שופטי בג"ץ - דפנה ברק ארז, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין - דנים היום (שלישי) בעתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד. השופטים יתעסקו בשאלה העיקרית: האם נפל פגם מהותי בטוהר המידות של גופמן בפרשת הפעלתו של הקטין אורי אלמקייס על ידי אוגדה 210, שעליה פיקד גופמן, והאם יש בכך כדי לפסול את המינוי הביטחוני הבכיר. הדיון מועבר בשידור חי כאן, במקור ראשון.
השידור החי:
העתירות הוגשו בידי התנועה למען איכות השלטון בישראל, התנועה לטוהר המידות ואורי אלמקייס עצמו. העותרים טוענים כי גופמן - שכיהן כמפקד אוגדה 210 - אישר שימוש באזרח קטין לצורכי איסוף והשפעה ברשתות החברתיות ללא סמכות מתאימה, וכי נפלו פגמים מהותיים בהליך עבודת הוועדה המייעצת למינויים בכירים. עוד נטען כי הוועדה לא שמעה עדים מרכזיים, הסתמכה על תשתית עובדתית חסרה והתעלמה ממידע מהותי בנוגע לפרשה.
הכי מעניין
אורי אלמקייס, שסיפור הפעלתו מטיל את מינוי גופמן לראשות המוסד בספק | צילום: צפריר אביוב, פלאש 90
מהלך הדיון
בתחילת הדיון התנגד השופט אלכס שטיין להגשת מכתבו של ראש המוסד דדי ברנע: "מדובר במכתב שלא הוגש לנו בתיק ולא נבחן בוועדה, כותב המכתבה לא חבר בוועדה? למה זה רלוונטי?", תהה השופט שטיין.
עו"ד אורית חיון, המייצגת את אורי אלמקייס שעתר נגד המינוי, אמרה: "בהתכתבויות בין אלמקייס לרס"ן צור רואים שהטענות שניתנות על ידי גופמן לא נכונות כי הוא טוען שהידיעות מפורסמות בתקשורת ואילו מה שנגיד לכבודכם מראה שמדובר בידיעות סודיות לחלוטין על דברים שעומדים להתבצע. הוא מבקש ממנו לתרגם פליירים לפני שנשלחו לסוריה".
השופטת ברק-ארז שאלה אם הדברים הוגשו לוועדה, עו"ד חיון השיבה כי ביקשו ולא נתנו. חברת הוועדה המייעצת למינוי בכירים פרופסור טליה איינהורן העירה מהקהל: "לא נכון".
השופטת ברק-ארז: "אבל בהתכתבויות הללו יש ראיות לכך שרומן גופמן ידע? או שזה רק בין אלמקייס לצור?"
השופט גרוסקופף: "הוא (אלמקייס) טען שמעולם לא היה בקשר עם גופמן".
עו"ד חיון: "אנו טוענים שהתשתית העובדתית שעליה התבססה הוועדה היא שגויה ולקויה".
השופט שטיין: "איך את יודעת שגופמן ידע שמופעל קטין?"
עו"ד חיון: "כי רס"ן צור אמר".
השופט שטיין: "וזהו?! זה שצור אומר, אז צור אומר. צה"ל הרי עשה תחקיר וזה הסתכם בהערה פיקודית, הוסכם שהוא לא ידע".
עוד אמר השופט שטיין כי ועדת גרוניס לא הייתה חייבת להביא את אלמקייס לעדות ושזה במסגרת שיקול דעתה: "הוועדה פעלה לפי כלל הראייה המנהלית. ויתכן שהוועד אמרה לעצמה, אנחנו לא נשחיר את שמו של קצין בכיר שתרם רבות בצה"ל ונתן את כל חייו למדינה ונקבל האשמה חמורה ללא ראיות מספיקות".
