כשהשופט בדימוס משה דרורי נשאל מי גרם ל"ועדת הרוגלות" בראשותו להתפרק, הוא תולה את האשם בכמה וכמה גורמים ברשויות החוק. אבל מעל לכולם, האצבע שלו מופנית אל היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה. היא, לדבריו, פעלה לכל אורך הדרך לעקר את הוועדה ולמנוע ממנה לרדת לחקר פרשה שצריכה להטריד כל אזרח שחירותו ופרטיותו יקרות לו.
עוד כתבות בנושא
"היועצת המשפטית הייתה אמורה להיות העדה הראשונה שתתייצב ותעיד לפני הוועדה", אומר השופט דרורי. "בהתאם לחוק הממשלה ועל פי החלטת הממשלה, הוקנו לוועדה סמכויות לזמן ולחקור עדים. אבל כשזימנו את גלי בהרב־מיארה, היא סירבה להופיע. היועמ"שית צריכה להיות מספר אחת בשמירת החוק, ולמרות זאת היא לא צייתה לחוק. הנימוק שלה היה שהוגשה עתירה לבג"ץ נגד עבודתנו - אף שבשלב ההוא בית המשפט לא הוציא צו ביניים". בוועדה גם התעוררה מחלוקת אם להוציא צו הבאה ליועמ"שית, ולבסוף גברה ידם של מי שסברו שאין לנקוט צעד דרמטי כזה.
לטענתך, היועצת רצתה להכשיל אתכם. למה שהיא תעשה זאת?
הכי מעניין
"התשובה הראשונה היא שאני שופט, ואני לא קובע ממצאים אם אין לי ראיות ברורות. בלי עובדות אני לא יכול להגיע למסקנות, ולא מצאתי פרוטוקול של ישיבה שבה היועצת משוחחת עם אנשים כאלו ואחרים ומחליטה להכשיל את הוועדה. אבל אם אני רואה שהיא פועלת באופן עקבי פעם ועוד פעם ועוד פעם להצר את צעדינו, אני מגיע למסקנה שיש פה מגמה.
בהרב־מיארה בבג"ץ, בחודש ספטמבר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"אתן לך דוגמה: יצא צו ביניים שקבע שאסור לוועדה לראיין אנשי משטרה. בהתאם לכך, התחלנו לזמן אנשי משטרה בדימוס, שכבר סיימו את שירותם. כשבייעוץ המשפטי לממשלה שמעו על זה, הם פנו לבג"ץ - לא בבקשה להרחיב את הצו, אלא חמור מזה: הם טענו שאנחנו לא מבינים את הצו שכבר הוצא לנו, ושלמעשה האיסור לזמן אנשי משטרה כלל מראש גם כאלו שכבר פרשו. האשימו אותנו למעשה שהפרנו צו שיפוטי.
עוד כתבות בנושא
"בהתחלה המשטרה מינתה צוות שמטרתו לסייע לוועדה, והוא התחיל לאסוף חומרים ולהעביר אותם אלינו. ופתאום המעיין נסתם. כשביקשנו להבין מה קרה, התברר שהיועצת המשפטית לממשלה אסרה עליהם להעביר אלינו את המסמכים. זה חלק מנושא רחב יותר, שחשבתי שהוועדה צריכה לבדוק גם אותו. לממשלה יש שרים ומשרדים - משרד לביטחון הפנים שאחראי על המשטרה ועל שירות בתי הסוהר, משרד הביטחון שאחראי על צה"ל, משרד הפנים שאחראי על נושאי הגירה ומרשם אוכלוסין. אבל לתפיסתה של היועצת המשפטית לממשלה, כל הגופים הללו הם חסרי סמכות. רק היא, היועצת, קובעת הכול, ושום החלטה בשום משרד לא יכולה להתקבל בלי אישורה. ואת זה היא עושה בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא הכפפת היועמ"שים של כל המשרדים אליה, והדרך השנייה היא שיגור מכתבים למנכ"ל או לשר, שבהם היא מגדירה שנושא מסוים חייב לעבור דרכה. אני לא יודע אם יש קשר בין החזקת כל הסמכויות אצל היועצת ובין ההתנהלות שלה בנושא הרוגלות, כי לא ניתנה לנו ההזדמנות לחקור את העניין לעומק. כל הדברים שלא חקרנו עד הסוף, כל הנחלים הללו הולכים אל הים, אל הייעוץ המשפטי לממשלה".
הראיון המלא עם השופט דרורי יפורסם מחר (שישי) במוסף דיוקן
שער דיוקן גיליון 1489 | צילום: מקור ראשון