בתום דיון ממושך, שארך קרוב לחמש שעות, הציעו שופטי בג"ץ לכנסת להודיע על עריכת הצבעה מחודשת לבחירת מבקר המדינה, באופן שיהיה חשאי באמת, וללא צילום של הליך ההצבעה.
את הצעתם נתנו השופטים נועם סולברג, גילה כנפי שטייניץ ורות רונן, בעקבות שורה של עתירות שהוגשו נגד הכנסת לאחר שזו בחרה בעו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה.
העתירות, שבע במספר, התמקדו בשתי טענות עיקריות. הראשונה עסקה בפגיעה בחשאיות ההצבעה, לאחר שמספר לא מבוטל של חברי כנסת תיעדו את הצבעתם בדרכים שונות. השניה נגעה לניגוד עניינים שבו מצוי לכאורה המבקר שנבחר, עורך הדין מיכאל ראבילו, שייצג בעבר את ראש הממשלה בנימין נתניהו בהליכים משפטיים שונים. במסגרת ההצעה הבהירו השופטים כי אם היא לא תתקבל - בדעתם להוציא צו על תנאי שיחייב את הכנסת לנמק מדוע לא תבוטל הבחירה בעו"ד ראבילו בשל הפגיעה בחשאיותן של הבחירות, אולם לא בשל ניגוד העניינים הנטען.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
"בדעתנו להוציא צו על תנאי בנושא החשאיות על נגזרותיו, לא כן בנושא ניגוד העניינים", ציין ראש ההרכב השופט סולברג בתום הדיון, לאחר התייעצות קצרה שערכו השופטים ביניהם, "כרגע ישנה עננה, עננה לא רצויה. איך עו"ד ברט (עו"ד יצחק ברט, מי שייצג את הכנסת ויועמ"שית הכנסת בדיון בבג"ץ - ש"פ) אמר: 'טעם מר'. חלק מההצבעות על פניהן בעייתיות. חלק מחברי הכנסת פעלו בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לכנסת תוך יצירת כלל חדש שלפיו מותר לצלם. אנחנו מציעים סעד הליכי שלא מתערב בשיקול דעת הכנסת. בעברית פשוטה: תעשו את זה עוד פעם ומה שתחליטו יהיה בסדר, רק שזה ייעשה בהליך נקי ותקין. חשבנו שזה המקום וזה הזמן להציע את הצעד הזה. נמתין עד ליום ראשון לתגובות שלכם".
השופט נועם סולברג | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בעקבות ההצעה תצטרך הכנסת להודיע עד ליום ראשון האם היא מתכוונת לקבל את ההצעה. סביר להניח שבלחץ יו"ר הקואליציה וראש הממשלה ההצעה לא תתקבל, זאת בין היתר משום שלאחר הקפאת חקיקת חוק המעונות תתקשה הקואליציה מאוד לגייס פעם נוספת את הרוב הדרוש לצורך בחירת עו"ד ראבילו. במקום זאת תצטרך הכנסת לנסות לשכנע את בג"ץ שלמרות התיעוד של חלק מההצבעות, הליך הבחירה לא זוהם באופן שאמור להביא לפסילתו.
בפתח הדיון מתחו השופטים ביקורת חריפה על שניים מהעותרים, עו"ד יהודה רסלר ועו"ד אליעד שרגא שייצג את התנועה לאיכות השלטון. השופטים הבהירו שניסוח העתירות והעובדה שלא בוצע בהן מיצוי הליכים מול הכנסת אמורים היו להביא לדחייתן על הסף. במקום זאת הסתפקו השופטים בשינוי סדר הדוברים כך שרסלר ושרגא נדחקו לסוף התור. כאשר ביקש עו"ד שרגא למחות על כך ציינה בפניו השופטת כנפי שטייניץ כי עתירתו הגיעה בכלל לדיון באולם ולא נדחתה רק בזכותן של העתירות האחרות.
עוד כתבות בנושא
העותרים טענו כי חשאיות הליך בחירת מבקר המדינה קבועה בחוק יסוד המבקר, וממילא הטענה שלפיה חבר כנסת רשאי "לוותר" על חשאיות הצבעתו - שגויה. לדבריהם, נסיבות התיעוד, שהתרחש בעיקר בסבב השני לאחר שסבב הבחירה הראשון הסתיים ביתרון לשופט יוסף אלרון, מועמד האופוזיציה, אך ללא הכרעה, מעידות על הנחיה או לכל הפחות בקשה שהועברה לחברי הכנסת לתעד את הצבעתם.
מנגד טען עו"ד אילן בומבך, שייצג בדיון את תנועת הליכוד שהגישה את מועמדות עו"ד ראבילו ואת ראש הממשלה, כי איש לא ביקש מחברי הכנסת לתעד את עצמם, וכי הטענות שלפיהן הפעילה מנהלת סיעת הליכוד מסע לחצים על הח"כים שיתעדו את עצמם מצביעים - אינן נכונות. עו"ד יצחק ברט שייצג את הכנסת הוסיף אף הוא שאין ראיה לכך שחברי הכנסת נדרשו לתעד את ההצבעה. עם זאת הוסיף ברט כי אמנם האופן שבו בוצעה ההצבעה בפועל, תוך כדי תיעוד ובניגוד להנחיית יועמ"שית הכנסת, הותיר טעם מר, אך גם אם היה פגם בהליך תוצאתו איננה בהכרח ביטול ההצבעה.
בסיכומו של הדיון נתנו כאמור השופטים את הצעתם, וביום ראשון תידרש הכנסת להודיע האם תקיים הצבעה חוזרת.