עו"ד אליעד שרגע מהתנועה למען איכות השלטון: "השאלה היא האם גופמן ידע או לא ידע על הפעלת הקטין. כשאנחנו מסתכלים על טוהר מידותיו של המתמנה השאלה הזו קריטית. אם יתברר שגופמן אכן ידע שמי שהוא אישר להפעיל בלי סמכות ובניגוד לנהלים, אם היה קטין או לא, ועדיין למרות שהוא יודע לא הודיע לאף אחד שהוא אישר להפעיל אותו ולמרות שהוא עדיין יודע, גופמן לא נחלץ – וזו הסוגיה הדרמטית – לסייע לקטין ולחלץ אותו מהמעצר שלו. מדובר בכשל ערכי ומוסרי מהמעלה הראשונה".
ברק־ארז: "אני חושבת ואמרתי את זה כבר היום, שככל שהעובדות הן כאלה, כל הדברים שאדוני אומר מתפרצים לדלת פתוחה. אז אנחנו נתמקד בחלק העובדתי".
השופט גרוסקופף העיר: "השאלה אם האלוף אכן נהג כך. הנשיא בדימוס השופט גרוניס אומר שנודע לו על המעצר בשלב מאוחר והוא אומר שמכל מקום מפקדה של האוגדה שלא פעלה לשחרורו של אלמקייס אחראית לכך. אם יש אחריות פיקודית היא לא עניין של טוהר מידות, אלא של התנהלות פיקודית".
ברק־ארז: "דווקא דעת הרוב מחמירה יותר עם גופמן בעניין הזה".
עו"ד שרגא: "איך גופמן טוען שנודע לו על המעצר של אמלקייס רק שנתיים לאחר המקרה? אנחנו רואים ציטוט שלו בחוות הדעת של ראש מחב"ם, 'מדוע הם מקשיחים עמדות מול הקטין למה הוא עדיין במעצר'", הפנה שרגא לציטוט מאוגוסט 2022 , "אז הוא יודע שמדובר בקטין ויודע שמקשיחים עמדות. שאותו אדם שהוא מתעניין בגורלו, מישהו נוקשה כלפיו בחקירה".
השופט שטיין העיר כי בטענה של שרגא יש שתי בעיות: "ברמה עובדתית, גופמן לא בתוך התיק, הוא שומע על התיק ממי שמשמיע לו. אנחנו לא ערכה דיונית. אנחנו לא קובעים עובדות. יש לנו וועדה, דעת רוב ומיעוט, ועל כן איפה אנחנו עומדים מבחינה משפטית? האם הקבלה קיבלה החלטה שלא סבירה בכל ועדה אחרת? ולפי איזה כלל של המשפט המנהלי?".
השופטת ברק־ארז ביקשה להבין מתי בעצם באופן פורמלי נקבע שהייתה הפעלה על ידי גופמן.
על השאלה השיבה עו"ד חיון כי אין בידיהם את חקירת מחב"ם אלא רק פראפרזה שלה, וממנה הם מסיקים את העובדות בעניין זה: "יותר משנה מאוחר יותר קיבלנו את ההודעה שכתב האישום מבוטל. בהחלטת הוועדה יש התייחסות לסוגיה, ראש מחב"ם השיב כי העבירה של רס"ן צור שביקש ליזום את העברת המסרים, היא חריגה".
השופטת ברק־ארז: "כלומר אתם מגששים באפלה בעניין הזה גם כן".
השופטת ברק־ארז נזפה כמה פעמים בעו"ד שרגא שהטיעון בעניין הוועדה מוצה וכי עליו לעבור לטעון בעניין החלטת ראש הממשלה, כלומר על הממנה עצמו.
עו"ד שרגא ביסס גם את הטיעון הזה על החלטת הוועדה וטען כי החלטת ראש הממשלה מבוססת על החלטה עם תשתית עובדתית לקויה.
במהלך הדיון נזף השופט שטיין בקהל ובאנשים שהתפרצו ואמר כי לא יסבול שום ציוץ והפציר בקהל להיות בשקט כדי שלא יצטרך בית המשפט להפעיל סנקציות חמורות יותר מאשר הוצאה מהאולם בו מתנהל הדיון.
