שופטי בג״ץ דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר פסלו היום (חמישי) פה אחד את החלטת הממשלה מדצמבר 2025, שהורתה על סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל ועל הפסקת שידוריה. פסק הדין נכתב בידי השופט כשר, בהסכמת השופטים ברק-ארז ושטיין.
ההכרעה ניתנה בעקבות שורת עתירות שהגישו התנועה למען איכות השלטון, האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, ארגון העיתונאים והעיתונאיות, מועצת העיתונות ווועד עובדי גלי צה״ל יחד עם ההסתדרות.
דיון בבית המשפט העליון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
החלטת הממשלה המקורית קבעה כי שידורי התחנה יופסקו לכל המאוחר ב-1 במרץ 2026. בעקבות העתירות הקפיא בג״ץ את ביצוע ההחלטה בצו ביניים, ובהמשך הוציא צו על-תנאי. בפסק הדין שניתן היום החליטו השופטים לקבל את העתירות ולבטל את החלטת הממשלה.
הכי מעניין
שר הביטחון ישראל כ"ץ הגיב להחלטת בג"ץ ואמר כי "אני חולק לחלוטין על החלטת בג"ץ לפסול את החלטת הממשלה על סגירת גלי צה"ל, בתירוץ כי 'ההחלטה שהתקבלה על יסוד שיקול דעת זר ופסול', ועל כך שבג"ץ שם את שיקול דעתו מעל זה של שרי הממשלה הנבחרים - שסברו פה אחד שאין מקום לתחנת רדיו אזרחית בעלת תכנים פוליטיים בתוך צה"ל".
לדברי שר הביטחון, "מאחר ובג"ץ קבע כי הממשלה הייתה מוסמכת לקבל את ההחלטה ודחה את הטענה שסגירת גל"צ הצריכה חקיקה ראשית - כאשר נזכה בבחירות בע"ה ונקבל את אמון הציבור מחדש - נשלים את הטיפול בנושא".
הממשלה מוסמכת לסגור את התחנה
אחת הטענות המרכזיות שהעלו העותרים והיועצת המשפטית לממשלה הייתה כי סגירת תחנה בעלת מעמד ציבורי והיסטורי מרכזי היא "הסדר ראשוני", ולכן אינה יכולה להיעשות בהחלטת ממשלה בלבד אלא מחייבת חקיקה ראשית בכנסת.
גלי בהרב מיארה | צילום: יונתן סינדל - פלאש 90
השופט כשר דחה את הטענה. הוא קבע כי מאחר שגלי צה״ל הוקמה בשנת 1950 בהחלטת ממשלה ולא בחוק, הממשלה מחזיקה גם בסמכות העקרונית להורות על סגירתה.
"משעה שהממשלה היא שהורתה על הקמת התחנה - היא המוסמכת להורות על סגירתה", כתב כשר. לדבריו, ההסדרים שנחקקו לאורך השנים ונוגעים לגלי צה״ל "עוסקים בהיבטים נקודתיים של פעילות התחנה, ואינם מבטאים כוונה לעגן את עצם קיומה בחוק".
אלא שלצד הקביעה כי הממשלה הייתה מוסמכת עקרונית לסגור את התחנה, קבע בג״ץ כי ההחלטה המסוימת שהתקבלה אינה יכולה לעמוד, בשל השיקולים שעמדו בבסיסה והאופן שבו התנהל ההליך שקדם לה.
"התוצאה סומנה מראש"
פסק הדין מעניק משקל רב להתבטאויותיהם של שר הביטחון ישראל כ״ץ ושר התקשורת שלמה קרעי עוד לפני שהושלם ההליך המקצועי לבחינת עתיד התחנה. השופט כשר קבע כי מהתבטאויותיהם עולה שהשניים הגיעו להליך עם עמדה מגובשת מראש, וכי חוסר שביעות הרצון מתוכן שידורי התחנה היה שיקול מרכזי בעמדתם.
קרעי במליאה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בית המשפט הבחין בין החלטה עקרונית לסגור תחנת רדיו צבאית משום שצה״ל אינו אמור לעסוק באקטואליה ובפוליטיקה - שיקול שאותו הגדיר כענייני ולגיטימי - לבין סגירת תחנה משום שהתכנים המשודרים בה אינם לרוחם של מקבלי ההחלטות.
