שופטי בג"ץ - נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף - מתחו היום (ראשון) ביקורת חריפה על הימנעות הממשלה מנקיטת צעדי אכיפה כלכליים נוספים על חרדים המשתמטים משירות צבאי. "כשבועיים לאחר המועד שבו נדרש היה כבר לגבש, לפי פסק הדין, מדיניות אכיפה במישור הכלכלי-אזרחי, עלה הנושא לדיון בישיבת הממשלה, והוחלט על הקמת צוות שרים שיבחן את צעדי האכיפה הרלוונטיים בהקשר זה, ויגיש בתוך 30 יום את המלצותיו לראש הממשלה. ברם, 30 יום חלפו מבלי שהוגשו המלצות כאמור. מעבר לכך, לא נעשה דבר לטובת קידום הטיפול בסוגיה", ציינו השופטים.
לדבריהם, "במסגרת הדיון בבקשות נטען על-ידי הממשלה, פעם נוספת, כי לשיטתה, הדרך הנכונה והיחידה לקדם את הטיפול בסוגיית גיוס בני הציבור החרדי, היא באמצעות חקיקת חוק מתאים. כפי שצִיָּינו עוד בפסק הדין, הממשלה לא תמכה עמדתה זו בתשתית עובדתית רלוונטית ובטעמים ונימוקים ענייניים; מכל מקום, הקושי העיקרי בעמדה זו הוא שאינה מתיישבת עם הדין".
השופטים וילנר, מינץ וסולברג בבית המשפט העליון | צילום: אורן בן חקון
בהחלטה מנו השופטים שורה של תמיכות אותן מעניקה המדינה, אותן ניתן לשלול בקלות יחסית ממי שהשתמטו מחובת שירות צבאי, וציינו כי לא חייב להיות קשר ישיר בין מטרת התמיכה ובין ההשתמטות. השופטים הוסיפו וקבעו כי על המדינה לנקוט בתוך שבועות ספורים צעדים מעשיים בנוגע לכל אחד מסוגי התמיכה הללו:
הכי מעניין
הנחה ברכישת דירה ("מחיר מטרה"): מועצת מקרקעי ישראל תתכנס בתוך 21 יום, על מנת להחליט באיזה אופן להתנות את מתן ההטבה בהסדרת מעמד מול רשויות הצבא.
סבסוד שכר הלימוד במעונות יום ובמשפחתונים: הגורם הרלוונטי במשרד העבודה ישקול ויקבל החלטה בתוך 21 יום באיזה אופן לתקן את מבחן התמיכה, כך שהסדרת מעמד הורה שנקרא לשירות מול רשויות הצבא תשמש כתנאי-סף לגבי כלל התבחינים המפורטים במבחן התמיכה.
עוד כתבות בנושא
סבסוד שכר הלימוד בצהרונים: הגורם הרלוונטי במשרד העבודה ישקול ויקבל החלטה בתוך 21 יום באיזה אופן לתקן את מבחן התמיכה, כך שהסדרת מעמד ההורה שנקרא לשירות אל מול רשויות הצבא תשמש כתנאי-סף לגבי כלל התבחינים המפורטים במבחן התמיכה.
הנחה לנוסעי תחבורה ציבורית: שר האוצר ושרת התחבורה ישקלו, בהתייעצות עם ועדת המחירים, ויקבלו החלטה בתוך 35 יום אם ובאיזה אופן לתקן את צווי הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, שניתנו מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, כך שנוסע לא יהיה זכאי להנחות מכוחם, אם הוא חייב להתייצב לשירות ביטחון, ולא הסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא.
הנחה בארנונה: שר הפנים, או ממלא מקומו לעניין זה, ישקול ויקבל החלטה בתוך 35 יום אם ובאיזה אופן לתקן את תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, כך שייקבע בהן כי הנחה בארנונה מכוח התקנות והתבחינים שנקבעו לשם כך תותנה, לגבי מי שנקרא לשירות, בהסדרת מעמד מול רשויות הצבא.
