הממשלה לבג"ץ: ההחלטה על סגירת גלי צה"ל התקבלה כדין

עוה"ד דוד פטר הגיש הבוקר (שני) לבג"ץ תגובה מקדמית מטעמם של שר הביטחון וממשלת ישראל לעתירות נגד החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו הצבאית, גלי צה"ל. בתגובתה קובעת הממשלה כי "החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל נתקבלה בסמכות חוקית מלאה, במסגרת מרות הממשלה הנבחרת על צה"ל, על בסיס תשתית משפטית מוצקה ובליווי הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון. גלי צה"ל הוקמה בהחלטת ממשלה, וההחלטה על סגירתה נתקבלה, גם היא, בהחלטת ממשלה, לאחר הליך מנהלי תקין". 

בפתח התגובה מציין עו"ד פטר כי ה"אנומליה" כהגדרתו, של עיסוק תקשורתי באקטואליה ופוליטיקה במסגרת יחידה צבאית, הטרידה את כל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים, וכי דומה ש"לא הייתה ממשלה, לא היה שר ביטחון ולא היה רמטכ"ל שלא שקלו את אפשרות סגירתה של גלי צה"ל מחמת אותה אנומליה. אף כאן בענייננו עמדת צה"ל, הרשמית, שנמסרה הייתה שמבחינה ערכית היה נכון: 'אפס, לא מינימום, אפס חיכוך בפוליטיקה. בסדר? זה ברור, זו עמדת הצבא'". 

פטר אף מציין כי עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היתה באופן מסורתי שההחלטה בנושא אכן מסורה לרמטכ"ל ובוודאי לממשלה שהיא זו הממונה עליו, עניין שלטענתו טושטש בחוות דעתם של המשנים ליועמ"שית, גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, שניתנה לאחרונה, ובה נקבע שסגירת התחנה דורשת חקיקה. "לא היה יועץ משפטי אחד, מהקמתה של גלי צה"ל, ועד חוות דעתם של ד"ר לימון ועו"ד סומפולינסקי, שסברו אחרת. המצב הנורמטיבי לא השתנה. הממשלה השתנתה. במדינה עם שלטון חוק, הדין המנהלי לא משתנה אך משום חילופי הממשלות". בתגובתה אף מזכירה הממשלה כי גלי צה"ל הוקמה מלכתחילה בהחלטה מנהלית ב-1950 כ"שנת ניסיון" שמעולם לא הוסדרה בחוק. 

​הממשלה דוחה את הטענה לפגיעה בחופש הביטוי, ומבהירה כי הפסקת מימון ציבורי לתחנה אינה שוללת מאף אדם את הזכות להתבטא. "הפסקת פעילותה של תחנת רדיו מכספי ציבור ... מבטאת שינוי בסדרי עדיפויות תקציביים ומוסדיים", נכתב, תוך הדגשה כי קיים בישראל שידור ציבורי מקביל ומתפקד בדמות תאגיד השידור הישראלי.

​התגובה סוקרת היסטוריה ארוכה של ועדות ורמטכ"לים (ביניהם אהוד ברק, גדי איזנקוט ואביב כוכבי) שקראו לסגור או להוציא את התחנה מהצבא. מובא ציטוט של הרמטכ"ל לשעבר כוכבי שקבע כי: "קיומה של תחנה צבאית הוא זר במדינה דמוקרטית ואינו מתקבל על הדעת בימינו. עיסוק של חיילים באקטואליה מהווה אנטיתזה לרצון הצבא לשמר עצמו כגוף ממלכתי". עוד נטען כי קיום התחנה יוצר "עיוות מבני בשוק התקשורת", שכן היא נהנית מתקציב ציבורי, תדרים (שהם משאב לאומי מוגבל) וכוח אדם זול של חיילים, המעניקים לה יתרון לא הוגן על פני תחנות פרטיות.

​הממשלה מסכמת כי החלטת הממשלה מס' 3661 על סגירת התחנה היא לתכלית ראויה ונועדה "לתקן אנומליה מוסדית מתמשכת". "תכלית ההחלטה היא שמירה על אופיו של הצבא, חיזוק אמון הציבור בו והפרדה מוסדית ראויה בין כוח צבאי לבין זירת השיח הפוליטי", נכתב בשלהי התגובה. הממשלה מבקשת מבית המשפט שלא להתערב בשיקול דעתה המנהלי והביטחוני בעיצוב מבנה הצבא וחלוקת משאביו.