רוגלות עליכם, אזרחי ישראל

לאזרחי ישראל יש זכות יסוד לפרטיות, המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. פגיעה בזכות זאת מחייבת חוק מפורש. לפי החוק הקיים לא ניתן כלל לחדור מרחוק לטלפון סלולרי, לשאוב את תכניו, ולהשתלט על היישומונים שבו. כדי לחדור לתוכן יש לבצע תפיסה פיזית של המכשיר בהתבסס על חשד לביצוע עבירה, ולבקש מבית המשפט צו שיפוטי לחיפוש בחומר המחשב או לקבל את הסכמת הנחקר לחיפוש.

מהחשיפות בתקשורת ומדיונים בבתי המשפט למדנו שהזכות לפרטיות נרמסת דווקא בידי הגופים האמונים על אכיפת הציות לחוק. המשטרה הקימה יחידת סיגינט – מערך סייבר התקפי שאוסף ראיות ומידע רגיש על אזרחים שסומנו כיעד לחקירות ללא הליך תקין של פתיחה בחקירה. המשטרה מדביקה מרחוק את הנייד של היעדים ברוגלה שהופכת את המכשיר למצלמה ומכשיר הקלטה, המשדר את דבריהם ופעולותיהם בזמן אמת לרשויות האכיפה. כך מרגלת המשטרה בניגוד לחוק, ייתכן אף בפיקוח הפרקליטות וברשות הייעוץ המשפטי, אחר אזרחים נורמטיביים שאינם חשודים בדבר.

במרץ 2023 הקימה הממשלה ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת הנושא. מיד לאחר מכן עתר ראש שב"כ לשעבר נדב ארגמן לבג"ץ שיבטל את הוועדה, משום שההחלטה על הקמתה התקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, בחריגה מסמכות, ממניעים זרים, לקידום מטרות פסולות, בניגוד עניינים, ובהתעלמות מעמדת גורמי הביטחון הרלוונטיים. החלטות בג"ץ בעתירה מעלות חשש כבד שהיקף הריגול הלא חוקי ושיטות הריגול יישארו חסויים וזכויות אזרח יוסיפו להירמס.

ממצאי צוות מררי

בעקבות חשיפות העיתונאי תומר גנון בכלכליסט הקים היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט ב־31 בינואר 2022 צוות בראשות עו"ד עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי (משפט פלילי), כדי שיבחן את השימוש ברוגלות. לפי החוק, מפכ"ל המשטרה חייב להגיש מדי חודש דו"ח ליועץ המשפטי לממשלה על ההיתרים שניתנו להאזנות סתר. מאחר שעו"ד מררי הייתה אמורה לקבל את הדו"חות ולבדוק את תוכנם, היא הייתה צריכה להיות הנחקרת הראשונה. העמדתה בראש הצוות משולה להפקדת החתול על השמנת. החתול לא אכזב: עד היום איננו יודעים אם הדו"חות הוגשו או נבדקו בידיה.

לפי דו"ח הצוות מאוגוסט 2022 נעשו רק שתי הפעלות של רוגלת פגסוס לפי צו שיפוטי כדין, ורק אחת מהן הצליחה. היו גם ארבעה מקרי הדבקה של ניידים ללא היתר כדין, אלא שנסיונות ההדבקה לא צלחו ולא הניבו תוצרים. בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט ב־13 במרץ 2023 הודה היועץ המשפטי למשטרה כי בפועל נבדקו רק כ־25 תיקים מתוך למעלה מאלף בעניין זה.

במרץ 2023 פרסמה הסנגוריה הציבורית דו"ח שלפיו החוק אינו מאפשר שימוש ברוגלות כאמצעי חקירה כלפי אזרחים, כפי זה שנעשה בידי משטרת ישראל מ־2016. גישה למידע שנאגר במחשב ללא ידיעת המשתמש היא "חיפוש סמוי" שאין סמכות לעשותו במסגרת החוק הקיים. הסנגוריה הציבורית תהתה אם הבדיקה של כ־25 תיקים היא "בדיקה מדגמית", והביעה חשש שהתקלות והפרות החוק שהדו"ח הצביע עליהן אינן ממצות את המגוון של אלה בפועל.

