נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימ') אשר קולה, פרסם את החלטתו בעניין התלונות השונות שהוגשו נגד השופט יצחק עמית בעקבות הפרסומים אודות פעולות שביצע בניגוד עניינים. כזכור, לנציבות הוגשו מספר תלונות נגד עמית. חלקן הוגשו טרם כניסתו של הנציב לתפקיד; חלקן הוגשו ערב התכנסות הוועדה לבחירת שופטים לדיון במועמדותו של השופט יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון; ורובן ככולן, רוכזו בתלונת ארגון 'לביא' שהוגשה ביום 17.7.25.
בתלונות עלו טענות בעניינים שונים שנוגעים להתנהלותו של השופט עמית. לאחר בחינת התלונות, ועריכת בירור מעמיק שבמסגרתו הופיעו לפני הנציב עדים רבים, ונתקבלו תגובות כתובות, לרבות מטעם הנשיא, שעמו אף נתקיימה פגישה פרונטלית, הגיע הנציב למסקנות הבאות:
התלונה בנוגע לפרשת נבחרת הדירקטורים נמצאה מוצדקת. כזכור, בשנת 2021 הוגשה לבג"ץ עתירה נגד החלטתו של השר הממונה, דוד אמסלם, לבטל את נבחרת הדירקטורים. חרף אינטרס מובהק של אחיו שלא לבטל את המאגר, וחרף מודעותו של הנשיא לכך כי אחיו חבר בנבחרת הדירקטורים, השופט עמית דן בעתירה. במסגרת זו, נתן צו ביניים אשר הקפיא את המהלך וקבע את העתירה לדיון בהקדם.
הכי מעניין
השופט בדימוס אשר קולה | צילום: דוד כהן - פלאש 90
הנציב דחה את הסבריו של עמית וציין כי "העובדה שאחיו של הנשיא לא פעל כדי להיבחר לכהונה נוספת או לא הגיש בעת הרלבנטית מועמדות להיכלל בנבחרת הבאה – אשר אכן עלתה במפורש גם מתוך עדותו הישירה של מר גולדפריינד בפגישתו עמי, ועליה אין חולק – היא מקרית, ועל כן אינה מעלה ואינה מורידה לעניין אפשרותו לעשות כן. זאת ועוד, סופו של יום כן הגיש מר גולדפריינד בשנת 2022, כעדותו שלו לפניי, בקשה להיכלל פעם נוספת בנבחרת הדירקטורים. משכך, 'הקפאת' החלטת השר, גם אם זמנית, היה בה פוטנציאל השפעה על אחיו של הנשיא, הן לעניין עצם ההיכללות במאגר והן לעניין האפשרות להתמודד על משרת דירקטור".
"כאמור, איננו דנים בפסלות שופט, והחלטה זו מתייחסת רק לפן האתי שבישיבה בדין, לרבות חובת הגילוי הנאות. במקרה זה, סבורני, כי גילוי נאות מטעם הנשיא כבר במסגרת החלטתו הראשונה, שהורתה על הגשת תגובות הצדדים, היה מתחייב, וזאת הגם שהעמדתי לנגד עיני את רצונו הכן של הנשיא לעמוד בחובתו לשבת בדין ולא לגרום להעברת התיק למותב אחר, על הסירבול שבדבר. משכך, מוצא אני את התלונה בעניין זה מוצדקת", סיכם קולה.
עוד כתבות בנושא
את יתר התלונות דחה השופט קולה, תוך שעל חלקן הוא קובע שטוב היה לו לא היו מוגשות. ביניהן התלונות הנוגעות לנכס בתל-אביב. על התלונה בנוגע לשופט ורדי קבע קולה כי היא נדחית, ומוטב היה לו לא הייתה מוגשת כלל. התלונה בדבר התחזות באמצעות שימוש בשם 'גולדפריינד' נדחתה גם היא, ואף לגביה העיר הנציב, כי טוב היה לו לא הייתה מוגשת כלל. התלונה בפרשת עו"ד מורן גור נדחתה, תוך שהנציב קבע באופן פוזיטיבי, כי עו"ד גור אכן ייצג את הנשיא ואת אחיו, אך איש מהם לא היה מודע לכך, וגם עו"ד גור לא היה מודע לכך, ועל כן לא קם בפועל חשש לניגוד עניינים. עם זאת, הנציב העיר, במבט צופה פני עתיד, כי ככל ששופט נותן למאן דהוא ייפוי כוח, שומה עליו לעקוב אחר השימוש שנעשה בו.
תלונה בנוגע לחובת דיווח על היותו של שופט בית המשפט העליון צד להליך שיפוטי נדחתה, שכן אין חובה משפטית או אתית לדווח על הליך שבו שופט הוא צד. עם זאת, הנציב העיר, כי ראוי למען מניעת תקלות וחשש לניגוד עניינים עתידי, לעגן חובה זו בתקנות או בהנחיות נשיא, הן בהליך אזרחי והן בהליך פלילי, כך שחובה זו תוטל במישרין על שופט (לרבות שופט בית המשפט העליון) שהוא בעל דין. התלונה בדבר מעורבות לכאורה של עמית או אחיו בהליך מחיקת כתב האישום נגדו נדחתה גם היא. עם זאת, קבע הנציב, כי 'דרך המלך' הייתה לדווח על ההליך ולפעול באופן רשמי להסדרת מעמדו של השופט בהליך.