ח"כ טלי גוטליב מהליכוד צעקה באולם, והשופטים נזפו בה והפצירו בה להפסיק לצעוק. גוטליב הטיחה בשופטת ברק ארז כי היא לא שומרת על כבודה (בשל התבטאויות עו"ד שרגא כלפיה, ככל שהיא הפריע לטיעון). השופטת ברק-ארז: "גברתי לא בהופעה כרגע".
השופטים העירו לעו"ד שרגא על צורת התבטאויותיו ככל שהוא משתמש במטאפורות שלדברי השופטים אינן ראויות. השופט שטיין: "אדוני לא ישמיץ אנשי צבא כאילו הוא בהופעה בטלוויזיה. אדוני יטען לא כמו פובליציסט".
עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, הציג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה וטען כי על השופטים לראות את התמלילים של הוועדה. עוד התנצל עו"ד הלמן על האיחור בהגשת תשובת היועמ"שית.
ראש ההרכב, השופטת ברק ארז: "ההתנצלות במקומה. אנחנו לא קיבלנו כלום במועד. לגבי המסמכים שהיו בפני הוועדה, נראה לנו שהדבר הזה במקומו שאנחנו נראה אותם", והשופטת שאלה את הצדדים האם מקובל על כלל הצדדים שהדברים שהיו בפני הוועדה יוגשו גם בפנינו בצורה מסודרת.
עו"ד הראל ארנון המייצג את ראש הממשלה: אנחנו מופתעים מדברי הלמן שיש לכאורה חומרים שהועברו ליושב הראש של הוועדה שלא הועברו ליתר חברי הוועדה.
עו"ד הלמן: "היועצת המשפטית לממשלה העבירה לשופט גרוניס, חלק גדול מזה היה לפני שהיא נחשפה לתמלילים, כל מני סוגיות שהיא חשבה שהוועדה צריכה לבדוק כי יש אינדיקציות כאלה וכאלה".
השופטים, בהסכמת הצדדים, החליטו כי יקבלו את כל המסמכים שהוצגו בפני הוועדה ואת התמלילים. חומרים שמחלקת הבג"צים תעביר לשופטים עד סוף יום העבודה.
"אלוף בצה"ל, איש אמיץ, סיכן את חייו ונפצע לפני שנתיים למען כולנו, כל הכבוד לאדם שנתן את כל חייו המקצועיים לעם ישראל, אני מבקש מכל העותרים לשמור על כבודו", העיר עו"ד הלמן, והדגיש כי הוא מדבר בשם היועמ"שית. זאת, כדי להפריך טענה כזו או אחרת שהיא פועלת נגד כל מינוי שמבצע ראש הממשלה נתניהו.
עו"ד הלמן ביקש לטעון כי מדובר "במקרה חריג. יש דברים שהם בשגרה ומגיעים למקרה קצה. לשאלות ההכרעה העובדתית, מכל חברי הוועדה, יש רק אדם אחד שמיומן בשמיעת עדויות והכרעה בהן והוא השופט גרוניס. ולהחלטתו יש לתת משקל" - זאת למרות שדעתו של יו"ר הוועדה השופט גרוניס היא דעת מיעוט.
השופט עופר גרוסקופף מתח ביקורת על טענת נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן, שלפיה רומן גופמן לא דיבר אמת בפרשה. גרוסקופף תהה כיצד ניתן לייחס האשמה כה חריפה לאלוף בצה"ל, שאותו הגדיר הלמן "עתיר זכויות", כאשר הבסיס לכך הוא עדות שמיעה בלבד — אדם המתאר שיחה שלא היה נוכח בה ואינו יודע מה בדיוק נאמר במהלכה. בתגובה השיב הלמן כי גם יו"ר הוועדה, השופט בדימוס אשר גרוניס, הגיע למסקנה דומה, אולם השופטים מיהרו להעיר: "זה לא מה שהוא קבע".
