היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הגישה הבוקר (ראשון) לבג"ץ תגובה לעתירות המבקשות לפסול את מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד, וקבעה כי החלטת ראש הממשלה למנותו "לוקה בחוסר סבירות קיצוני ובולט" ולכן דינה להתבטל.
התגובה מוגשת באיחור, לאחר שההארכה שנתן בג"ץ פקעה לפני יומיים. הדיון יתקיים ביום שלישי הקרוב בבית המשפט העליון.
בתגובתה טוענת היועמ"שית כי נפלו פגמים מהותיים הן בהליך עבודת הוועדה המייעצת למינויים בכירים, הן בתשתית העובדתית שעליה הסתמכה דעת הרוב בוועדה, והן במסקנות שאליהן הגיעה ביחס לפרשת הפעלתו של הקטין אורי אלמקייס על ידי אוגדה 210 בפיקודו של גופמן.
הכי מעניין
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90
לפי היועמ"שית, אין מחלוקת כי גופמן ידע על הפעלתו של אזרח ישראלי קטין בידי האוגדה, אישר את עצם ההפעלה, ואף הנחה לעשות שימוש בגורמים הפעילים ברשתות החברתיות לצורכי איסוף מידע והשפעה — למרות שלאוגדה לא הייתה סמכות לבצע זאת ללא אישור מתאים.
אלא שעל פי עדותו של גופמן עצמו והן על פי מסקנותיהם של שאר חברי הוועדה, טענה זו ועוד איך נתונה במחלוקת ולמעשה זה חלק ניכר ממנה.
היועמ"שית מאמצת למעשה את עמדת המיעוט של יו"ר הוועדה המייעצת, נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, שסבר כי נפלו פגמים בטוהר המידות של גופמן ולכן "אין זה מן הראוי למנותו לתפקיד ראש המוסד". לדבריה, הוועדה, הכוללת גם את פרופסור דניאל הרשקוביץ, משה טרי ופרופסור טליה אינהורן, לא ערכה בירור עובדתי מספק, לא שמעה עדים מרכזיים ובהם אלמקייס עצמו ותא"ל פ', שהיה ראש חטיבת ההפעלה באמ"ן, והתבססה בחלק מהמסקנות על תשתית עובדתית חסרה.
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עוד נטען כי האוגדה בראשות גופמן לא מסרה תשובה מדויקת כאשר נשאלה טרם מעצרו של אלמקייס אם הופעל בידי גורמי צה"ל, וכן לא דיווחה לגורמי החקירה לאחר המעצר כי קיבל חומרים מהאוגדה לצורך הפצה.
בתגובה מודגש כי תפקיד ראש המוסד הוא מהרגישים והחשאיים ביותר במדינה, ולכן נדרש רף גבוה במיוחד של טוהר מידות. היועמ"שית כתבה כי "פרשת הפעלת אלמקייס מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן וממילא על מינויו לתפקיד ראש המוסד".
עם זאת, ציינה כי אין באמור כדי להפחית מתרומתו הביטחונית של גופמן או מגבורתו ב-7 באוקטובר, אך לשיטתה הפגמים שנמצאו מחייבים את ביטול המינוי.
בתגובתו לבג"ץ (שהוגשה בזמנה), ראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי העתירות מבקשות מבית המשפט להתערב באחת הסמכויות הרגישות ביותר של ראש הממשלה - מינוי ראש המוסד - דווקא בעיצומה של מלחמה רב־זירתית. נתניהו הדגיש כי ההחלטה מי יעמוד בראש המוסד מחייבת הסתכלות ביטחונית־אסטרטגית רחבה, שרק ראש הממשלה חשוף למלואה, ולכן היקף הביקורת השיפוטית צריך להיות מצומצם במיוחד.
אורי אלמקייס | צילום: צפריר אבייב, פלאש 90
עוד טען עו"ד הראל ארנון בשם ראש הממשלה נתניהו בתגובתו, כי העותרים מנסים "להפוך יתוש לפיל" סביב אירוע נקודתי מעברו הצבאי של גופמן, שלדברי נתניהו נתפס בזמן אמת בצה"ל כאירוע משמעתי מינורי שלא הצריך אפילו תיעוד בתיקו האישי. עוד הודגש כי גם אילו היה נמצא פגם כלשהו בהתנהלותו של גופמן, עדיין הייתה לראש הממשלה סמכות - ואף חובה - לאזן בין אותו פגם לבין צורכי הביטחון הלאומי והתאמתו של גופמן לתפקיד.
נתניהו גם דחה את הטענה שלפיה דעת המיעוט של יו"ר הוועדה המייעצת, השופט בדימוס אשר גרוניס, צריכה לגבור על עמדת הרוב. לדבריו, החלטות ועדה מתקבלות ברוב קולות, כפי שנהוג גם בערכאות שיפוטיות, ואין לייחס ליו"ר "זכות וטו".
עוד כתבות בנושא
גם הוועדה המייעצת עצמה, באמצעות שלושת חברי הרוב, הגישה תגובה נפרדת ובה ביקשה לדחות את העתירות. חברי הוועדה - פרופ' דניאל הרשקוביץ, פרופ' טליה איינהורן ומשה טרי - טענו כי בחנו לעומק את כלל הטענות נגד גופמן, שמעו שורת גורמים בכירים ובהם הרמטכ"ל, ראש המוסד היוצא וראש מחב"ם לשעבר, והגיעו למסקנה שלא נפל פגם בטוהר המידות שלו.
בתגובה נטען עוד כי לוועדה שיקול דעת רחב לקבוע את סדרי עבודתה ואת זהות המוזמנים להופיע בפניה, ולכן לא נפל פגם בכך שאלמקייס עצמו לא זומן להעיד. חברי הוועדה הוסיפו כי גם לאחר שעיינו בהמשך בכל החומרים החסויים, עמדתם "אף התחזקה" בנכונות ההחלטה שלא לפסול את המינוי.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
