היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד מיכל צוק, פנתה הבוקר (ראשון) למחלקת החנינות במשרד המשפטים בבקשה להשלמות נוספות, בנוגע לבחינת בקשת החנינה אותה הגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו.
עוד כתבות בנושא
ההשלמות שביקשה עו"ד צוק נוגעות בין היתר לתקדימים בהפעלת סמכות החנינה בטרם הסתיים ההליך הפלילי, לרבות במקרים של מחוות מדיניות או עסקאות לשחרור חטופים. בבית הנשיא מסבירhם כי למרות הפערים המובהקים בין המקרים, ההשלמות נוגעות לעצם הפעלת סמכות החנינה תוך כדי הליך משפטי. בנוסף, נתבקשו השלמות בנוגע לפערים בין חוות הדעת שהוגשו מטעם מחלקת החנינות ומטעם השר האחראי לטיפול בנושא, עמיחי אליהו. בנוסף, בית הנשיא העביר למחלקת החנינות את פניות הציבור שהתקבלו בנושא, על מנת לנתח את הפניות.
"הפנייה נעשתה כחלק מהשלמת הבחינה המקצועית טרם גיבוש המלצה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ואין בה כדי ללמד על עמדה כלשהי ביחס לבקשה. לאחר קבלת ההתייחסות המבוקשת, יימשך הטיפול בבקשה בהתאם לנהלים", הדגישו בבית הנשיא.
הכי מעניין
עוד צוין בהודעה שפורסמה מטעם בית הנשיא כי "בית הנשיא מבקש להדגיש את ההערכה הרבה לעבודתה המקצועית והיסודית של מחלקת החנינות, הן ביחס לחוות הדעת שהועברה והן לתפקידה המרכזי בהליך הפעלת סמכות החנינה".
עוד כתבות בנושא
בשבוע שעבר הגיש השר עמיחי אליהו לנשיא המדינה יצחק הרצוג, את חוות דעתו בעניין בקשת החנינה, בצירוף חוות הדעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים על נספחיה. חוות דעתו של השר אליהו תומכת בהענקת החנינה לראש הממשלה, וזאת בניגוד לחוות הדעת של מחלקת החנינות.
בחוות הדעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים נטען שבקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה נתניהו היא בקשה חריגה ביותר, משום שהיא עוסקת בחנינה טרם הרשעה ובעיצומו של הליך משפטי מתנהל. לפיכך, באופן חסר תקדים, הנשיא לא יכול כלל להסתמך על תשתית עובדתית או משפטית מוסכמת. מוסד החנינה לא יכול להחליף ערכאה שיפוטית הדנה ומכריעה בטענות עובדתיות ומשפטיות. עוד צוין בחוות הדעת, כי לבקשתו של נתניהו מהנשיא, כי יפעיל את סמכות החנינה לפני סיום ההליך המשפטי הפלילי ומבלי להודות במעשה עבירה כלשהו - אין תקדים במשפט הישראלי. הכלל הוא כי חנינה ניתנת עם הודאה בצידה, או לכל הפחות סממנים ברורים שלה.
השר אליהו הדגיש מנגד בחוות דעתו את הצורך הציבורי בהענקת חנינה לנתניהו. בפוסט שפרסם בנושא הסביר, כי חוות הדעת של מחלקת החנינות, על 198 סעיפיה, "כתובה במקצועיות רבה. אך מבעד למלל המשפטי והאסמכתאות, עולה כשל תפיסתי עמוק: הפקידות המשפטית מנסה לבחון אירוע היסטורי, לאומי וחוקתי חסר תקדים, מבעד למשקפיים הצרים והטכניים של ההליך הפלילי השגרתי. היא מתעלמת לחלוטין מכך שסמכות החנינה היא חיצונית למרחב הרגיל של מערכת המשפט".
לדבריו, "מחלקת החנינות נתלית בפסק דין ברזילי (פרשת קו 300) בניסיון לאבחן ולסכל את החנינה כעת. מבלי להיכנס לטיב ה"הודאה" שניתנה אז, חשוב להדגיש בצורה הברורה ביותר: פסק דין ברזילי כלל לא מתנה את סמכות החנינה של הנשיא בקיומה של הודאה מוקדמת. פסק הדין קבע מפורשות את עצם קיומה של הסמכות לחון אדם טרם הרשעה. הא ותו לא. כל היתר אלו נסיבות שרירותיות של המקרה שנדון שם. יתרה מכך, פסק הדין אף מכיר בכך שהנשיא יכול - וצריך - לשקול שיקולים ביטחוניים, לאומיים ומדיניים במתן חנינה".
עוד כתבות בנושא
"כפי שקבע בית המשפט בבג"צ ניר זוהר, מוסד הנשיאות הוא "הרשות המחוננת". סמכות החנינה היא סמכות ריבונית, רחבה ועצמאית. היא נועדה להיות בדיוק אותו "שסתום ביטחון" למקרים שבהם הדין היבש והאינרציה העיוורת של מערכת המשפט מתנגשים חזיתית עם האינטרסים הקיומיים והרחבים של האומה", ציין אליהו והוסיף כי חוות דעתו, "תעמיד את סמכות החנינה במקומה החוקתי הראוי לה, ותמליץ לפעול מתוך שיקולים רחבים, מתוך ראייה היסטורית, ומתוך אחריות עליונה לעתידה, לביטחונה ולאחדותה של מדינת ישראל".