בהקשר זה הצביע פסק הדין גם על הרכב הוועדה המייעצת שמינה שר הביטחון. בין היתר צוינו זיקותיהם הפוליטיות של חלק מחבריה והתבטאויות קודמות שלהם נגד התחנה. יו״ר הוועדה המקורי, האלוף במיל' יפתח רון-טל, פרש לאחר שש ישיבות בעקבות חשש לניגוד עניינים הנוגע לעבודתו כפרשן בערוץ 14 ולקשר שבין בעלי הערוץ לתחנת הרדיו "קול חי".
עוד ציין בית המשפט כי הוועדה החדשה הוקמה זמן קצר יחסית לאחר ועדת זמיר, שהמלצותיה להמשך הפעלת התחנה תוך עריכת שינויים בה כבר אומצו והיו בתהליך יישום.
הממשלה לא הרימה את הנטל
נקודה מרכזית נוספת בפסק הדין נגעה לדיון שנערך בממשלה עצמה. לאחר שהעותרים הצליחו, לשיטת בית המשפט, לעורר חשש ממשי לכך שההליך הונע משיקולים זרים, עבר הנטל לממשלה להראות כי החלטתה התבססה על שיקולים ענייניים.
השופט כשר קבע כי הממשלה לא עמדה בנטל הזה. בין היתר, לא הוגש לבית המשפט הפרוטוקול המלא של ישיבת הממשלה שבה התקבלה ההחלטה, ולא הוצגה תשתית מספקת שתאפשר לדעת אילו שיקולים הנחו את השרים שהצביעו בעד הסגירה.
בניין גלי צה"ל ביפו | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
בית המשפט גם מתח ביקורת על האופן שבו טופלה חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, שקבעה כי קיימת מניעה משפטית מאישור ההחלטה. עיקרי חוות הדעת הוצגו לשרים בעל פה סמוך לפתיחת הדיון, אך ההחלטה התקבלה למרות ההתנגדות המשפטית ומבלי שהוצגה תשתית מספקת לכך שהטענות שנכללו בה נבחנו באופן מלא.
בסיכום פסק דינו כתב השופט כשר: "לא ניתן להסכין לכך שבעל סמכות שלטונית יחליט שמשום שדברי שדרן אינם נושאים חן בעיניו, יש 'לסגור את המיקרופון' של השדרן. שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל, שהרי אבן היסוד שעליה נשען כל שלטון דמוקרטי היא ההכרה בכך שהשלטון אינו רשאי להשתמש בכוחו כדי להשתיק את מי שדעותיו אינן לרוחו".
עם זאת, השופטים הדגישו כי פסק הדין אינו שולל עקרונית את האפשרות לסגור בעתיד את גלי צה״ל. החלטה כזו, הבהירו, עשויה להיות חוקית אם תתקבל בהליך תקין ועל בסיס שיקולים ענייניים.
בעקבות פסק הדין בטלה החלטת הממשלה על סגירת התחנה, וגלי צה״ל תמשיך בשלב זה לפעול ולשדר.
שר התקשורת שלמה קרעי תקף בחריפות את פסק הדין וקרא לממשלה שלא לקבל את הכרעת בג״ץ. לדבריו, "בג״ץ משיג את גבולותיהן של הממשלה והכנסת", והוא הוסיף כי "איש לא שמכם עליונים על העם ועל נבחריו". קרעי קרא לממשלה להורות לשר הביטחון לבצע לאלתר את החלטתה לסגור את גלי צה״ל, ומתח ביקורת גם על יו״ר הכנסת, שלדבריו לא נענה לדרישת 25 חברי כנסת להביא לדיון החלטה שלפיה חוקי הכנסת יעמדו בתוקפם גם מול פסיקות בג״ץ. "אם הממשלה והכנסת לא יתייצבו איתנים לשמור על כבודן ועל כבוד העם הזה אל מול הבריונות המשפטית, מה לנו כי נלין על העם שמאס בהצגה הדמוקרטית בקלפי?"
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
