בית המשפט העליון דןבהרכב מורחב של תשעה שופטים בחמש עתירות המבקשות לבטל את החוק שהקפיא את הליכי האכיפה נגד עריקים ומשתמטים חרדים. הדיון יחל בשעה 09:00 וישודר בשידור חי, לאחר שבית המשפט כבר הוציא צו על תנאי והורה על הקפאת כניסתו של החוק לתוקף עד להכרעה בעתירות.
לשידור החי:
הכי מעניין
את העתירות הגישו ישראל חופשית, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד וחברי כנסת נוספים, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן וסיעתו, התנועה למען איכות השלטון ואחים ואחיות לנשק. העותרים טוענים כי החוק יוצר מנגנון אכיפה מפלה, שלפיו משתמטים חרדים זוכים להגנה מפני מעצר, חקירה והעמדה לדין, בעוד יתר חייבי הגיוס נותרים חשופים לאמצעי האכיפה הקבועים בחוק.
הדיון יתקיים בפני המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק־ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי־שטייניץ, יחיאל כשר ורות רונן.
הממשלה ושר הביטחון קיבלו אפשרות לבקש ייצוג נפרד כדי להגן על החוק, אך בתחילה נמסר כי הממשלה אינה מעוניינת בכך. הממשלה ביקשה להעביר את עמדתה בנפרד באמצעות הפרקליטות. המדינה עצמה, באמצעות היועמ"שית, תבקש מבית המשפט לבטל את החוק. בכתב התשובה שהגישה היועצת המשפטית לממשלה נכתב באופן חד־משמעי כי התיקון "אינו חוקתי, ודינו – בטלות".
בפתח כתב התשובה מבהירה המדינה כי בניגוד למטרתו המוצהרת של החוק – הסדרת תקופת מעבר עד לחקיקת חוק גיוס חדש – בפועל אין מדובר כלל בהסדר ביניים, אלא ביצירת "מנגנון חסינות קבוצתי, גורף ומפלה", המפקיע מרשויות האכיפה את סמכויות המעצר, החקירה וההעמדה לדין כלפי משתמטים ועריקים שהם תלמידי ישיבות בלבד.
עוד כתבות בנושא
לטענת היועמ"שית, החוק פוגע בזכות החוקתית לשוויון בשני מישורים שונים. הראשון הוא פגיעה חריפה בשוויון בנטל השירות הצבאי, שמשמעותה הכבדה נוספת על ציבור המשרתים בשירות החובה והמילואים בתקופת מלחמה. השני הוא יצירת אכיפה פלילית בררנית, המעניקה חסינות לקבוצה אחת בלבד ופוגעת בעיקרון היסוד של שוויון בפני החוק.
אחד הנימוקים המרכזיים שמציגה המדינה הוא הסתירה הפנימית שנוצרה בהליכי החקיקה. באותו יום שבו אישרה ועדת החוץ והביטחון את תיקון 28, היא אישרה גם את תיקון 29 לחוק שירות ביטחון, המאריך את שירות החובה מ־30 ל־32 חודשים בשל המחסור בכוח אדם בצה"ל. "ביד אחת הכירה הוועדה בצורך לתת מענה לצרכים הביטחוניים הגדלים, וביד השנייה צמצמה באופן משמעותי את יכולת רשויות האכיפה לתת מענה לצרכים אלו", נכתב בכתב התשובה.
עוד מדגיש הייעוץ המשפטי לממשלה כי החוק נחקק בניגוד לעמדת גורמי הביטחון ובראשם הרמטכ"ל, שהתריע כי הקפאת האכיפה תעניק תמריץ לאי התייצבות לשירות ותפגע במאמצי צה"ל להגדיל את מספר המתגייסים מקרב הציבור החרדי, דווקא בתקופה שבה צורכי כוח האדם של הצבא נמצאים בשיאם.
עוד כתבות בנושא
בכתב התשובה מזכירה היועמ"שית כי חלפו כמעט תשע שנים מאז פסל בג"ץ את חוק הגיוס הקודם, יותר משלוש שנים מאז פקע ההסדר החוקי האחרון, וכשנתיים מאז פסק הדין שקבע כי בהיעדר חוק, חובת הגיוס חלה באופן שוויוני גם על בני הישיבות. למרות פרק הזמן הארוך שניתן לכנסת, לא גובש עד היום הסדר חלופי. במצב זה, טוענת המדינה, אין כל בסיס להנחה שהקפאת האכיפה דווקא היא שתוביל לחקיקת חוק גיוס מוסכם.
לצד הטענות המהותיות, סבורה היועמ"שית כי גם הליך החקיקה עצמו היה פגום באופן היורד לשורש ההליך. לדבריה, הצטרפותם של פגמים אלה לפגיעה החוקתית החמורה בשוויון מובילה למסקנה אחת – שיש להורות על בטלות החוק.
החוק נחקק בשבועות האחרונים לכהונת הכנסת ועבר סופית לפני כשבועיים, לאחר שבמשך למעלה משנתיים לא הצליחה ועדת החוץ והביטחון להשלים את חוק הגיוס הכולל. במקום לקדם את ההסדר הרחב, פוצלה ממנו הוראת שעה נקודתית, שלפיה לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה ואכיפה כלפי חייבי גיוס שהם תלמידי ישיבות, וזאת עד לאחר הבחירות. המהלך קודם במקביל להסכמות פוליטיות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למפלגות החרדיות, במסגרת בליץ החקיקה שאפיין את ימיה האחרונים של הכנסת.
היועצת המשפטית לכנסת, עו״ד שגית אפיק, התריעה מפני הקשיים שבהליך החקיקה, ובהם השינוי המהותי שנעשה בהצעה, לוחות הזמנים הקצרים והקושי לבחון לעומק את השלכות ההסדר. בימים שקדמו להצבעה נדרשו חברי הכנסת החרדים גם להתייחס לאפשרות שהחוק ישפיע על קרובי משפחתם החייבים בגיוס. החוק אושר לבסוף ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים.
עוד כתבות בנושא
החוק גם עומד ברקע שורת פסקי הדין של בג"ץ מהשנים האחרונות. ביוני 2024 קבע בית המשפט כי אין עוד בסיס חוקי להימנע מגיוס תלמידי ישיבות וכי המדינה מחויבת לאכוף את חוק שירות ביטחון באופן שוויוני. בהמשך, בנובמבר 2025 ובאפריל השנה הורה בג"ץ למדינה להגביר את האכיפה, לנקוט צעדים פליליים ומינהליים נגד משתמטים ולשלול מהם שורת הטבות אזרחיות. המדינה טוענת כעת כי תיקון 28 אינו אלא ניסיון לעקוף בפועל את אותם פסקי דין באמצעות ביטול כלי האכיפה המרכזיים כלפי ציבור אחד בלבד.