ח"כ אביחי בוארון וארגון "לביא" הגישו היום (רביעי) לבית המשפט העליון בקשה דחופה לפסילתה של השופטת דפנה ברק־ארז מהדיון בבקשות לדיון נוסף בפרשת הפצ"רית. לטענתם, מעורבותה של ברק־ארז בגלגולים קודמים של הפרשה יוצרת "חשש ממשי למשוא פנים", ולכל הפחות פוגעת במראית פני הצדק. הבקשה הוגשה מכוח סעיף 77א לחוק בתי המשפט, העוסק בפסלות שופט בשל חשש ממשי למשוא פנים.
במרכז הבקשה עומדת מעורבותה של ברק־ארז בהליכים שנגעו לבדיקת הדלפת הסרטון משדה תימן. כבר בשנת 2024 הוגשו עתירות שביקשו להוציא את בדיקת ההדלפה מידי הפרקליטות הצבאית ומצ"ח, בטענה שהגורמים האמונים על הבדיקה עלולים להיות קשורים בעצמם למקור ההדלפה. העתירות נדונו בפני הרכב בראשות ברק־ארז, לצד השופטים דוד מינץ ויחיאל כשר.
דפנה ברק־ארז | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בפברואר 2025 מחק ההרכב את העתירות פה אחד. בפסק הדין נקבע אז כי הטענות לחשש לניגוד עניינים לא גובו ב"תשתית עובדתית איתנה", וכי מתווה הפיקוח שנקבע על הבדיקה נותן "מענה הולם" לחששות שהעלו העותרים.
הכי מעניין
אלא שלטענת המבקשים, חודשים לאחר מכן התברר כי המצגים שעליהם הסתמך בית המשפט לא שיקפו את המציאות. בבקשה נטען כי באוקטובר 2025 קצינה בפרקליטות הצבאית הודתה כי היא שהדליפה את הסרטון בהוראת הפרקליטה הצבאית הראשית, וכי הפצ"רית עצמה נטלה אחריות על אישור ההדלפה.
בוארון וארגון לביא מדגישים כי אינם טוענים שבית המשפט נתן ידו ביודעין למהלך. להפך, לטענתם גם בית המשפט עצמו הוטעה. אלא שדווקא בשל כך, הם טוענים, לא נכון שברק־ארז תהיה זו שתידרש כעת להכריע בהמשך ההליך.
לוחמי כוח 100 | צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
"השאלה אינה אם ההרכב שגה, אלא אם ניתן להפקיד בידי מי שעמדה בראשו את ההכרעה בהסתעפותה הסופית של אותה פרשה עצמה", נכתב בבקשה. לטענתם, בפרשה שכבר יצרה משבר אמון חריף כלפי מערכות אכיפת החוק, ישנה חשיבות מיוחדת לכך שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה.
הטענה השנייה: עמדה שכבר הובעה
טענה נוספת של המבקשים נוגעת להחלטות שנתנה ברק־ארז בפברואר 2026. במסגרת עתירה אחרת היא הורתה ליועצת המשפטית של משרד המשפטים להודיע בתוך זמן קצר מיהו הגורם בפרקליטות המדינה שאליו יועברו חומרי החקירה. לטענת המבקשים, עצם ההחלטה הזו הניחה מראש כי החומרים יועברו לפרקליטות המדינה, בעוד שהשאלה אם ניתן היה לעשות זאת נמצאת כיום בלב המחלוקת שבגינה מתבקש הדיון הנוסף.
אביחי בוארון. | צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ'
בבקשה מצוין כי בפסק הדין מאוגוסט האחרון נדחתה העתירה בעניין זה ברוב דעות של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופט חאלד כבוב, מול דעת המיעוט של השופט מינץ. עיקר המחלוקת נגע להעברת הטיפול בפרשה לפרקליט המדינה.
המבקשים טוענים כי במצב כזה ברק־ארז תידרש למעשה להכריע אם יש מקום לדיון נוסף במהלך שהיא עצמה הייתה שותפה לקידומו. בבקשה נכתב: "אין אדם משים עצמו דיין על מעשיו שלו".
עוד כתבות בנושא
בוארון וארגון לביא מפנים גם לפסק הדין שניתן לאחרונה בעניין גלי צה"ל, שבו כתבה ברק־ארז כי בעל תפקיד אינו יכול להגיע להליך כשהוא מחזיק ב"דעה קדומה 'נעולה' ומגובשת" בסוגיה שעליה הוא נדרש להכריע. לטענתם, אותו עיקרון צריך לחול ביתר שאת כאשר מדובר בשופט היושב בדין.
בסיום הבקשה דורשים המבקשים כי ברק־ארז תפסול את עצמה מכל דיון בבקשות לדיון נוסף בפרשה, וכי הטיפול בהן יועבר לשופט אחר. "דווקא בפרשה שכולה פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט", נכתב בבקשה, "נדרש כי ההכרעה תינתן – ותיראה כניתנת – בידי מי שאינו קשור בפרשה או בגלגוליה".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
