הטרלול החדש של בית הדין לעבודה: גם גברים זכאים לסל הטיפולים להריון ולידה

בית הדין האזורי לעבודה אישר תביעה ייצוגית נגד קופות החולים בטענה שהדרת גברים מסל הריון היא אפליה. התוצאה? מפלצת רגולטורית, פגיעה בשירותים הרפואיים והוכחה נוספת שהמערכת נותקה מהמציאות

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מחלקת יולדות באיכילוב | אריק סולטן

מחלקת יולדות באיכילוב | צילום: אריק סולטן

גבירותי ורבותיי, ובמקרה הזה בעצם, רק רבותיי - ברכות. אולי לא חשתם זאת, אבל החל מיום ראשון הסיר בית הדין האזורי לעבודה אפליה חמורה שהתקיימה כלפיכם, כזאת שאולי לא הייתם מודעים אליה עד היום - חוסר היכולת שלכם לקבל מקופות החולים סל שירותים להיריון וללידה כאילו הייתם נשים, כמובן, מבלי שניתן להעלות על הדעת סיבה רלוונטית למנוע מכם את התענוג.

עוד כתבות בנושא

מעט רקע הכרחי: כמעט 80% מהישראלים משלמים עבור שירותי בריאות נוספים (להלן: "שב"ן") לקופות החולים, או בשמם הפופולרי - ביטוח משלים. בעלות יחסית לא גדולה, בוחר רוב הציבור להוסיף לעצמו תקרת ביטוח רפואי נוספת, שמקנה לו זכויות לטיפולים שלא נכללים בסל הבסיסי. הקופות מממנות את השירותים הניתנים במסגרת השב"ן מתוך קופה סגורה, כלומר, כל טיפול או קבוצת מטופלים שנכנסים לשב"ן, גורעים, בהגדרה, מתקציבם של טיפולים אחרים או דוחקים מטופלים שנותרים ללא מימון.

במסגרת השב"ן מפעילות ארבע קופות החולים סל שירותים והטבות לנשים סביב היריון ולידה, שנועד לעטוף את היולדת בתקופת ההיריון והלידה ובתקופת הגידול הראשונה של התינוק - ופה, בעצם, מתחיל סיפורנו:

קבוצת גברים שמשלמים עבור שב"ן הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בקשה לאישור תביעה יצוגית, בטענה לאפליה במתן השירות, שנגרמה להם בשל כך שפנו לקבל החזרים בעבור יעוץ שינה מחבילת ההיריון של הקופות ונדחו, בחלק מהמקרים, אחרי שנשותיהם מיצו את זכויותיהן במסגרת חבילת ההיריון. לטענתם, העובדה שהחבילות מוצעות למבוטחות נשים בלבד היא אפליה פסולה, שמפלה גברים לעומת נשים, מבלי שמתקיים שוני רלוונטי. כן, קראתם נכון - העובדה שהנשים הן אלו שנושאות את ההיריון, הן אלו שיולדות את התינוק, והן אלו שנמצאות עמו בתקופה הראשונה על פי רוב, אינה שוני רלוונטי המתיר לקופות החולים לבנות בעבורן סל שירותים מיוחד, הקשור בהריון ובלידה.

במסגרת הליך מקדמי של אישור תובענה יצוגית (ת"צ 42466-08-22), אישר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ניהול תובענה יצוגית כנגד קופות החולים, וקבע שהדרת גברים משירותי סל ההיריון והלידה היא אפליה פסולה. אכן, פסק הדין הכיר בכך שהאבחנה במקורה התבססה על תפיסות מקובלות, שרואות את תחום ההיריון והילודה כבלתי נפרדים מהגוף הנשי, אך בחר ליישם את עקרונות פסק דין "ארד" (שעסק במימון תרומת ביצית בחו"ל לגברים), וקבע כי "התפיסות המסורתיות בדבר מעמדה הייחודי של האישה בתהליך ההיריון והלידה השתנו במהלך השנים, הן בשל התפתחות טכנולוגית … והן בשים לב לשינוי שחל בתפיסות חברתיות ביחס לשאיפה להורות ולזכות להורות, ולקידום זכויותיהם של חברי הקהילה הגאה תוך הקצאת המשאבים הדרושים לשם כך." וכדי להבהיר לקופות החולים עד כמה תפיסתן מיושנת, בית הדין אף דאג לחייב אותן בהוצאות שייגרעו, כמובן, מאותה קופה ציבורית בדיוק.

