פסק דין שניתן בצהריים (שלישי) בבג"ץ ביטל את שתי החלטות הממשלה על מינוי 15 חברי מועצת הרשות השנייה ובהם גם יושבת הראש ד"ר יפעת בן חי-שגב, עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין. בכך קיבלו השופטים, יצחק עמית, אלכס שטיין ורות רונן, חמש עתירות שהוגשו בנושא, בין היתר על ידי ארגון העיתונאים, חדשות 12, התנועה לאיכות השלטון ומועצת העיתונות. בעתירות נטען, בין היתר, כי המינויים נגועים בחוסר סבירות קיצוני, במשוא פנים, בפגמים בהליך ההיוועצות ובפגיעה בחופש העיתונות.
היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לחלק מטענות העותרים וציינה כי החלטת הוועדה לבדיקת מינויים התקבלה על יסוד תשתית עובדתית חסרה, שכן טענות ונתונים מהותיים הנוגעים לניגוד עניינים, למשוא פנים ולעוינות של חלק מהמועמדים – כלל לא עמדו בפניה וממילא לא קיבלו מענה מצד הוועדה. כפועל יוצא מכך, גם התשתית שהובאה בפני הממשלה הייתה חסרה, ולכן טענה היועצת המשפטית לממשלה כי יש מקום להשיב את הנושא לבחינה מחודשת של הוועדה.
ד"ר יפעת בן־חי שגב | צילום: אריק סולטן
מנגד, הממשלה ורובם המוחלט של חברי המועצה טענו כי החלטות הממשלה התקבלו כדין, לאחר הליך מנהלי סדור ולאחר שהמועמדויות נבחנו ואושרו על ידי הוועדה לבדיקת מינויים. לשיטתם, התבטאויות העבר של המועמדים הן ביקורת ציבורית לגיטימית, ואין בהן כדי לבסס משוא פנים או לפסול את מינויָם. עוד נטען כי ראש הממשלה לא היה מצוי בניגוד עניינים באשר למינויה של ד"ר בן חי-שגב, שכן עדותה במשפטו הסתיימה עוד בשנת 2022, וממילא כל פגם פוטנציאלי רוּפא בהחלטת ההצבעה החוזרת בממשלה שהתקבלה ללא השתתפותו.
הכי מעניין
שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי הגיב להחלטה: "בג״צ ממשיך לרמוס את החוק, לחתור תחת הכרעת העם ולנכס לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו מעולם. הכנסת חייבת להתכנס מיד, גם בפגרה, ולהבהיר: לבית המשפט אין סמכות לבטל את חוקיה כרצונו או ליטול לידיו את סמכויות הממשלה. בקדנציה הבאה נשלים בעז״ה את התיקון היסודי של מערכת המשפט, נשיב את האיזון בין הרשויות ואת הכוח לעם ולנבחריו. דמוקרטיה היא שלטון העם, לא שלטון השופטים".
בפסק הדין נקבע כי בפני הוועדה לבדיקת מינויים (לפי חוק החברות הממשלתיות) ובפני הממשלה לא עמדה תשתית עובדתית ומשפטית מלאה בעת אישור המועמדים. בין היתר, הוועדה והממשלה לא נחשפו כראוי ולא דנו לעומק בהתבטאויות פומביות חריפות ובעמדות מוקדמות שהביעו חלק מהמועמדים (בהם עו"ד בראשי וד"ר שיין) כלפי גופי התקשורת המפוקחים, כמו גם בטענות למעורבותם וקשריהם הפוליטיים. כמו כן, הממשלה קיימה את ההצבעה הראשונה ב-24 במרץ 2026 חרף מכתב מפורש מטעם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, שבו ביקש שלא להעלות את הצעת ההחלטה לדיון מכיוון שהבחינה המשפטית טרם הושלמה ומאחר שהיוועצות הוועדה בטענות השונות לא מומשה. כמו כן, ההצבעה התקיימה ללא חוות דעת משפטית נלווית כנדרש בתקנון הממשלה.
כנרת בראשי | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90
נדבך מרכזי בביטול המינויים נוגע לעובדה שד"ר יפעת בן חי-שגב, שיועדה לכהן כיו"ר המועצה וכבר התפטרה מאז הגשת העתירות, הופיעה בעבר כעדת תביעה במשפטו הפלילי של ראש הממשלה. בהתאם להסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, הוא היה מנוע מלעסוק בעניינה. אף על פי כן, ראש הממשלה גיבש את סדר היום, השתתף בדיון והצביע בעד המינוי. לדברי השופטים, ניסיונה של הממשלה "לרפא" פגם זה באמצעות קיום הצבעה חוזרת ב-31 במרץ 2026 בראשות שר המשפטים נדחה על ידי בית המשפט, לאחר שנקבע כי ההצבעה החוזרת אינה מרפאת את הפגמים היסודיים שנפלו בהליך.
סוגיה נוספת שצוינה בפסק הדין נוגעת לחובת הייצוג ההולם במועצה. בעוד שחוק החברות הממשלתיות והנחיות היועץ המשפטי מחייבים נקיטת צעדים אקטיביים לייצוג הולם, בהרכב המועצה שאישרה הממשלה נכלל נציג אחד בלבד מקרב האוכלוסייה הערבית מתוך 15 חברים (זאת לעומת שני נציגים שכיהנו במועצה היוצאת), מבלי שנערך הליך איתור אקטיבי ומספק למציאת מועמדים נוספים.
עוד כתבות בנושא
בעקבות פסק הדין, מינוי המועצה "הנכנסת" בוטל לחלוטין, וזאת על אף שעיקר פסק הדין נגע למינוי היו"ר בן חי שגב ולחברי המועצה כנרת בראשי וד"ר חיים שיין. ככל ששר התקשורת והממשלה יבקשו לקדם מינוי מועצה חדשה, הנושא יידרש לבחינה מחודשת, מהיסוד, בפני הוועדה לבדיקת מינויים, תוך פריסת מכלול הנתונים, הטענות, חובת הייצוג ההולם והסדרי ניגוד העניינים הנדרשים. השופט שטיין קבע בדעת מיעוט כי יש לפסול רק את מינוי היו"ר בן חי שגב וחברי הוועדה שיין ובראשי, אך עמדתו כאמור לא התקבלה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
