הממשלה מקדמת הצעת החלטה לתיקון תקנון עבודת הממשלה שתאפשר לה לקדם החלטות ללא התחשבות בייעוץ המשפטי. ההחלטה תאפשר צמצום דרמטי של מעורבות הייעוץ המשפטי והדרגים המקצועיים בתהליכי קבלת ההחלטות והחקיקה.
התיקון מבקש לאפשר לשרים להגיש הצעות החלטה לממשלה ללא חוות דעת משפטית כתובה, במידה וזו לא ניתנה בתוך שבעה ימים בלבד. התיקון אמור היה לעלות לדיון בישיבת הממשלה הבוקר (ראשון) אך בסופו של דבר לא עלה לדיון, כאשר הסיבה שפורסמה היא "אילוצי לוח זמנים".
גיל לימון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בייעוץ המשפטי תוקפים את ההצעה גם בטענה שהיא "סכנה ממשית לשלטון החוק", וכי קיימת "מניעה משפטית" לקדם את הצעת ההחלטה.
הכי מעניין
ד"ר גיל לימון, קובע בחוות דעת מטעמה של היועצת המשפטית, שנשלחה לשר המשפטים יריב לוין, כי המהלך נועד למסד "שיבוש כבד" בדרכי עבודת הממשלה ולהסיר ערובות חיוניות המבטיחות את תקינות פעולותיה. חוות הדעת מדגישה כי החלטות מורכבות בענייני ביטחון, בריאות וחלוקת תקציבים דורשות בחינה מעמיקה. לפי הייעוץ המשפטי, המהלך יהפוך את חוות הדעת של היועמ"שית מפרשנות מחייבת ל"המלצה אופציונלית" בלבד, בניגוד מפורש לפסיקות בג"ץ.
חוות הדעת מציינת כי ההצעה מבקשת להפוך גם את חוות הדעת של אגף התקציבים במשרד האוצר לאופציונלית. המשמעות היא שהממשלה תוכל לאשר הצעות חוק והחלטות בעלות השלכות כלכליות כבדות מבלי לדעת אם קיים להן מקור תקציבי ומבלי להתחשב במסגרות הפיסקאליות. "זהו ניסיון לדלג על השומר המקצועי שתפקידו להבטיח אחריות פיסקאלית", מזהירים בייעוץ המשפטי, ומתריעים כי הדבר עלול להוביל לשימוש שלא כדין בתקציבי המדינה, במיוחד בתקופת רגישה של ערב בחירות.
לטענת ד"ר לימון לא ניתן לנתק את חוות הדעת מכך שמדינת ישראל נמצאת בשנת בחירות. בחוות הדעת הוא מציין שההצעה גובשה במשרד המשפטים תחת השר לוין, תוך "עקיפת" הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה וגורמי המקצוע במזכירות הממשלה. בייעוץ המשפטי תוהים מדוע נדרש שינוי כה בהול שלוש שנים לאחר הקמת הממשלה, ומציינים כי הדבר מעורר "חשש כי בבסיס ההצעה עומדים שיקולים שאינם ענייניים". עוד נטען כי התיקון מהווה המשך ישיר לניסיונות הקודמים של הממשלה להחליש את מעמד היועצת המשפטית לממשלה, כולל הניסיון שנבלם בבג"ץ לפטרה, והצעות החוק לפיצול תפקידה. "התמונה המצטיירת היא ניסיון להשיג במסלול מזורז ותקנוני תוצאה מוסדית של הסרת בלמים ואיזונים", נכתב במסמך.
ד"ר לימון קובע עוד כי לא מדובר רק בוויכוח פרוצדורלי בין משפטנים לפוליטיקאים, אלא בפגיעה ישירה באזרח. החלטות ממשלה שמתקבלות ללא תשתית עובדתית ומשפטית מספקת הן החלטות שעלולות לפגוע בזכויות אדם, להוביל לחלוקה לא שוויונית של משאבים ולפתוח פתח לשחיתות שלטונית.
בסיכום, חוות הדעת קובעת כי הממשלה מחויבת כרשות מנהלית לפעול על פי דין, ותיקון התקנון לא יוכל "לרפא" פגמים של אי-חוקיות בהחלטות שיתקבלו ללא ייעוץ משפטי. "יש מניעה משפטית בקידומה של הצעת החלטה זו, המהווה שינוי יסודי במערכת האיזונים והבלמים ובשיטה הנוהגת בישראל, באופן המסיר מהממשלה ערובות חיוניות לתקינות פעולת השירות הציבורי ושלטון החוק ובכך, מנוגדת לדין ופוגעת באופן קשה בעבודת הממשלה ובציבור".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