גרוסקופף נזף קשות בנציג היועמ״שית ואמר: ״הנשיא גרוניס לא קבע שגופמן שיקר״. השופט שטיין: ״לאדוני אין פה מעמד פריבילגי - בניגוד למה שאתה אולי חושב״.
בהמשך הדיון הקשו השופטים על הלמן גם סביב הטענה שלפיה גופמן הכחיש את הפעלתו של אורי אלמקייס. הלמן טען כי גופמן "הכחיש את ההפעלה", אך גרוסקופף תהה אם בכלל ידוע מה הייתה השאלה שהופנתה אליו במסגרת הבירור. "אתה יודע איזו שאלה הוא בכלל נשאל? לא, אתה לא יודע", אמר. "ייתכן שנשאל על עניין אחר, למשל על הדלפת ידיעות. אדוני לא יכול לדעת".
עו"ד הלמן: "האירוע הראשון זה שהוא אישר להפעיל אזרח. על זה כל חברי הוועדה אומרים שזה לא בעיה של טוהר מידות. רס"ן צור אומר שהוא דיווח ושזה היה באישור, לכן הנשיא גרוניס אומר שלהערכתו גופמן ידע אבל הוא לא קובע מסמרות. האם אחרי זה כששאלו את גופמן במחב"ם, לא היה מצופה מגופמן לבדוק עם אותו צור מה הוא עשה איתו? הוא חשב שזה פעולה חשובה, זה לא חשוב לוודא האם האוגדה שלכם עשתה משהו. אם הוא היה בודק הוא כנראה היה מוצא דברים בגו. כלומר זה לא רק אחריות פיקודית אלא מה מצופה מתת אלוף בצה"ל".
השופט גרוסקופף: "זו שאלה לגורם הממנה האם לקדם אותו או לא. זה לא עניין של טוהר מידות. טוהר מידות זה כשאתה מסתיר מידע באופן מכוון וזה מה שנבדק".
עו"ד הראל ארנון, המייצג את ראש הממשלה בעתירה, תקף את עמדת היועמ"שית וטען כי היא משנה את עמדתה ביחס למעמדה של ועדת המינויים. לדבריו, "היועמ"שית שמייצגת את עמדת הציבור לדעתה מחדשת חידוש", לאחר שבעמדתה הנוכחית קבעה כי אם הוועדה מצאה פגם בטוהר המידות - לא ניתן להתגבר עליו, בעוד שבמינוי ראש השב"כ קבעה כי הסמכות נתונה לממשלה.
השופטת ברק־ארז הציבה בפני ארנון תרחיש שלפיו גופמן ידע שמדובר בהפעלת קטין ואף הכחיש זאת ביודעין, ושאלה האם במקרה כזה אין מדובר בפגם בטוהר המידות. ארנון השיב כי גם אם ועדה הייתה קובעת פה אחד שנפל פגם כזה, עדיין לראש הממשלה נתון שיקול דעת אם למנות את האדם. לדבריו, "השאלה האם נפל פגם בטוהר המידות היא קרדינלית", וקשה מאוד לקבוע בדיעבד מה היו מניעיו של גופמן.
ברק־ארז השיבה כי לצד "שוליים אפורים" של טוהר מידות, קיימת גם "ליבה", והדגישה: "מי שמשקר, יש לו בעיה בטוהר המידות". בהמשך תהתה שוב מדוע ועדת המינויים לא זימנה לעדות את ראש החטיבה הרלוונטי, וארנון השיב כי יו"ר הוועדה, השופט בדימוס אשר גרוניס, בחר שלא לעשות זאת מאחר שכל החומר כבר היה בפניה.
בהמשך טען ארנון כי עצם העובדה שבתוך הוועדה הייתה מחלוקת מוכיחה שמינויו של גופמן אינו בלתי סביר, אולם גרוסקופף השיב: "אולי ההיפך? אם יש בוועדה גורמים שסוברים שנפל פגם בטוהר המידות, אולי עדיף שלא?".
