בג"ץ מבקר המדינה: השופטים הטילו ספק בטענות לפסילת הבחירה

בג"ץ דן היום (חמישי) בעתירות המבקשות לפסול את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, כשבמהלך הדיון שידרו השופטים ספקנות כלפי חלק מטענות העותרים והעלו שאלות קשות בנוגע לעילות ההתערבות המבוקשות. הדיון נערך בפני המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, והשופטות גילה כנפי־שטייניץ ורות רונן.

העתירות הוגשו בעקבות בחירתו של ראבילו, עד לאחרונה פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, למבקר המדינה, לאחר שניצח בסיבוב ההצבעה השני בכנסת את שופט העליון בדימוס יוסף אלרון. במוקד העתירות עומדות שתי טענות מרכזיות: פגיעה בחשאיות ההצבעה בעקבות תיעוד פתקים מאחורי הפרגוד, וכן חשש לניגודי עניינים חריפים בשל קשריו המקצועיים הממושכים של ראבילו עם נתניהו והממשלה.

צפו בדיון בשידור חי:

כבר בפתח הדיון מתחו השופטים ביקורת על חלק מהעותרים. עו"ד אליעד שרגא מהתנועה למען איכות השלטון, ספג הערות חריפות לאחר שהתברר כי עתירתו הוגשה ללא מיצוי הליכים מול הכנסת. השופטים העירו כי מדובר בפגם משמעותי וכי העתירה הייתה "כפסע מדחייה על הסף". לדבריהם, העובדה שהדיון התקיים נבעה בין היתר מקיומן של עתירות נוספות שבהן בוצעה פנייה מוקדמת לרשות.

בסוגיית החשאיות, אחת מטענות הליבה של העותרים, אותתה השופטת רות רונן כי היא מתקשה לקבל את המסקנה שלפיה עצם תיעוד ההצבעה מביא בהכרח לבטלותה. "אז אם מישהו בוחר לכנסת ומצלם את עצמו מצביע, אז הצבעתו פסולה? רק שאני אבין את הטענה שלכם", אמרה לעותרים. השאלה שיקפה את הקו שנבחן לאורך הדיון - האם הפגיעה הנטענת בחשאיות מצדיקה את ביטול תוצאות הבחירות כולן.

גם טענות ניגוד העניינים זכו לבחינה ביקורתית מצד ההרכב. השופטת רונן תהתה מדוע אין די בהסדר ניגוד עניינים שיגביל את ראבילו בנושאים מסוימים. "בוודאי יהיו נושאים שיהיה מנוע מלטפל בהם, אבל למה לפסול אותו בשל כך מכל הנושאים ולפסול את המינוי?", שאלה. השופטת כנפי־שטייניץ הוסיפה כי ייתכן שיש להמתין לגיבוש הסדר ניגוד העניינים בטרם תיבחן השאלה אם אכן מדובר במצב שאינו מאפשר לראבילו למלא את תפקידו. לדבריה, ייתכן שהמקום המתאים לביקורת שיפוטית יהיה ההסדר עצמו, לאחר שייקבע. הדברים משתלבים עם טענת ראבילו בתגובתו לבג"ץ, שלפיה ניתן להתמודד עם קשריו הקודמים באמצעות מנגנוני ניגוד עניינים מקובלים ולא באמצעות פסילת בחירתו.

הדיון כלל גם מספר רגעים חריגים. חברת הכנסת טלי גוטליב, נוכחת קבועה בדיונים מסוג זה בבג"ץ, התפרצה כמה פעמים לדיון, ובאחת הפעמים הורה לה השופט סולברג לעזוב את האולם לאחר שהפריעה למהלך הדיון. בהמשך נרשם גם עימות עוקצני משהו כאשר העותר יהודה רסלר ציין בפני ההרכב כי "לקח לי 15 דקות לכתוב את העתירה", והשופט סולברג השיב: "זה נראה כמו שלוש דקות".

בהמשך הדיון התמקדה תשומת הלב בשאלת הפגיעה האפשרית בחשאיות ההצבעה. השופטת רות רונן תהתה האם העובדה ששבעה חברי כנסת תיעדו את הצבעתם דווקא בסיבוב השני של הבחירות למבקר המדינה, עשויה להעיד על קיומה של הנחיה או בקשה כלשהי לעשות זאת - "אחרת למה פתאום זה קרה?", שאלה.

נציג הייעוץ המשפטי של הכנסת, עו"ד שגיא ברט, דחה את האפשרות וטען כי חברי כנסת נוהגים לתעד את עצמם באופן שגרתי, וכי בבדיקות שערכה הכנסת לא נמצאה כל ראיה להנחיה, בקשה או דרישה לצלם את ההצבעה. לדבריו, הגורמים הרלוונטיים שנבדקו הכחישו כי ניתנה הוראה כזו. עם זאת, ברט הבהיר בשם הכנסת כי אילו הייתה מוכחת בקשה או הנחיה לתעד את ההצבעה, הדבר היה עשוי להקים עילה לפסילת ההליך.

השופטת גילה כנפי־שטייניץ ציינה כי "קשה לומר שלא הייתה כאן הפרה של עקרון החשאיות", בהתייחסה בין היתר לתיעוד שפורסם ובו נראה חבר כנסת מש"ס חושף את פתק ההצבעה שלו לטובת מיכאל ראבילו מול מצלמות במליאת הכנסת. הדברים עשויים ללמד כי ההרכב רואה בחומרה את עצם הפגיעה בעקרון החשאיות, גם אם טרם התברר האם מדובר בפגם המצדיק את ביטול תוצאות הבחירות.

עתירה משותפת

כזכור, עו"ד ראבילו נבחר לפני כשבועיים לכהן בתפקיד מבקר המדינה העשירי, בתום דרמה אדירה בכנסת, עם 61 חברי כנסת שתמכו בבחירתו בסיבוב ההצבעה השני, לעומת 57 ליריבו.

בסיס העתירה נוגע במהפך ההצבעה של מספר חברי כנסת, שלושה לפחות, כאשר העותרים טוענים שהיפוך המגמה נוצר בעקבות לחץ שהפעיל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על חברי הכנסת בליכוד, שנחשדו כמי שהפרו את בקשתו להצביע לראבילו ולא לאלרון.

את העתירות הגישו מספר מפלגות אופוזיציה, כגון "ביחד" של בנט ולפיד או "כחול לבן" של גנץ, וכן לשכת עורכי הדין והתנועה לאיכות השלטון, בעקבות הליך הבחירה שהוביל לניצחון עו"ד ראבילו. 

לאחר ההצבעה הראשונה, כשהליכוד הבינה שישנם חברי כנסת בקואליציה שלא התיישרו תחת דרישת נתניהו, נטען כי בכירים במפלגה ביקשו לתעד את פתקו של ראבילו מאחורי הפרגוד. במקביל, נתניהו פעל לשכנע חברי כנסת שהוגדרו מלכתחילה כמתנדנדים בהצבעתם - לתמוך בראבילו ולא באלרון.

מלבד העותרים השונים, גם יריבו של ראבילו - שופט העליון בדימוס, יוסף אלרון - ביקש משופטי בג"ץ, חבריו לכס השיפוט עד לא מזמן, לפסול את ההצבעה.