באוגוסט 2023 הקימה הממשלה ועדת בדיקה ממשלתית בראשות המשנה לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס משה דרורי, שתבחן את "התנהלות גורמי המשטרה, פרקליטות המדינה, הייעוץ המשפטי לממשלה והמחלקה לחקירות שוטרים בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים לריגול אחר אזרחים ונושאי משרה". חברי הוועדה האחרים הם ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית בשנים 2012-2003, ושלום בן־חנן, ראש אגף בשב"כ בדימוס.

בכתב המינוי נדרשה הוועדה לבחון את ההתנהלות כל גורמי האכיפה בכל היבטי השימוש ברוגלות, ולקבוע ממצאים ומסקנות ביחס לעבר והמלצות לעתיד. בכתב המינוי נקבע עוד כי "הוועדה תבדוק פניות מאת היועצת המשפטית לממשלה או פרקליט המדינה, שיש בהן משום טענה כי בדיקה מסוימת המבוצעת על ידי הוועדה עלולה לפגוע בהליך תלוי ועומד או לשבש מהלכי חקירה, וכן תהיה רשאית ליזום התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה או פרקליט המדינה במקרים כאמור. החלטות הוועדה בפניות מסוג זה יידונו על ידי הוועדה, והחלטה מנומקת תתקבל בהתאם".

העתירה לבג"ץ

מאז הגשת העתירה באוגוסט 2023 התקבלו 46 החלטות שיפוטיות, שמתוכן 22 הן הארכות מועד להגשת תגובה לבקשת היועצת המשפטית לממשלה. בתגובתה לעתירה תמכה היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה בטענות העותרים, ותבעה את ביטול החלטת הממשלה שהקימה את הוועדה. בג"ץ הגביל עד מאוד את פעולת הוועדה, שבפועל שותקה.

בדיון הראשון בספטמבר 2024, תהה השופט נעם סולברג למה לא לתת לגורם נייטרלי לבדוק את העניין, והשופטת גילה כנפי־שטייניץ העירה לעותרים: "אתם רוצים להגן על טוהר ההליך המשפטי, וזו גם מטרת הוועדה". נראה שתגובותיהם הביאו את יושב ראש ההרכב, השופט יצחק עמית, להחליף אותם בשופטים עופר גרוסקופף וח'אלד כבוב. 

בדיון השני שהתקיים ביוני 2025 הסביר עו"ד ברוך רובין, בשם הוועדה, שזו אינה דנה בתיק הפלילי לגופו, אלא בוחנת את ההליכים – האם נעשה שימוש לא חוקי, האם הוצא כדין צו האזנת סתר, מה קרה עם המידע שנשאב מהאדם שלטלפון שלו הודבקה רוגלה, היכן המידע נשמר וכיוצא בזאת. מנגד, סגנית מנהל מחלקת בג"צים המייצגת את היועצת המשפטית לממשלה, הפרקליטה שוש שמואלי, טענה כי אפילו תיקים סגורים אסור לוועדה לבחון, שמא הדברים שיתגלו יובילו לפתיחתם המחודשת בידי מי שהורשע שלא כדין. על כך תהה השופט כבוב: האם עקרון סופיות הדיון עולה על עוול שנגרם לאדם?! השופט עמית הציע שעבודת הוועדה תוגבל, בין השאר, לבחינה של פעולות המשטרה לבדה.

שתי ההחלטות האחרונות של בג"ץ מטרידות במיוחד – ב-26 ביוני 2025 ניתן צו על תנאי המורה לממשלה ולוועדה לנמק "מדוע לא תתבטל ההחלטה על הקמת הוועדה (...) בשל היעדר מנגנוני תיאום עם היועצת המשפטית לממשלה והסדרים המבטיחים שפעולת הוועדה לא תביא לשיבוש חקירות פליליות והליכים פליליים פרטניים; לחלופין, מדוע לא ייקבעו על ידי היועצת המשפטית לממשלה, בתיאום עם ועדת הבדיקה, כללים שיסדירו את פעולות הוועדה באופן שיבטיח כי פעילותה לא תביא לשיבוש חקירות פליליות והליכים פליליים כאמור".

