבסיס העתירה עמדה הטענה כי אסור היה לכנס את ועדת הכספים בפגרת הבחירות לשם אישור העברות תקציביות ללא הסכמת האופוזיציה. סעיף 37 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי "הכנסת היוצאת תוסיף לכהן עד לכינוסה של הכנסת הנכנסת". עם זאת, בכנסת נהוג לצאת לפגרה כמה חודשים לפני הבחירות. תקנון הכנסת קובע כי ניתן לכנס ועדה בפגרה בשתי דרכים: בהחלטת ועדת הכנסת או באישור יו"ר הכנסת, שאמור להינתן "במקרים מיוחדים".
עם היציאה לפגרת הבחירות קבעה ועדת הכנסת כללים בנוגע לכינוס הוועדות השונות. בין היתר נקבע כי כל ועדה תוכל להתכנס על פי בקשת היו"ר ובאישור "ועדת ההסכמות", הכוללת שני חברים: יו"ר הקואליציה ומרכזת האופוזיציה. עוד נקבע כי ועדת הכספים תוכל לקיים דיון אחד בפגרה בנוגע להעברות תקציביות.
נעמה לזימי בועדת הכספים. | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
דיון כזה אכן כונס כמה ימים לפני הדיון שעמד במוקד העתירה. הדיון השני, שנגדו הוגשה העתירה, לא נכלל באישור מראש, ואף לא הושגה לגביו הסכמה בוועדת ההסכמות. על כך אין מחלוקת.
אז כיצד כונסה הוועדה בכל זאת? באישור יו"ר הכנסת. אלא שבעתירתן של חדו"ש ולזימי נטען כי ההעברות שאושרו בדיון היו של כספים פוליטיים בלתי דחופים, וממילא אישור יו"ר הכנסת ניתן שלא כדין. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, טענו מנגד כי האישור לכינוס הוועדה ניתן כדין, ולכן ההעברות כולן בתוקף.
בתחילה עצר בג"ץ את כל ההעברות, אולם בהמשך ביטל את צו הביניים בנוגע למרבית הסכום, והותיר את ההקפאה על שורה של העברות שנחשדו כ"כספים קואליציוניים".
בין התקציבים שנבלמו היו 74 מיליון שקלים שיועדו לשירות הלאומי, עשרות מיליוני שקלים לעמותות תרבות יהודית, תקציבים שונים לשלטון המקומי ועשרות מיליוני שקלים המיועדים לחטיבה להתיישבות.
עוד כתבות בנושא
בשירות הלאומי כבר הזהירו כי ללא שחרור התקציב תיפסק התנדבותם של 4,000 מתנדבים בתחום החינוך. מנכ"לי שבע עמותות השירות הלאומי אף התריעו כי ללא הכספים, המתנדבים לא יוכלו לחזור לשירותם לאחר חג הסוכות.
בדיון דחו השופטים את טענות העותרות, בין היתר משום שכל ההעברות התקציביות המדוברות קיבלו את אישור היועצת המשפטית לממשלה לכך שהן עומדות בקריטריונים הנוגעים לריסון הנדרש בתקופת בחירות.
כעת, בעקבות עמדת השופטים, צפויים הכספים שהוקפאו להשתחרר בקרוב.
עוד כתבות בנושא