השופט שטיין ביקש למקד את עו"ד ארנון בטיעונו אמר כי "התיק הוא קל מבחינה משפטית", אך הדגיש שהשאלה העובדתית היא המרכזית. לדבריו, הטענה נגד הוועדה היא שקיים "חור במסד העובדתי", והוסיף: "ברור כשמש שמי שמשקר ביודעין יש בעיה קשה בטוהר המידות".
ארנון טען מנגד כי נעשה ניסיון "לא הוגן" להכתים את גופמן: "יש פה ניסיון לשים אות קין על מצחו של הבל". לדבריו, גופמן הודה בכשל מקצועי בלבד, וכשנשאל במסגרת התחקיר - נשאל על הדלפת חומר מסווג ולא על עצם הפעלת הבלוגר. עוד ציין כי הוועדה שוחחה עם גורמים בכירים ובהם אל"מ ג' והאלוף ברעם, והגיעה למסקנה ש"גופמן ודאי לא שיקר".
העירה השופטת ברק־ארז כי העובדה שהיועמ"שית מצדדת בעמדת המיעוט בוועדה "אינה דבר מרחיק לכת".
בהמשך הדיון טען עו"ד הראל ארנון כי במהלך הדיון התברר שלשכת היועמ"שית העבירה חוות דעת ליו"ר ועדת המינויים, אף שלטענתו היועמ"שית סירבה שהוועדה עצמה תהיה מיוצגת בבית המשפט. "הוועדה הגישה עמדה כתובה והיועצת נעמדה על הרגליים האחוריות שהיא לא תיוצג", אמר.
השופט עופר גרוסקופף הפנה לארנון שאלה בנוגע לטענת היועמ"שית כי גופמן לא אמר אמת במאי 2022. לדבריו, עו"ד הלמן הציג טיעון שלפיו קיימות ראיות התומכות בכך, וכי אף שרוב חברי הוועדה קבעו אחרת - עמדת המיעוט משכנעת יותר מבחינה ראייתית, בין היתר משום שיו"ר הוועדה, השופט בדימוס אשר גרוניס, הוא בעל הניסיון הרלוונטי בתחום הראיות. "יש לך תשובה לטיעון הזה?" שאל גרוסקופף.
השופטת ברק-ארז הבהירה כי השופטים מבקשים לבחון את שאלת "המומחיות הראייתית" של חברי הוועדה. ארנון השיב כי לפי הכללים המכוננים את הוועדה, ליו"ר הוועדה (הנשיא השופט גרוניס) יש משקל עודף רק במקרה של תיקו, וטען כי היועמ"שית מבקשת כעת ליצור כלל חדש שלפיו לעמדתו של גרוניס יהיה משקל מיוחד גם בתחום הראייתי.
ברק־ארז השיבה כי השאלה נוגעת ליישום כללי המשפט המנהלי על המקרה הספציפי, ותהתה אם למעשה נוצר כאן "מצב של תיקו", שבו ייתכן שיש להעדיף את עמדתו של גרוניס על פני זו של פרופ' הרשקוביץ. לכן לדעתה יש לבחון את נסיבות המקרה הקונקרטיות.
ארנון חזר וטען כי ועדת המינויים השתכנעה ש"גופמן ודאי לא שיקר ולא העלים מידע". לדבריו, השאלה שנבחנה הייתה האם גופמן ידע שחומר מסווג הודלף לבלוגר שפעל מול הגורמים הצבאיים, ועל כך - לדבריו - התשובה הייתה ונשארה שלילית.
בתגובה תהתה שוב ברק־ארז מדוע לא זומן לעדות ראש חטיבת ההפעלה כדי להבהיר מה בדיוק נשאל גופמן בזמן אמת. "יישאל האדם שאיתו הוא דיבר והוא יכול לנקות את שמו בקלות", אמרה.
בשלב נוסף בדיון ביקשה פרופ' טליה איינהורן, חברת ועדת המינויים, להשמיע דברים בפני ההרכב ולהגן על עבודת הוועדה. לדבריה, עיון במסמכים הסודיים חיזק את מסקנת חברי הוועדה כי רומן גופמן לא שיקר. "יש משהו טוב במסמכים שהם ראיות פורנזיות", אמרה. "הם נותנים יותר אמר מכל דבר שנאמר לנו ומסייעים לרדת לחקר האמת".