דהיינו, לפי בית הדין האזורי לעבודה, בעקבות פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, הקשר בין נשים להיריון ולידה הוא כמעט מקרי. נכון, בית הדין הואיל בטובו להעיר שבמסגרת ההחלטה הסופית יהיה ניתן לשקול החרגה של ההתאוששות הפיזית מהלידה עצמה, אך מעבר למינימום הזה, הקשר נתפס כזהה בעיקרו לקשר של גברים לתחום, ועל כן יש לשאוף ליצור שוויון מלא בין המינים בתחום קבלת השירותים, באופן שלא ייצג את התפיסה המיושנת, שתופסת היריון כקשור באופן בלעדי בגוף הנשי. זאת, במסגרת תביעה של גברים שהאישה עמה הם חולקים את חייהם כבר ניצלה את הסל ומעוניינים ב"כפל מבצעים", ותוך גיוס המקרה של גברים בזוגיות חד-מינית, מי שכלל לא צרכו עד היום את השירות בפועל, כדי לפרוץ את הסכר עבור כולם.

פסק הדין אינו רק אבסורדי, הוא עוד דוגמה כיצד בשם מרדף אחר שוויון פורמלי פוגעים ביכולת של המערכת כולה לתפקד, ובמקרה של שירותי השב"ן - מערכת שמתפקדת היטב. כאמור, השב"ן הוא קופה סגורה שמבוססת על ערבות הדדית. הכפלת הזכאים לקבלת שירות מסוים, פירושה, בהגדרה, שהשירותים שיוכלו לתת מהשב"ן יפגעו. הראשונות להיפגע יהיו דווקא החלשות ביותר - מי שמגדלות את הילד לבד, ולא "מחזיקות" בגבר שייהפך בעקבות פסק הדין ליחידת מימון נפרדת של שירותים רפואיים.

הכי מעניין

בית הדין השאיר בצריך עיון את השאלה אם אכן יש כמעט להכפיל את מספר הזכאים, או שניתן יהיה לקבוע שבעבור כל לידה תתקבל יחידת מימון אחת, אך למעשה, מדובר בהגבלה לא מעשית - הקופות הבהירו לבית הדין שהן אינן מחזיקות במערכת סליקה משותפת שמאפשרת לעקוב אחרי הניצול של כל זכות וזכות, ואין להן אפילו את היכולת לוודא אם קבלה מסוימת נוצלה קודם לכן על ידי קופה אחרת. הדרך להבטיח שהזכויות לא ינוצלו לרעה הייתה שאמא יש רק אחת, והיא מבוטחת על ידי קופת חולים אחת. כל ניסיון להסדיר זאת בדרך שונה יוליד מפלצת רגולטורית למניעת כפילויות, שעלותה תהיה גדולה בהרבה מההחזרים שינתנו בעקבות הרחבת הזכות.

עוד כתבות


אז בואו נסכם - בית הדין לעבודה בחר לתת סעד של תביעה יצוגית(!) בעילה של אפליה שממנה נפגעים לכאורה, מבלי שידעו זאת, כמעט כל הגברים במדינת ישראל, משום שקופות החולים, חשוכות שכמותן, מניחות שסל היריון ולידה הוא שירות שראוי לתת דווקא לנשים. במסגרת אותו מרדף אחרי שוויון פורמלי מנותק מהקשר, עלולה החלטת בית הדין ליצור פגיעה בשירותי הבריאות של כולנו, ולפגוע דווקא בחלשים יותר, באמצעות סרבול של מערכת ביטוחית שעובדת כיום ברמה המעשית כמעט ללא דופי. פסק דין אבסורדי, מנותק מהמציאות, מזיק בהשלכות הרוחב, ומנוגד לשכל הישר. או כמו שקוראים לזה במערכת המשפט של מדינת ישראל - עוד יום.