הצו ניתן אף שבכתב המינוי קיים מנגנון לשיתוף פעולה והוועדה הודיעה לבג"ץ כי תבחן בלב פתוח ובנפש חפצה כל פנייה מהיועצת המשפטית לממשלה או פרקליט המדינה - ואף תיזום שיתוף פעולה כזה מצידה. היועצת המשפטית לממשלה היא שהכשילה כל אפשרות לתיאום עבודת הוועדה מולה, ועל דעת עצמה החליטה לא להיענות לזימון ששלחה לה הוועדה. גם בהיעדר שיתוף פעולה גיבשה הוועדה מיוזמתה כללים מחמירים, שהובאו לידיעת בג"ץ, המבטיחים כי פעילותה לא תשבש הליכים פליליים תלויים ועומדים או חקירות משטרתיות ולא תפגע בהם. בוועדות קודמות – כגון הצוללות, אסון מירון, בריחת האסירים מכלא גלבוע, פרשת האחים פריניאן ואסון ורסאי – ניתן מקום מצומצם בהרבה, אם בכלל, לתיאום מול היועץ המשפטי.

הוועדה הדגישה כי אינה מעוניינת ואין בכוונתה להידרש לגופם של תיקים תלויים ועומדים. ככל שיתגלו עבירות שביצעו גורמי האכיפה, הם יופנו לטיפול היועצת המשפטית. אולם מאחר שהוועדה נדרשת לבחון את אופן פעילות גורמי האכיפה בתיקי חקירה, אין דרך לבדוק זאת ללא אפשרות לבחון מה שנעשה בפועל בידי גורמי האכיפה בתיקים פרטניים. הוועדה לא תוכל להגיע לחקר האמת ולגיבוש המלצות אם לא תשמע אנשי משטרה או פרקליטות שהיו מעורבים בתיקים פרטניים. על הוועדה לבחון באילו עבירות הופעלו הרוגלות, אם הוצאו צווים שיפוטיים ואם ההפעלה נעשתה בהתאם להם ואם נוהלי המשטרה יושמו בהליכי האיסוף והחקירה.

כמצוין בתגובת הממשלה לצו, ההצעה החלופית – שהיועצת המשפטית לממשלה תקבע בעצמה את הכללים המסדירים את פעילות הוועדה – "עומדת בסתירה לעקרונות הבסיסיים של עצמאות, אפקטיביות וחוסר תלות של ועדת בדיקה ממשלתית". כמושא אפשרי לחקירה היא מצויה בניגוד עניינים.

ב־29 ביולי 2025 קיבל בג"ץ את עמדת המשטרה שלפיה הנתונים הנוגעים להפעלת המערכת חסויים ואין להעבירם לוועדה. ההחלטה מסכלת את הצעת השופט עמית להגבלת עבודת הוועדה לבחינת פעולות המשטרה.

כשל חיסוני משפטי נרכש

חברי הוועדה כיהנו שנים רבות בתפקידים בכירים במגזר הציבורי ובגופי הביטחון. יש להם סיווג ביטחוני מלא, וחזקה שיפעלו בתום לב ובמקצועיות לשם בירור הטענות לשימוש בלתי חוקי ברוגלות באופן שפגע באופן חמור בפרטיות אזרחי ישראל, ולשם הפקת לקחים שיאפשרו שימוש בכלים כאלה באופן חוקי כשהדבר נדרש לפי אמות מידה מקובלות במדינות דמוקרטיות.

עקרון שלטון החוק מחייב את הרשויות לכבד את החוק. זכותנו לדעת כיצד אירע שגופי האכיפה רבי־העוצמה ריגלו בניגוד לדין אחר אזרחים נורמטיביים. החלטת בג"ץ לבטל את ועדת דרורי, שעיני הציבור נשואות אל חבריה המקצועיים והמנוסים, או להגביל את פעילותה, תהיה חלילה פיגוע נוסף באמון הציבור במערכת המשפט.