שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי שטייניץ, דחתה הבוקר (שני) את הערר שהגישה הפרקליטות על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לשחרר לחלופות מעצר ולמעצר באיזוק אלקטרוני 15 נאשמים בהברחת ציוד וסחורות לעזה. כזכור, בין ה-15 נמצא גם בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ דוד זיני, שהיה חייל מילואים בתקופה המדוברת. בפרקליטות טענו כי עבירות הביטחון בהם מואשמים ה-15, ובראשן סיוע לאויב במלחמתו בישראל, מצדיקה את מעצרם עד תום ההליכים, ולכל הפחות בחינה מדוקדקת יותר של המסוכנות ותנאי השחרור. אולם, השופטת כנפי שטייניץ קבעה כי אין בטענות הללו כדי לשנות את החלטת בית המשפט המחוזי.
בהחלטתה ציינה השופטת כנפי שטייניץ, כי ישנו קושי משמעותי בייחוס עבירות הביטחון לנאשמים, "סיכומו של הדיון בעבירות הביטחון המיוחסות למשיבים מעלה תמונה מורכבת. בחינת התשתית העובדתית והראייתית באספקלריה של הפסיקה הנוהגת, מעלה קושי לקבוע בשלב זה כי קיימות ראיות בעוצמה הנדרשת להוכחה לכאורית של יסודות העבירות. הקונסטרוקציה המשפטית שמציעה העוררת צועדת כברת דרך משמעותית מעבר לגבולותיה המוכרים של עבירת סיוע לאויב במלחמה כפי שפורשה ויושמה בפסיקה, ונעדרת לעת הזו עיגון פסיקתי מובהק במעשים שנסיבותיהם דומות".
עוד כתבות בנושא
"אמנם, נוכח תחולתה של הלכת הצפיות; ובשים לב למציאות הביטחונית החדשה עליה מצביעה העוררת, לא ניתן לשלול כי יעלה בידה במעלה הדרך לשכנע את בית המשפט, במסגרת הדיון בתיק העיקרי, כי יש לערוך בחינה מחודשת והתאמה של פרשנות החקיקה אל מול האיומים המשתנים, ולקבוע כי במכלול הנסיבות עניינם של המשיבים הולם את העבירה שבמוקד ענייננו. ואולם, השאלות הנורמטיביות והתקדימיות שהועלו ראוי להן להתברר ולהתלבן במסגרת התיק העיקרי. בשלב הנוכחי, הוא שלב הדיון במעצרם של המשיבים, ולעת בחינת הסיכוי הלכאורי להרשעה, לא ניתן להתעלם מגבולות העבירה כפי שהותוו בפסיקה הקיימת, ומן המשוכות המשפטיות הניצבות לפני העוררת. די באמור כדי לפתוח פתח לבחינת אפשרות שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר, כפי שאכן עשה בית המשפט המחוזי", הוסיפה שטייניץ, כשהיא מסייגת את קביעותיו של המחוזי, ואף מותחת ביקורת על החלטתו לקבוע מסקנות בנושא, "דומה כי בית המשפט המחוזי הרחיק לכת בהחלטתו מעבר לנדרש לשלב זה של הדיון. אף שהיה מקום לקיים דיון בשאלה המשפטית לצורך הכרעה בסוגיית המעצר, מוטב היה שלא לקבוע קביעות כה גורפות ונחרצות. שאלות נורמטיביות מורכבות, טוב אם יתבררו ויוכרעו בתיק העיקרי, לאחר פרישת התשתית הראייתית במלואה, ואין הליך המעצר האכסניה המתאימה להכרעה בהן".
הכי מעניין
השופטים כנפי-שטייניץ, וילנר ושטיין בדיון בבג"ץ בשבוע שעבר | צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
בנוגע לבחינת תנאי השחרור קבעה כנפי שטייניץ כי גם כאן לא חרג המחוזי מגבולות סמכותו ולא פעל שלא כשורה, "האפשרות להסתייע בחוות דעת מקצועית אינה מאיינת את סמכותו של בית המשפט להתרשם מן החלופות במישרין... ואין בה כדי לומר כי 'בית המשפט מנוע מלהידרש, בכוחות עצמו, לשחרורו של נאשם לחלופה בהעדר תסקיר מעצר'. ואכן בענייננו, ניכר כי בית המשפט המחוזי לא פטר עצמו בבחינה שטחית, אלא נכנס בעובי הקורה. בית המשפט בחן בקפידה את עניינו הפרטני של כל משיב, ערך ביניהם מדרג חומרה מובחן, וחקר את המפקחים (ואף לא היסס לפסול את חלקם). בחינת מכלול תנאי המעצר והשחרור שנקבעו, ובראשם מעצר בפיקוח אלקטרוני והעמדת ערבויות כספיות משמעותיות, מעלה כי ניתן מענה הולם ומידתי למסוכנות הקונקרטית הנשקפת מכל אחד מן המשיבים בשלב זה של ההליך. משכך פעל בית המשפט המחוזי, דומה כי אין עילה להתערב בהחלטתו; לא כל שכן מקום בו המדינה לא העלתה בערריה ולוּ טענה קונקרטית אחת נגד מסוגלות המפקחים או טיב החלופות".
"סוף דבר: נוכח כל המקובץ לעיל, דין שני העררים להידחות. מבלי להקל ראש כלל ועיקר בחומרת המעשים המיוחסים למשיבים, וחרף כובד המשקל של הסוגיות המשפטיות שהועלו – שוכנעתי כי בראי דיני המעצרים, תוצאתו של בית המשפט המחוזי מאוזנת ואין מקום להתערב בה. טענותיה העקרוניות של המדינה באשר לעבירות הביטחון, שמורות לה לדיון בתיק העיקרי", סיכמה השופטת כנפי שטייניץ.
עוד כתבות בנושא