עוד כתבות בנושא
השופטים הוסיפו וציינו בהקשר זה כי "ההבדל בין המועדים שנקצבו נובע מהשלמות שונות הנדרשות בעבודת המטה לגבי חלק מהצעדים, כמו גם משאלות - משפטיות או מקצועיות - שהתעוררו לגביהם ומצריכות, כך לפי האמור בהודעת העדכון, ליבון נוסף". הם דרשו כי תימסר להם הודעת עדכון בנוגע ליישום העיצומים החדשים תוגש לבג"ץ עד ל-1.6 - מעט יותר מחודש מהיום.
השופטים אף הדגישו כי אם הממשלה מעוניינת להציע בעצמה צעדי אכיפה כלכליים יעילים הם יאפשרו לה לעשות זאת, אך כל עוד היא איננה פועלת לשם כך הרי שעל הגורמים המוסמכים לפעול בהתאם להחלטה ולקדם את העיצומים שהוזכרו.
נושא נוסף שהוזכר בהחלטה הוא הטענה שהמשטרה מתחמקת מתפקידה לאכוף את חובת הגיוס על בני החברה החרדית. לדברי השופטים, הנתונים מעידים על כך שיש ממש בטענת העותרים בהקשר זה, "מספר המלש"בים שהוכרזו כמשתמטים או שהוּצא בעניינם צו 12 עומד על כ-76,000, כאשר כ-80% מתוכם חרדים... עם זאת, בניגוד לחלקם הניכר מאוד של בני הציבור החרדי בקרב קבוצת המשתמטים, חלקם בקרב קבוצת המשתמטים שננקטו לגביהם צעדים במישור הפלילי - קטן ביותר. כך, בין יום 1.1.2025 ליום 15.1.2026 נעצרו 123 חייבי גיוס שהוכרזו כמשתמטים כתוצאה מפעולות מעצר יזומות של המשטרה הצבאית, מתוכם 17 נמנים על בני הציבור החרדי מהקבוצה הרלוונטית - כלומר, כ-14% בלבד; מתוך 442 כתבי אישום שהוגשו נגד משתמטים בשנת 2025, 81 הוגשו נגד חייבי גיוס בני הציבור החרדי - כלומר, כ-18% בלבד; ומתוך 96 כתבי אישום שהוגשו נגד משתמטים בחודשים ינואר-פברואר 2026, 7 הוגשו נגד חייבי גיוס בני הציבור החרדי - כלומר, כ-7% בלבד. אם כן, היקף האכיפה - זעום ביחס להיקף ההפרה; על אף שבני הציבור החרדי מהווים רוב מכריע מציבור המשתמטים (כאמור, לכל הפחות כ-80%), אכיפת חובת הגיוס כלפי ציבור זה - עומדת על שיעורים נמוכים ביותר, בלשון המעטה".
עוד כתבות בנושא
לנוכח זאת קבעו השופטים: על המשטרה חלה חובה לשנות את מדיניותה. "המשטרה אינה פועלת על-פי חובתה להפעיל את סמכויותיה, ולאכוף את הדין על משתמטים מקרב הציבור החרדי. זאת לא ניתן לקבל; חובה על המשטרה לסייע לרשויות האכיפה של הצבא, ולהתחיל לפעול לאכיפת חובת הגיוס גם על בני הציבור החרדי. זאת אף ביתר שאת, בהתחשב בכך שמדובר, כאמור, ב'הפרת חוק המונית, מוּדעת ומתמשכת'... לא למותר לציין, כי המסר החברתי העולה מכך שהמשטרה נמנעת מלפעול דווקא כלפי מי שמנסים לסכל את פעולות האכיפה, באמצעות הפרות סדר רחבות - בבחינת 'חוטא יוצא נשכר' - הוא מסר שלא ניתן להשלים עמו".