איינהורן התייחסה לשאלה שעלתה במהלך הדיון בנוגע למה בדיוק נשאל גופמן בזמן התחקיר. לדבריה, במסמכים שנחשפו בפני הוועדה הופיע סעיף שבחן האם הועבר חומר מסווג, ומכך "הדעת נותנת שזו באמת הייתה השאלה שנשאלה". עוד אמרה כי לפי העדויות ששמעה הוועדה, גורמי מודיעין שונים ידעו כי הבלוגר אורי אלמקייס הוא קטין ובהם קצין המודיעין של החטיבה, קצין ביטחון המידע וקצין מודיעין בפיקוד הצפון אך לדבריה לא הוכח שגופמן עצמו ידע זאת.
לדברי איינהורן, במסמך של מחב"ם מ־15 באוגוסט, שנפתח לעיני הוועדה במלואו, פורטו החשדות המרכזיים שבגינם נפתחה החקירה - ולטענתה, אף אחד מהם לא נגע לאוגדה 210. היא ציינה כי במסמך נכתב שביחס לאוגדה לא נמצא היבט פלילי, אלא רק צורך בבדיקה ביטחונית. עוד אמרה כי קצין המודיעין שנבדק "לא קיבל הערה פיקודית ולא ננזף", המשיך בתפקידו ואף שב למילואים לאחר פרוץ המלחמה. "לא עולה על הדעת שאם הוא היה מוסר חומרים מסווגים זה היה נשאר כך", אמרה.
לדבריה, גופמן קיבל אחריות על כך שהועבר חומר לבלוגר ללא האישורים הנדרשים - וזו הייתה, לשיטתה, הסיבה להערה הפיקודית שניתנה לו.
השופט עופר גרוסקופף העיר כי להערה הפיקודית "אין תיעוד מזמן אמת", אך איינהורן השיבה כי לפי פקודות הצבא יש אפשרות להימנע מרישום הערה בתיק האישי. היא אף ציטטה את ראש המוסד שהופיע בפני הוועדה ואמר כי יש הערות שאינן נושאות סנקציה ולכן אינן בהכרח משמעותיות.
השופטים המשיכו להקשות על איינהורן מדוע הוועדה לא זימנה לעדות את אלמקייס עצמו ואת ראש חטיבת ההפעלה. איינהורן השיבה כי החומרים הכתובים סיפקו תמונה מספקת, וטענה כי "הזיכרון האנושי הרבה יותר חלש מהחומרים".
לקראת סיום הקטע ציינה ברק־ארז כי נציגת היועמ"שית, עו"ד חיון, טענה שבידיה חומרים המצביעים על כך שכן הועבר חומר מסווג — חומרים שלדבריה ביקשו להעביר לעיון הוועדה.
עו"ד אוהד שלם, בא כוחו של האלוף רומן גופמן, טען בדיון כי נקודת המוצא צריכה להיות שמינויו של גופמן לראש המוסד הוא "הדבר הטוב והנכון ביותר למדינת ישראל", ולכן השאלה היא האם מתקיימות נסיבות קיצוניות המצדיקות את התערבות בית המשפט. השופטת ברק-ארז השיבה כי בית המשפט אינו עוסק בשאלה מי ראוי לעמוד בראש המוסד, אלא רק בביקורת שיפוטית הנוגעת לטוהר המידות.
השופט גרוסקופף העיר כי במסגרת בדיקת מחב"ם באוגוסט 2022 גופמן הודה שאישר את הפעלת הבלוגר. שלם השיב כי לאורך כל החקירה נבדקה שאלת דליפת החומר המסווג, וכי גופמן אישר רק העברת "ידיעות לא מסווגות" וכתבות שכבר פורסמו.
