שעות לאחר שהפרקליטות צירפה את יועץ התקשורת של ראש הממשלה, יונתן אוריך, כנאשם בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, ספגה המדינה מכה ראשונה בזירה המשפטית: בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשתה להטיל עליו כבר כעת מגבלות נוספות, ובהן הרחקה מלאה ממשרד ראש הממשלה ואיסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה.
עוד כתבות בנושא
השופט עלאא מסארווה קבע כי בשלב זה אין הצדקה להחמרה מיידית בתנאים המגבילים, והורה לקיים דיון בבקשה רק ב־5 ביולי. עד אז יישארו בתוקפם התנאים שנקבעו בחודש מרץ.
הפרקליטות טענה כי עצם הגשת כתב האישום משנה את "נקודת האיזון" ומצדיקה הטלת תנאים מגבילים נוספים, ובהם הרחקה ממשרד ראש הממשלה, ממקומות שבהם מוחזק מידע מסווג, וכן איסור יצירת קשר ישיר או עקיף עם המעורבים בפרשה. המדינה הדגישה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו צורף לכתב האישום כעד תביעה מספר 80.
הכי מעניין
אלא שהשופט מתח ביקורת על עמדת המדינה וקבע כי קיים "קושי כרונולוגי" בבקשתה. לדבריו, כבר במרץ השנה הוסרה המניעה שאפשרה את חזרתו של אוריך לעבודה בלשכת ראש הממשלה, והעיכוב בגביית עדותו של נתניהו "איננו כמובן באשמתו של המשיב".
עוד כתבות בנושא
מעבר למישור המשפטי, לבקשת הפרקליטות גם משמעות פוליטית נרחבת. אוריך הוא אחד מיועציו הקרובים ביותר של נתניהו ואחת הדמויות המרכזיות בניהול קמפיין הבחירות של הליכוד. מאחר שבמקביל לבקשת ההרחקה צורף נתניהו לרשימת עדי התביעה, משמעות מעשית של קבלת עמדת המדינה הייתה עלולה להיות מגבלה חריגה על הקשר השוטף בין ראש הממשלה לבין אחד מאנשי האסטרטגיה הבולטים בסביבתו, דווקא בתקופה שבה המערכת הפוליטית עוסקת יותר ויותר באפשרות של מערכת בחירות נוספת.
הבקשה עוררה ביקורת במערכת הפוליטית ובקרב פרשנים המזוהים עם הימין. בין היתר נטען כי בתיקי נתניהו העידו לאורך השנים שרים, חברי כנסת ובעלי תפקידים פוליטיים, מבלי שנקבע איסור גורף על עצם הקשר עמם. טענה דומה עלתה גם בדיון עצמו, כאשר סנגורו של אוריך, עו"ד עמית חדד, הדגיש כי עד לאחרונה המשיך אוריך לשהות בלשכת ראש הממשלה ולשוחח עם נתניהו.
רה"מ נתניהו באולם בית המשפט | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
בהחלטתו רמז השופט כי גם הוא מתקשה לראות את הדחיפות שבבקשת המדינה. "דווקא בעיתוי זה, קרי לפני גביית העדות, הצורך בתנאים המגבילים היה בשיאו", כתב בהתייחסו לניסיונות לגבות עדות מנתניהו, והוסיף כי באותה תקופה דווקא צומצמו המגבלות על אוריך בהסכמת היחידה החוקרת.
אחת הקביעות החריפות בהחלטה נוגעת למעמדו של נתניהו כעד תביעה. השופט ציין כי עיין בהודעת ראש הממשלה שהוגשה לעיונו, אך כתב: "לא התרשמתי שמדובר בעדות חשובה לבירור האשמה". עוד ציין כי אין זה מקרי שהיחידה החוקרת ביקשה לבצע השלמת חקירה באמצעות גביית עדות נוספת.
עוד כתבות בנושא
בהמשך הדגיש מסארווה כי אוריך נחשף לחומרי החקירה כבר באוגוסט 2025, חודשים ארוכים לפני הגשת כתב האישום, ולכן קשה לקבל את הטענה שעצם צירופו כעת כנאשם יוצר מציאות חדשה המצדיקה החזרת מגבלות שבוטלו זה מכבר. "מקשים על קבלת עמדת התביעה היום לפיה עצם הגשת כתב האישום... יוצרת מציאות חדשה אשר משנה את נקודת האיזון", כתב.
השופט הוסיף ביקורת נוספת על התנהלות המדינה וציין כי הפרקליטות החליטה להגיש את כתב האישום כבר ב־28 במאי, אך המתינה כשבועיים להגשתו בפועל, אף שלדבריו "המסד הראייתי התגבש לו לפני מספר רב של חודשים".
השופט עלאא מסארווה. | צילום: : פלאש 90
בסיכום קבע מסארווה כי הוא נכון לשמוע את טענות המדינה לגופן בדיון שייערך בחודש הבא, אך "אינני סבור שבעצם הגשת הבקשה קיים הכרח מיידי בהרחבת התנאים המגבילים". הוא הדגיש כי אין מקום לקבל את הבקשה כבר ביום שבו הוגש כתב האישום, שעות ספורות לאחר הגשתו.
ההחלטה מהווה התפתחות משמעותית ראשונה לאחר הגשת כתב האישום המתוקן נגד אוריך. אף שבית המשפט טרם הכריע לגופן של העבירות המיוחסות לו, הוא דחה בשלב זה את ניסיונה של המדינה להרחיב את המגבלות המוטלות עליו — מהלך שבמישור הציבורי והפוליטי נתפס כבעל השלכות רחבות בהרבה מההליך הפלילי עצמו.
עוד כתבות בנושא
