בג"ץ דחה היום (רביעי) את העתירה שביקשה להתערב בניהול חקירת הדלפת החומרים בפרשת שדה תימן, ולהעניק לשר המשפטים הזדמנות נוספת למנות גורם חיצוני שיפקח עליה, ולמעשה החליט להשיב את סמכויות ניהולה לפרקליטות המדינה.
העתירה נדונה בפני השופטים יצחק עמית, דוד מינץ וחאלד כבוב. שלושתם הסכימו כי אין מקום לכך שבית המשפט יורה למשטרה לבצע פעולות חקירה מסוימות או לבדוק כיווני חקירה ספציפיים.
שורשי המחלוקת נמצאים בפסק דין קודם שניתן בפרשה בנובמבר 2025. על רקע החשש לניגודי עניינים במערכת אכיפת החוק נקבע אז כי שר המשפטים מוסמך למנות עובד מדינה בכיר שימלא את תפקידי היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע לפיקוח על החקירה - אך בכפוף למגבלות שנועדו למנוע השפעה פוליטית על ההליך הפלילי.
הכי מעניין
ניסיונות המינוי שבאו לאחר מכן לא הבשילו. מינויו של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, לא אושר, ובהמשך בוטלה גם החלטת השר למנות את השופט בדימוס יוסף בן חמו, לאחר שנמצא כי אינה עומדת בתנאים שקבע בית המשפט.
בג"ץ אף הציע לשר לפנות לבית המשפט ולבקש שההרכב עצמו ימנה את הגורם המלווה. השר לא עשה זאת, וגם מפקח חלופי שעומד בתנאים לא מונה.
ב-3 בפברואר 2026 הודיעה המשטרה כי פעולות החקירה הסתיימו מבחינתה. לאחר השלמות עובדתיות נוספות ניתנה בחודש מארס חוות דעת חדשה של יועמ"שית משרד המשפטים. לפי הממצאים שהוצגו לה, פרקליט המדינה לא היה מעורב באירועים שנחקרו ואף לא נדרש למסור עדות. המסקנה הייתה כי המניעה שחלה עליו בתחילת הפרשה אינה קיימת עוד.
השופט עמית, שאליו הצטרף השופט כבוב, קיבל את העמדה שאין מניעה שפרקליט המדינה ינהל שוב את התיק. לדבריו, המניעות שנקבעו בתחילת הדרך לא נועדו להיות נצחיות: "כאשר התשתית העובדתית משתנה, ניתן לבחון מחדש גם את הצורך בהן".
במקרה הנוכחי, קבע עמית, חוות הדעת החדשה נשענה על תשתית עובדתית רחבה ועדכנית בהרבה מזו שהייתה קיימת בתחילת הפרשה: גורמי החקירה הבכירים במשטרה הגיעו למסקנה שפרקליט המדינה לא היה מעורב באירועים הרלוונטיים ואף אינו עד שנדרש לחקירה.
בפסק הדין נכתבה גם ביקורת על התנהלות שר המשפטים. לפי עמית, השר קיבל במשך חודשים אפשרות למנות גורם מפקח בהתאם למתווה שקבע בג"ץ, אך לא עשה זאת. הוא גם לא פנה לבית המשפט בבקשה שזה ימנה את המפקח. במצב כזה, קבע למעשה הרוב, אין לאפשר לשר להסתמך על העובדה שלא מונה מפקח - תוצאה של התנהלותו שלו - כדי לתקוף בדיעבד את ממצאי החקירה.
מעבר לכך, טען עמית: אם השלמתה של חקירה פלילית תהיה תלויה במינוי שמצוי בידיו של שר פוליטי, עלול להיווצר מצב שבו השר מחזיק למעשה בכוח להשפיע על קצב החקירה, על התקדמותה ואפילו על עצם קיומה. תוצאה כזאת, קבע הרוב, מנוגדת דווקא לעיקרון שעמד בבסיס פסק הדין הקודם: הרצון להרחיק ככל האפשר השפעה פוליטית מחקירה פלילית רגישה.
לעומת עמית וכאכוב, השופט דוד מינץ גרס אחרת. לשיטתו, פסק הדין הקודם לא התייחס למינוי מפקח חיצוני כאפשרות שולית או טכנית, אלא היה אחת מהנחות היסוד של ההליך כולו, בשל רגישותה החריגה של הפרשה והחשש לניגודי עניינים בתוך מערכת האכיפה.
לגישתו, כל עוד החקירה לא התקיימה תחת הפיקוח שנדרש, לא ניתן לומר שהתשתית העובדתית השתנתה באופן שמאפשר לבחון מחדש את מניעותו של פרקליט המדינה, לכן הציע להוציא צו על תנאי שיורה לשר המשפטים להסביר מדוע אינו ממנה גורם מפקח חיצוני בהתאם לתנאים שקבע בג"ץ.
יו״ר הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, הגיב להחלטת בג"ץ: "ההחלטה המושחתת של השופט יצחק עמית להחזיר את חקירת הפצ״רית לפרקליט המדינה במסגרת טיוח הדלפת הסרטון שגרמה לנזק בלתי ישוער ללוחמי צה״ל הגיבורים, היא ביטוי נוסף לשיטת היד רוחצת יד של שופטי בג״ץ, הפרקליטות והיועמ״שית. במקום שגלי בהרב תשב בחדרי החקירה בעצמה, היא תנהל את החקירה ותבטיח שחברתה שפגעה אנושות במדינת ישראל תצא מהפרשה החמורה ללא פגע".
"על זה בדיוק הבחירות", הוסיף סמוטריץ'. "אם בע״ה תקום ממשלת ימין - יסתיים השלטון הדיקטטורי של החבורה הצבועה הזאת. אם חלילה תיבחר ממשלת איזנקוט - יאיר גולן, הם יקבלו לגיטימציה להמשיך לעשות ככל העולה על רוחם, לשמור על החברים משמאל ביד אחת, ולפגוע באנשי ימין ביד השנייה. אני קורא לשופטי בג״ץ שנשארה להם מעט יושרה לקום כנגד הטרלול הזה ולא להסתפק בהערות צד בעמדת המיעוט".