לדברי שלם, גם השופט הצבאי שדן בפרשה קבע כי גופמן לא ידע שמדובר בקטין, ולכן לא נפל פגם בטוהר המידות שלו אלא לכל היותר "שגיאה פיקודית", שבגינה ננזף ללא רישום. הוא תהה האם מדובר במקרה קיצוני המצדיק התערבות של בג"ץ.
ברק־ארז ציינה כי ועדת המינויים בחרה לזמן לעדות את האלוף ברעם שגם העביר מסמכים אך לא את ראש חטיבת ההפעלה, ושלם השיב כי סדרי עבודת הוועדה נקבעו בידי יו"ר הוועדה, השופט בדימוס אשר גרוניס. עוד טען כי הוועדה השתכנעה שאין קשר בין הפרשה הפלילית שבגינה נעצר הבלוגר לבין גופמן עצמו.
הרקע לעתירה לבג"ץ
כזכור, שלושה מארבעת חברי הוועדה המייעצת הכשירו את מינוי גופמן בניגוד לדעת המיעוט של יו"ר הוועדה, נשיא העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, וקבעו כי לא קיימת פגיעה בטוהר המידות, וזאת אף לאחר שנחשפו לחומרים חסויים. כמו כן, בתשובתה לבג"ץ חשפה היועמ"שית כי ראש המוסד דוד ברנע, שהתנגד למינוי גם בפני הוועדה למינוי בכירים, העביר לה מכתב חסוי בנוגע לקידום גופמן לתפקיד.
עוד כתבות בנושא
שלשום פרסם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את חוות הדעת המלאה של השופט גרוניס, שטען כי גופמן לא ראוי להתמנות משום שאלמקייס היה נער בשעת הפעלתו - אך עצם החלטתו לא נחשבת "פגיעה בטוהר המידות". הרב הפרופסור דניאל הרשקוביץ, חבר הוועדה, אמר כי גם לאחר עדותו של ראש המוסד בוועדה לא השתכנעו הוא וחבריו כי נפל פגם וכי אין לאשר את מינוי גופמן.
בתגובתה לבג"ץ, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אימצה למעשה את עמדת המיעוט של נשיא העליון בדימוס, אשר גרוניס, שעמד בראש הוועדה המייעצת וסבר כי "אין זה מן הראוי" למנות את גופמן לתפקיד. בהרב מיארה טענה כי החלטת המינוי "לוקה בחוסר סבירות קיצוני ובולט", בין היתר משום שלשיטתה אין מחלוקת שגופמן ידע על הפעלת הקטין ואישר אותה, למרות שלאוגדה לא הייתה סמכות לכך.
עוד כתבות בנושא
מנגד, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טען בתשובתו כי העתירות מבקשות מבית המשפט להתערב באחת הסמכויות הרגישות ביותר של ראש הממשלה - מינוי ראש המוסד - דווקא בעיצומה של מלחמה רב זירתית. לדבריו, רק ראש הממשלה חשוף למכלול השיקולים הביטחוניים והאסטרטגיים הנדרשים לצורך בחירת ראש המוסד, ולכן היקף הביקורת השיפוטית צריך להיות מצומצם במיוחד. נתניהו אף טען כי העותרים מנסים "להפוך יתוש לפיל" סביב אירוע שנתפס בזמן אמת במערכת הביטחון כאירוע משמעתי מוגבל.
גם גופמן עצמו, באמצעות עורך דינו אוהד שלם, דחה את הטענות נגדו וטען כי לא ידע בזמן אמת שמדובר בקטין, וכי האישור שנתן עסק אך ורק בהעברת חומרים גלויים שכבר פורסמו בתקשורת.
הוועדה המייעצת עצמה, ברוב של שלושה מול אחד, ביקשה מבג"ץ לדחות את העתירות וקבעה כי לא נפל דופי בטוהר מידותיו של גופמן. חברי הרוב אף מסרו כי לאחר שנחשפו בהמשך גם לחומרים המסווגים במלואם - עמדתם "התחזקה באופן משמעותי".