הדיון הנוסף בדרך בחירת נציב שירות המדינה: יום לאחר פרישת השופט אלרון

בבקשה לדיון נוסף אותה הגישה הממשלה נטען כי אין מקום לכפות עליה בחירה של נציב שירות המדינה בהליך תחרותי. קביעת המועד לאחר פרישתו של אלרון עשויה להקטין את הסיכוי לשינוי התוצאה

שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון. | חיים גולדברג, פלאש 90

שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון. | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

תוכן השמע עדיין בהכנה...

שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, פרסם הבוקר (חמישי) החלטה בה צוין כי הדיון הנוסף בעתירות בנוגע לדרך בחירת נציב שירות המדינה הבא תואם ל-21 בספטמבר. מדובר בכ"ח באלול, יום הדיונים הרגיל האחרון בבית המשפט העליון בשנת תשפ"ה. כזכור, בהחלטה על הדיון הנוסף קבע השופט מינץ כי זה יתקיים בהרכב של חמישה שופטים, עד סוף שנת תשפ"ה. כעת מתברר כי בהרכב לא יישב השופט יוסף אלרון, מי שנחשב לאחד הקולות השמרניים הבולטים בבית המשפט כיום. זאת משום שיום קודם לכן, ב-20 בספטמבר, ימלאו לשופט אלרון 70 והוא צפוי לצאת לגמלאות.

כזכור, ההרכב שדן בעתירות שביקשו לכפות על הממשלה את בחירת הנציב בהליך תחרותי של ועדת איתור היה ההרכב הבכיר של בית המשפט העליון, הכולל את השופטים יצחק עמית, נועם סולברג ודפנה ברק ארז. ההרכב קיבל את העתירות ברוב דעות של השופטים עמית וברק ארז, נגד דעתו החולקת של השופט סולברג. לנוכח המחלוקת שנפלה בין חברי ההרכב, שאלת זהות שני השופטים שיצטרפו אליו בדיון הנוסף עשויה להיות זו שתקבע בוודאות גבוהה את תוצאת ההליך. קביעת הדיון לאחר פרישתו של השופט אלרון תפחית באורח ניכר את הסיכוי להפיכת התוצאה ולקביעה לפיה הממשלה אינה חייבת לבחור את נציב שירות המדינה באמצעות ועדת איתור.

השופטים נועם סולברג ודפנה ארז ברק אחרי ישיבת הוועדה שבה נבחר יצחק עמית לנשיאות העליון | חיים גולדברג, פלאש 90

השופטים נועם סולברג ודפנה ארז ברק אחרי ישיבת הוועדה שבה נבחר יצחק עמית לנשיאות העליון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בבקשה לדיון נוסף, אותה הגישה הממשלה באמצעותו של עו"ד דוד פטר, נטען כי ההלכה שנקבעה בפסק הדין סותרת חזיתית הלכה קודמת של בית המשפט שנקבעה בשנת 2011, ומשנה את הדין הנוהג באופן שפוגע קשות ביכולתה של הממשלה לממש את מדיניותה. "פסק הדין יצר, יש מאין, מצב משפטי חסר תקדים אשר סותר את החוק; סותר הלכה קודמת שנפסקה פה אחד; סותר את האופן שבו יושם החוק מקדמת דנא; סותר את הכללים המקובלים ביישום המשפט המנהלי; וסותר את הרציונלים הדמוקרטיים הבסיסים ביותר - וכל זאת תוך הנמקה הנעדרת מקורות נורמטיביים פורמליים, אך רוויה בשיקולים פוליטיים, חברתיים וסובייקטיביים", נאמר בבקשה.

הכי מעניין

"פסק הדין תולש, כאבר מן החי, מידי ממשלת ישראל את הסמכות החוקית שבאמצעותה היא משפיעה על זהות העומד בראש השירות הציבורי המטיל על אזרחי ישראל את מוראו לצד שירותו אותם. פסק הדין יוצר שירות ציבורי שבו האזרחים, בעלי הזכויות הדמוקרטיות, הם אך ורק מושאים להפעלת הכוח של הרשות המבצעת מבלי שיש להם יכולת השפעה אפקטיבית על עיצובה. לא ניתן להותיר מצב זה על כנו", הוסיף עו"ד פטר.