מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגישה היום (שני) תגובה חריפה וחסרת תקדים מטעם היועצת המשפטית לממשלה לעתירות נגד חקיקת "חוק השידורים" אותו יזם שר התקשורת שלמה קרעי. בתגובה מבקשת היועצת מבג"ץ להורות על עצירת החקיקה ועל השבת הצעת החוק לעבודת מטה ממשלתית. בלב חוות הדעת עומדת הטענה כי שר התקשורת "שבר את הכלים" ופעל בניגוד להנחיות המחייבות, תוך עקיפת מנגנוני הבקרה המקצועיים והמשפטיים.
עוד כתבות בנושא
היועצת מדגישה כי הרפורמה, המשתרעת על פני יותר מ-100 עמודי חקיקה, הובאה לאישור ועדת השרים ולכנסת מבלי שהושלם הליבון המשפטי לגביה. לפי התגובה, חלקים מרכזיים בהצעה מעוררים "קשיים חוקתיים ניכרים", בדגש על פגיעה אפשרית בחופש הביטוי, בחופש העיתונות ובפלורליזם.
"אף שעניינן של העתירות בתקינות הליך חקיקה מסוים, הסוגיות המתעוררות בענייננו הן רוחביות ועקרוניות, וחורגות במובהק מן המקרה הקונקרטי שלפנינו. התקדים השלילי הגלום בהן עלול לשבש באופן עמוק את הליכי גיבושן של הצעות חוק ממשלתיות, באופן שיאפשר לממשלה – שככלל, נהנית מרוב קואליציוני אוטומטי בכנסת – להביא בפני הכנסת הצעות חסרות, בלתי מבוססות, שאינן נשענות על אדנים מקצועיים, תוך דילוג על הייעוץ המשפטי לממשלה, ואשר עמידתן באמות המידה החוקתיות הנוגעות לקידום חקיקה בישראל מוטלת בספק, אם בכלל", נאמר בתגובה.
הכי מעניין
בין סעיפי החקיקה שמצוינים בתגובה כבעייתיים מוזכרים: ביטול מגבלות בעלות צולבת, שלטענת היועצת מעורר חשש מהשתלטות של מעטים על כלי תקשורת רבים, מהלך שעלול לחסל את מגוון הדעות בישראל; ביטול האסדרה על שידורי חדשות ללא ערובות חלופיות למהימנות ומקצועיות; מתן סמכות למנכ"ל משרד התקשורת (משרת אמון) לדרוש מידע רגיש על גופי שידור פרטיים; ועוד.
עוד כתבות בנושא
עוד נטען בתגובה כי השר קרעי קידם את החוק למרות התנגדות נחרצת של הייעוץ המשפטי לממשלה ובלי האישור הנדרש, מקרה שהוגדר כ"תקדימי". בנוסף, נטען כי הליך ההיוועצות עם רשות האסדרה היה פגום מן היסוד והחל רק לאחר שהחוק כבר אושר בוועדת השרים. "הפגמים המהותיים שנפלו בהליך זה הם ביטוי לתופעה רחבה יותר שבמסגרתה שר התקשורת, כמו שרים נוספים, אינם רואים עצמם מחויבים לסדרי מנהל תקינים, לכללי המשפט המנהלי, למעמדן המחייב של הנחיות היועצת המשפטית לממשלה ביחס לממשלה, ואף להחלטות שיפוטיות".
היועצת אף מבקרת בחריפות את ההתנהלות כלפי שומרי הסף וטוענת כי "עמדות מקצועיות נענות בהכפשות, דה-לגיטימציה והפחדה". היא מציינת כי גם בכנסת נעשה מהלך חריג של העברת הדיון מוועדת הכלכלה לוועדה מיוחדת, כדי להאיץ את החקיקה ולמנוע ביקורת עניינית. "מן ההתנהלות עולה תמונה של בחירה מודעת ומכוונת לקדם את הצעת החוק חרף ההבנה הברורה בדבר קיומם של פגמים תהליכיים ומהותיים חמורים, וחרף העמדה המשפטית המפורשת שהוצגה לאורך הדרך על כך שלא ניתן לקדמה במתכונתה זו".
עם זאת, היועצת אינה מבקשת בשלב זה את ביטול הקריאה הראשונה, וזאת לדבריה מתוך כבוד לכנסת. תחת זאת, היא מציעה "מתווה דיוני" שישהה את דיוני הוועדה בכנסת לתקופה מוגבלת, על מנת לאפשר לממשלה להשלים את עבודת המטה, לרפא את הכשלים ולקבל את האישור המשפטי הנדרש.
בסיכום התגובה נטען כי התערבות בג"ץ תוך כדי חקיקה נדרשת במטרה למנוע "תקלה חמורה" ופגיעה ארוכת טווח בשלטון החוק ובשוק התקשורת.
עוד כתבות בנושא
