אוריך צורף לנאשמי הבילד: "פעל להשפיע על השיח הציבורי בנושא החטופים"

פרקליטות המדינה הגישה היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום מתוקן בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים מאמ״ן, פרשת ה״בילד״, ובו צורף יועץ ראש הממשלה יונתן אוריך כנאשם שלישי לצד דובר לשכת ראש הממשלה לשעבר אלי פלדשטיין ונגד המילואים ארי (אהרן) רוזנפלד. במקביל ביקשה הפרקליטות להטיל על אוריך תנאים מגבילים עד תום ההליכים, ובראשם הרחקה מלאה ממשרד ראש הממשלה, איסור כניסה למתקנים ביטחוניים ואיסור יצירת קשר עם המעורבים בפרשה.

לפי כתב האישום, אוריך נאשם בעבירות של מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מסירת ידיעה סודית, החזקת ידיעה סודית והשמדת ראיה. בפרקליטות טוענים כי הוא ופלדשטיין עשו שימוש במידע מודיעיני מסווג שהוצא ממערכות אמ״ן במטרה להשפיע על השיח הציבורי סביב סוגיית החטופים, לאחר רצח ששת החטופים בספטמבר 2024.

על פי כתב האישום, כבר ביוני 2024 עדכן פלדשטיין את אוריך כי בידיו ״מקור״ באמ״ן. בהתכתבות שהובאה בכתב האישום כתב פלדשטיין לאוריך: ״קצין בכיר״, ״מקור שלי״, ״באמ״ן״, ״רוצה להעביר חומרים ברמת דחיפות מיידית לראה״מ״ ו״חומר פסיכי״.

במרכז הפרשה עומדת ידיעה מודיעינית שסווגה ״סודי ביותר לשותפי סוד בלבד״, אשר עסקה, בין היתר, באסטרטגיית חמאס בניהול המשא ומתן לשחרור החטופים. לפי האישום, הידיעה לא הועברה לדרג המדיני משום שגורמי המודיעין מצאו בהמשך מידע עדכני ורלוונטי יותר. למרות זאת, רוזנפלד העביר את המידע לפלדשטיין, וזה עדכן את אוריך בזמן אמת.

הפרקליטות טוענת כי לאחר שהצנזורה הצבאית אסרה באופן גורף את פרסום המידע בישראל, פנה פלדשטיין לאוריך ושאל: ״מי יש לך לשרוף בחו”ל, משהו גדול״. לפי כתב האישום, אוריך הפנה אותו לישראל איינהורן, ומכאן החל המהלך שהוביל לפרסום המידע בעיתון הגרמני ״בילד״ בניסיון לעקוף את הצנזורה.

עוד נטען כי לאחר הפרסום ב״בילד״ עדכן פלדשטיין את אוריך שהכתבה צפויה להתפרסם, וכאשר פורסמה לבסוף כתב לו כי הוא משוחח עם ״המקור״. בתגובה השיב אוריך: ״קח ת'זמן… הבוס מבסוט״.

לפי האישום, בהמשך החזיק אוריך בתרגום המלא של הידיעה הסודית ואף קיבל אותו ישירות מפלדשטיין. עוד נטען כי השניים ניסחו טיוטת הצהרה לראש הממשלה שהתבססה על תוכן הידיעה, וכי רוזנפלד אף התבקש לעבור על נוסח ההצהרה כדי לוודא שהיא משקפת במדויק את המידע המודיעיני.

אחד הסעיפים החמורים בכתב האישום נוגע להתנהלותו של אוריך לאחר מעצרם של פלדשטיין ורוזנפלד. לפי הנטען, ב-28 באוקטובר 2024, יום לאחר המעצרים, הוא החליף את הטלפון הנייד שלו ״ונמנע במכוון מהעברת התכתובות שהיו אגורות בטלפון הנייד הקודם, וזאת במטרה למנוע את השימוש בהם כראיה״. בגין מעשה זה מיוחסת לו גם עבירת השמדת ראיה.

בבקשה לתנאים מגבילים, מתארת המדינה את המעשים המיוחסים לאוריך ככאלה שבוצעו ״על רקע מעמדו הבכיר ותפקידו בפועל בלשכת ראש הממשלה״. הפרקליטות טוענת כי חשיפת הידיעה הסודית לגורמים בלתי מורשים ולעיתונאים זרים ״הייתה עלולה לסכן באופן ממשי וחמור ביותר את ביטחון המדינה״, וכי התנהלותו מלמדת על ״העדר גבולות ורמיסה של צרכי ביטחון המדינה״.

עוד נכתב בבקשה כי ״התנהגותו של המשיב וגסות ליבו ביחס למידע המסווג מלמדים על העדר גבולות ורמיסה של צרכי ביטחון המדינה, וכן על זלזול בוטה בכך שמעשיו עלולים להוביל לפגיעה נוספת בכוחות הביטחון או בחטופים״.

המדינה מבססת את בקשתה על קיומן של ראיות לכאורה, ובהן הודאותיהם של פלדשטיין ורוזנפלד, תכתובות שהופקו ממכשירים סלולריים, עדויות אנשי הצנזורה הצבאית ועדותו של העיתונאי רביב גולן, שלפי הנטען הודיע לפלדשטיין כי הצנזורה פסלה את הפרסום.

פרשת ה״בילד״ הפכה בחודשים האחרונים לאחת הפרשות הרגישות ביותר בלשכת ראש הממשלה. עד כה הועמדו לדין רק פלדשטיין ורוזנפלד, בעוד אוריך נחקר באזהרה ושמו עלה שוב ושוב בהחלטות בתי המשפט. כעת, עם צירופו הרשמי לכתב האישום, הופך אחד מיועציו הקרובים והוותיקים של ראש הממשלה לנאשם בעבירות ביטחון חמורות, כאשר הפרקליטות טוענת כי היה שותף פעיל למהלך שנועד לעקוף את הצנזורה הצבאית ולהחדיר לשיח הציבורי מידע מודיעיני מסווג בתקופת מלחמה.