בג"ץ ידון היום (שלישי) בחמש העתירות נגד החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו גלי צה"ל, בדיון שעשוי להכריע אם החלטת הממשלה מדצמבר 2025 תבוטל או תישאר על כנה. הדיון יתקיים בפני השופטים דפנה ברק־ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר, לאחר שבתחילת פברואר הוציאו צו על תנאי שחייב את הממשלה ושר הביטחון לנמק מדוע הליך ההחלטה על סגירת התחנה היה תקין.
הצטרפו לשידור החי:
החלטת הממשלה קבעה כי שידורי גל"צ יופסקו לכל המאוחר עד 1 במרץ 2026, וכי שר הביטחון יקים צוות יישום שיטפל בסגירת התחנה ובבחינת המשך פעילותה של גלגלצ. עוד נקבע כי צוות היישום יסייע לעובדי התחנה "בהסדרים ראויים ככל הניתן ובהתאם לכל דין".
הכי מעניין
העתירות הוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, ארגון העיתונאים, מועצת העיתונות, וכן ועד עובדי גלי צה"ל וההסתדרות. בשלב הקודם כבר הקפיא בג"ץ את יישום החלטת הממשלה, ובהמשך מיקד את הדיון בשאלות של תקינות ההליך ואופן הפעלת שיקול הדעת - פחות בשאלה העקרונית אם לממשלה יש סמכות לסגור את התחנה.
בלב העתירה עומדת הטענה כי ההחלטה לסגור את גל"צ התקבלה לאחר הליך פגום מן היסוד: ועדה מייעצת שמונתה, לטענת העותרים, כאשר התוצאה כבר סומנה מראש; התעלמות מהמלצות ועדת זמיר שהמליצה בעבר שלא לסגור את התחנה אלא לצמצם את עיסוקה באקטואליה; היעדר בחינה מספקת של עמדת הצבא; ואי־הסדרה של שאלת גלגלצ, שאינה גוף עצמאי אלא נשענת על התשתיות, כוח האדם וההתקשרויות של גל"צ.
ועד עובדי גל"צ וההסתדרות מדגישים בעתירתם גם את הפגיעה בעובדים: 84 אזרחים עובדי צה"ל וכ־50 יועצים נוספים. לטענתם, הממשלה קיבלה החלטה שמשמעותה פיטורים המוניים, בלי היוועצות ממשית עם נציגות העובדים, בלי תוכנית מעבר ובלי בחינת חלופות. בעיקרי הטיעון נטען כי המדינה, גם כאשר היא פועלת כריבון, אינה פטורה מחובותיה כמעסיקה.
טענה מרכזית נוספת נוגעת להרכב הוועדה המייעצת. ועד עובדי גלי צה"ל מצביעים על התבטאויות מוקדמות של חברים בוועדה נגד התחנה, ובהן פרסומים שיוחסו לחבריה שרה העצני־כהן ואלעד מלכא, ובאי כוחם ממשרד עורכי הדין בועז בן צור טוענים כי לא מדובר ב"דעה מוקדמת" לגיטימית אלא ב"דעה קדומה" ביחס לתוצאה הסופית - סגירת התחנה: "אין מדובר בצירוף מקרים שלפיו חברי הוועדה נמצאו בדיעבד כמי שהביעו עמדה פומבית בסוגיה - נהפוך הוא: עמדתם הפומבית היא הסיבה שבגינה הם נבחרו ומונו. משעה ששר הביטחון הכריז מראש על התוצאה המבוקשת ובחר למנות לוועדה דווקא את מי שהביעו עמדה התואמת תוצאה זו, המינוי עצמו הופך לכלי להנצחתה של דעה קדומה, ולא לבחינה כנה של הסוגיה".
מנגד, הממשלה ושר הביטחון טוענים כי ההחלטה התקבלה בסמכות מלאה, על בסיס תשתית מקצועית ולאחר הליך מנהלי תקין. לשיטתם, עצם קיומה של תחנת שידור העוסקת באקטואליה ופוליטיקה בתוך צה"ל הוא "אנומליה" שממשלות ורמטכ"לים עסקו בה במשך שנים. בתגובת הממשלה נטען כי גל"צ הוקמה בהחלטת ממשלה ולכן ניתן גם לסגור אותה בהחלטת ממשלה.
עוד כתבות בנושא
היועצת המשפטית לממשלה אינה מגנה על החלטת הממשלה לגופה. בעמדתה שהוגשה לבג"ץ נטען כי ההחלטה לוקה במספר מישורים, ובהם שאלת הסמכות, פגיעה אפשרית בחופש הביטוי והיעדר בחינה מספקת של חלופות מידתיות יותר.
הדיון היום יתמקד בשאלה אם הפגמים שעליהם מצביעים העותרים - בהרכב הוועדה, בתשתית העובדתית, ביחס לעובדים ובאופן שבו התקבלה החלטת הממשלה - מצדיקים את ביטול ההחלטה, או שמא מדובר במדיניות ממשלתית שבית המשפט לא צריך להתערב בה.