התלונה בדבר ניגוד עניינים בכך שעמית דן בענייני עיריית תל-אביב – נדחתה. עם זאת, הנציב העיר, כי גילוי נאות היה מונע את התלונה. התלונה בנוגע לפרשת אקרו נדל"ן נדחתה, לאחר שהנציב קיבל את טענת הנשיא, כי בעת הדיון בעניינה של חברת 'אקרו נדל"ן' לא היה מודע לקשר שבינה לבין חברת הבת שעמה התקשר, חברת 'אקרו א.ר.ב ת"א'. עם זאת, העיר, כי לו היה מכליל את חב' אקרו נדל"ן ברשימת המניעויות – יכול שהתקלה הייתה נמנעת. הנציב לא קיבל את עמדת הנשיא בדבר הפרדה משפטית בין החברות, המנתקת זיקה ביניהן לצורך הבחינה האתית.
בנוגע לנכס במבשרת ציון קבע קולה כי עיקרה של התלונה בעניין זה נדחה וכי עמית לא קיבל הטבה כלשהיא מהוועדה המקומית; הנציב הבהיר, כי עמית אינו עבריין בנייה, וחבל שכך כונה. עם זאת קבע הנציב, כי מותר השופט מן האדם ה'רגיל' ועל שופט הרוכש נכס לבדוק ב'שבע עיניים' כי אכן אין בנכס חריגות בנייה, כשם ששומה עליו לדאוג לקבלת תעודת גמר מיד בתום הבנייה.
בכל הקשור לתלונות שמושאן תחקירו של קלמן ליבסקינד ופרשת נוכחותו של הנשיא בישיבת הוועדה לבחירת שופטים – קולה לא מצא להידרש לטענות בעניינים אלה, שכן הן כבר נדונו בעבר.
הנציב סיים את החלטתו באמירה ולפיה, טוב ייעשה אם במציאות הנוכחית נפנים כולנו את הצורך בהגברת אמון הציבור במערכת השפיטה, גם אם הדבר מצריך התחשבות יתר בנראות הציבורית ובניקיון הדעת. עוד הפנה הנציב לדבריו של ר' יהודה הנשיא מתוך פרקי אבות, פרק ב' משנה א': "רבי אומר, איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם..." וכך מסבירים המפרשים: "שתהיה זו דרך שהיא נאה וטובה לאדם ההולך בה, ותפארת לו מן האדם – ואף בני אדם ישבחוהו ויפארוהו על כך שהולך בדרך זו." הנציב ציין, כי צוואתו זו של ר' יהודה הנשיא טוב לה שתהיה נר לרגליהם של כל שופטי ישראל.
שר המשפטים יריב לוין קרא לשופט עמית להתפטר בעקבות ההחלטה, "לא ייתכן מצב שבבית המשפט העליון יישב שופט אשר נציב תלונות הציבור על שופטים קבע כי תלונה שהוגשה בעניינו, לפיה הוא פעל בניגוד עניינים, הינה מוצדקת. הנזק שנגרם למערכת המשפט הוא גם כך חסר תקדים. על השופט יצחק עמית להתפטר באופן מיידי".
מארגון לביא נמסר: "השופט יצחק עמית מתיר לעצמו פעם אחר פעם לעסוק בנושאים בהם הוא מצוי בניגוד עניינים, כך בפרשת נבחרת הדירקטורים שבה קבע הנציב קולה באופן מפורש שתלונתנו מוצדקת, וכך במקרים נוספים בהם העיר הנציב לעמית על התנהלותו. נבחרי ציבור היו עומדים לדין על דברים פחותים בהרבה ואנו דורשים אמות מידה שוויוניות גם ביחס לשופט עמית".
מטעמו של השופט עמית נמסר בתגובה: "בהחלטתו דחה נציב תלונות הציבור את התלונות שהוגשו בעניינו של הנשיא בנושאים שונים, ובכלל זה טענות לניגוד עניינים של הנשיא ולפגמים בהתנהלותו. מבין כל התלונות, הנציב מצא תלונה אחת בלבד כמוצדקת, במובן זה שקבע כי היה מקום ליתן גילוי נאות בהליך מסוים שבו סבר הנשיא בזמן אמת כי לא היה צורך בכך (בעניין נבחרת הדירקטורים). הנשיא עמית מכבד את קביעת הנציב וייקח את הדברים לתשומת ליבו. נציב תלונות הציבור לא קבע שיש לנקוט בצעדים נוספים כלשהם בעניין זה, ובכך למעשה מוצתה הבדיקה בנושא. כפי שצוין בהחלטת הנציב, בדיקתו היסודית כללה זימון של עדים רבים, גם מסביבתו הקרובה של הנשיא עמית. בדיקה זו הייתה חסרת תקדים; לא הייתה כמותה בכל תולדות הנציבות מאז הקמתה; וממצאיה לא הותירו אבן על אבן. בהחלטתו דחה הנציב גם את התלונות שנגעו לבית משפחת הנשיא עמית, וציין כי הנשיא אינו עבריין בניה; וכי הדבקת הכינוי ״עבריין בניה״ לנשיא עמית "אינה ראויה, אינה הוגנת ואינה נתמכת במציאות", ואף "גרמה וגורמת לנשיא ולמשפחתו לעוול ניכר״.
"לגבי חלק מן הטענות ציין הנציב כי המתלוננים "הפריחו סתם כך לחלל האויר טענות שאין בהן ממש", "טוב היה לה שלא הייתה עולה כלל, והיא פגעה שלא לצורך בנשיא", ו-"חבל שנטענה ללא בדיקה נאותה מראש". נשיא בית המשפט העליון, בשיתוף עם מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, ילמדו את המלצותיו המערכתיות של הנציב (כגון הרחבת חובת הדיווח של שופטים לגבי מעורבותם בהליכים משפטיים), על מנת ליישמן ככל הנדרש וככל הניתן".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
