בנימין נתניהו שיגר השבוע מכתב המלצה לוועדה למינוי בכירים, והסביר בו כי מאז מינויו של אלוף רומן גופמן למזכירו הצבאי במאי 2024, הוא התוודע מקרוב לאופיו ולכישוריו. "נחשפתי ליכולותיו של אלוף גופמן בהבנה אסטרטגית, בלמידה מהירה של נושאים חדשים ומורכבים, בקבלת החלטות בזמן אמת במציאות משתנה ובקצב פעילות מבצעית חסר תקדים", כתב נתניהו. מן ההמלצה עולה כי הימים שהשניים בילו יחדיו מאז מאי 2024 לא רק אפשרו לגופמן ללמוד לעומק את תהליכי קבלת ההחלטות בקודש הקודשים של הביטחון הלאומי, אלא גם יצרו קרבה אישית בינו לבין נתניהו. מעבר ל"יצירתיות, יוזמה, תחבולה, הכרה מעמיקה של האויב", נתניהו החמיא לו גם על תכונות יקרות ערך של "דיסקרטיות מוחלטת ושמירה על הסוד".
עוד כתבות בנושא
אפשר לפרש את מינויו של גופמן לראש המוסד כחלק מהמהלך להידוק שליטתו של נתניהו בשירותי הביטחון, המשך למאבק להדחתו של רונן בר מראשות השב"כ ולמינויו של דוד זיני למחליפו. אך זאת לא כל משמעותו של המינוי. גופמן יגיע לתפקיד ראש המוסד לאחר קריירה צבאית מרשימה. הוא קצין מאסכולת הסוסים הדוהרים, לוחם בעל יכולת פיקודית וניסיון ארגוני רחב, כולל פיקוד על חטיבות ואוגדות ותפקידים ייחודיים כמו ראש המרכז הלאומי לאימונים ביבשה וראש מטה מתאם פעולות הממשלה בשטחים. אכן, הוא נטול ניסיון בעולם הביון, ולכן אפשר לראות בשנה וחצי של כהונתו כמזכיר הצבאי מעין תקופת הכשרה תחת השגחתו של נתניהו.
בכהונתו הוא יצא בין השאר לנסיעות חשאיות ביטחוניות־דיפלומטיות למוסקבה, כדי להדק את שיתוף הפעולה הביטחוני־מדיני בין ישראל לרוסיה. באחת מהנסיעות הללו, כך דווח, ביקשה ישראל מרוסיה להפעיל לחץ על חמאס, כדי לקדם שחרור חטופים בעלי אזרחות כפולה, ישראלית־רוסית. כיליד בלארוס הדובר רוסית ומכיר את התרבות מקרוב, גופמן מביא לתפקיד נדוניה אישית שיכולה להיות משמעותית בעתיד. טוב שבקרמלין ידעו שאיש הקשר של ישראל אליהם בענייני ביטחון מקורב לראש הממשלה.
הכי מעניין
יחד עם גיל רייך, הממונה בפועל על המועצה לביטחון לאומי, גופמן קיים באחרונה פגישות באתונה "בעניין נושאים מדיניים ואזוריים". העובדה הזאת מעלה את האפשרות שהביקור התבשל כבר אז כסוג של הרצה לקראת המינוי לראש המוסד: גופמן נדרש אז לעסוק לא רק בתיאום עם המל"ל אלא גם בהיכרות עם שותפים מדיניים וביטחוניים באזור.
בראייתו של נתניהו, מינוי גופמן מאפשר לו לבנות ראש מוסד בצלמו, כזה שמתואם היטב עם הקו המדיני שלו, ואינו מסוכן כאישיות עצמאית מדי או בעלת אג'נדה עם נאמנויות משלה. כבר עתה ברור: כהונת גופמן תיבחן לא רק ביכולת להביא הישגים חשאיים מעבר לים, תוך שיתוף פעולה הדוק עם ראש הממשלה, אלא גם בשמירה על שיווי המשקל בין צורכי השעה ובין עצמאות מקצועית, שהיא תנאי לקיומו של המוסד כגוף מודיעין אמין וחזק.
בדרך לאישורו של גופמן בוועדה למינוי בכירים יצטרך גופמן לצלוח משוכה אחת כבדה. בעת שירותו כראש אוגדת הבשן הפעילו שניים מאנשי המודיעין שלו נער בן 17, אורי אלמקייס. אלמקייס תחזק אתר אינטרנט שפרסם חדשות בנושאים אזוריים ומודיעיניים. שניים מאנשי המודיעין של האוגדה פנו אל הנער וביקשו ממנו לשתול באתר ידיעות מסווגות כדי לייצר מבצע השפעה בלי שהוסמכו לכך. התוצאה האבסורדית הייתה שאלמקייס נעצר בשב"כ, נחקר והוחזק בבידוד, ובהמשך אף הואשם בריגול. הוא נכלא למשך יותר משנה, אך גופמן ואנשיו רק תושאלו בעניין בתחקיר צה"לי פנימי, ובסופו קיבלו נזיפה פיקודית בלבד. "גופמן לא ראוי להיות ראש מוסד, לא מפקד ולא קצין" אמר אלמקייס לאחר הפרסום על מועמדותו של גופמן לראש המוסד. "בהוראתו הופעלתי למטרות מודעיניות בצורה שסיכנה את חיי, והוא התחמק מלקיחת האחריות לאחר שנעצרתי במעצר שווא על פועלי עבור ביטחון המדינה. מינויו של גופמן בל יעבור - הוא סכנה ממשית לביטחון מדינת ישראל".