מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגישה הערב (ג') לבג"ץ את תגובת היועצת המשפטית לממשלה לעתירות בנוגע להפסקת הפרסום של משרדי הממשלה בעיתון "הארץ".
עוד כתבות בנושא
"נראה כי השיקולים אשר עמדו בבסיס ההנחיות להימנע מפרסום בעיתון 'הארץ' זרים למהותה של ההתקשרות – פרסום, הסברה והעברת מידע לציבור – ואינם עולים בקנה אחד עם העקרונות הנזכרים לעיל של יעילות ושוויון ואף עלולים לפגוע בחופש הביטוי על כל הכרוך בכך. משכך, על פני הדברים, לא ניתן לבסס את ההנחיה המינהלית שניתנה על בסיס השיקולים האמורים", נאמר בכתב התשובה שהוגש מטעמה של היועצת.
עוד נטען בכתב התשובה כי הנחיות המנכ"לים של משרדי הממשלה לעצור את הפרסום בעיתון לוקות בחסר הן במישור הסמכות והן בשיקול הדעת: "ההחלטות התקבלו מבלי להיוועץ בגורמי המקצוע הרלוונטיים, לרבות לפ"מ, מבלי לבחון את השיקולים המקצועיים הקשורים בעניין, מבלי ללבן את התשתית הנורמטיבית הרלוונטית, על יסוד פרסום תקשורתי בלבד, ומבלי שנשמעו טענותיו של גוף התקשורת אשר צפוי היה להיפגע מן ההחלטה ואשר יכול היה אף להשלים ולהרחיב בדבר התשתית העובדתית אשר עמדה בפני מקבלי ההחלטות".
הכי מעניין
בפרקליטות מוסיפים וטוענים כי מדובר בחלק ממארג של הצעות שמטרתן החלשת גופי תקשורת המותחים ביקורת על הממשלה: "התמונה בכללותה מצביעה על סדרה של מהלכים שלטוניים בהקשרים שונים, המבקשים לצמצם ביקורת או תוכן שידורים, אשר אינו נושא חן בעיני השלטון. הקו המקשר בין המהלכים השונים, בין היתר אלו המופנים כלפי תאגיד השידור הציבורי, גלי צה"ל, ועיתון 'הארץ' – הם החלשת גופי תקשורת אשר השלטון רואה בהם כביקורתיים מדי כלפי מהלכיו".
נציין כי בשבוע שעבר הגישה הממשלה תצהיר תשובה מטעמה לבג"ץ בעקבות העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה מס' 2463 לנתק כל קשר פרסומי עם עיתון "הארץ". בתצהיר, שנחתם על ידי מזכיר הממשלה יוסי פוקס, מוצגת עמדה נחרצת התוקפת את התנהלות העיתון מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
הממשלה טוענת כי מעיון בתכני העיתון עולה שהוא מבטא תמיכה באויב, פוגע במאמץ המלחמתי ובלוחמים, ואף קורא לסרבנות. לפי התצהיר, "הארץ" הפך למקור מידע מרכזי עבור גורמים אנטישמיים ואויבי המדינה, כאשר פרסומים בו משמשים בסיס לתביעות נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים בהאג.
בתצהיר נטען עוד כי השימוש בטרמינולוגיה כגון "ג'נוסייד", "מחנות ריכוז" ו"טיהור אתני" מערער את הלגיטימיות המוסרית של המדינה בזירה הבינלאומית. בתצהיר אף מצוטטות עשרות כותרות שפורסמו בעיתון ואשר מאשימות את מדינת ישראל בביצוע פשעי מלחמה ואף רצח עם. בין הכותרות הללו ניתן למנות את "אמנם מה שמתרחש בעזה אינו אושוויץ, אך אותה משפחה - פשע השמדת עם" – שפורסמה בינואר 2025; "מרכבות הג'נוסייד מחממות מנועים" - שפורסמה במאי; "טייס יקר, מתי הפכת מאחד מטובי בנינו לפושע מלחמה? עוד לא מאוחר לעצור" - שפורסמה אף היא במאי; "כן, זה ג'נוסייד ישראלי, וגם המתנגדים נושאים באחריות" - שפורסמה ביולי; ועוד עשרות נוספות שרוחן דומה.
במרכז הטיעון המשפטי, מבחינה הממשלה בין הזכות לחופש הביטוי לבין החובה לממן ביטוי זה. הממשלה מדגישה כי היא אינה פועלת לסגירת העיתון או למניעת פרסומו, וכי חופש העיתונות נשמר גם עבור מי שמתבטא באופן "שקרי או רדוד". עם זאת, נטען כי "זכות הביטוי וחופש העיתונות לא מטילים על ממשלת ישראל חובת מימון אקטיבית של מי שפועל נגדה". לשיטת הממשלה, ניסיון לכפות עליה לתקצב גוף שמכפיש את לוחמיה בעיצומה של מלחמה הוא בלתי מוסרי ובלתי חוקי. התצהיר כולל גם התקפה חזיתית על הייעוץ המשפטי לממשלה. נטען כי הייעוץ מתייצב לצד העותרים ומסרב לאפשר לממשלה להגן על מדיניותה, תוך שהוא נאחז בטענות פרוצדורליות "מופרכות".
הממשלה מבהירה כי החלטתה הייתה הצהרתית במהותה ("מצפן ואמירה עקרונית"), ולכן לא נדרשה עבורה חוות דעת משפטית מוקדמת לפי תקנון עבודת הממשלה. הממשלה חותמת את תשובתה בבקשה לדחות את העתירות ולבטל את הצו על תנאי שהוצא, בטענה כי הדבר הכרחי למניעת פגיעה באינטרסים של המדינה ובלוחמי צה"ל.
עוד כתבות בנושא
