השופט עמית יוזם "דיון עקרוני" על סמכות השר לוין למנות מנהל לחקירת הפצ״רית

הדיון הנוסף לא ישפיע על נושא הפיקוח על ניהול חקירת 'פצ"ר-גייט' ויתקיים בהרכב רחב של 11 שופטי בית המשפט העליון. בנוסף יעסוק הדיון בשאלה של ניגוד עניינים מערכתי-מוסדי והאם יתכן ניגוד עניינים גורף כזה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

יריב לוין ויצחק עמית. | יונתן זינדל - פלאש 90, חיים גולדברג - פלאש 90

יריב לוין ויצחק עמית. | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90, חיים גולדברג - פלאש 90

השופט יצחק עמית הורה הבוקר (ה') על קיום דיון נוסף בעתירה נגד מינוי השופט אשר קולה לתובע מפקח במסגרת פרשת הדלפת הסרטון והטיוח, שזכתה לכינוי פרשת 'פצ"ר-גייט'. בהחלטתו קבע עוד השופט עמית כי הדיון הנוסף לא ישליך על נושא הפיקוח על ניהול חקירת פרשת 'פצ"ר-גייט', שיתנהל בהתאם לפסק הדין שכבר ניתן, ויתקיים בהרכב רחב של כל 11 שופטי בית המשפט העליון המכהנים כיום. 

עוד כתבות בנושא

"בהתאם לסמכותי לפי סעיף 30(ג) לחוק בתי המשפט, מצאתי לקבוע כי הדיון הנוסף יתמקד בשאלות הבאות: 1. שאלת תחולתו של סעיף 23א(ד) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, וכן גדרי סמכותו ושיקול דעתו של שר המשפטים לפי סעיף זה, בכל הנוגע לניהולה של חקירה פלילית קונקרטית. 2. שאלת קיומו והיקפו של כלל בדבר ניגוד עניינים גורף או מערכתי באשר לעיסוק בעניין מסוים, ובחקירה פלילית קונקרטית בפרט", קבע עמית.

עוד ציין השופט עמית, כי "בהינתן כי מטרתו העיקרית של הדיון הנוסף היא להעמיד הלכה על מכונה במישור העקרוני, וכי לשם קיום תכלית זו בצורה מיטבית, יש יתרון בניהול הליך סדור ומעמיק בפני הרכב מורחב של בית משפט זה; ומנגד, בשים לב לצורך במינוי גורם מלווה לשם ליווי החקירה הנוגעת למקרה הפרטני שנדון בפסק הדין מושא הבקשות – הדיון הנוסף יעסוק בשאלות העקרוניות שפורטו לעיל בלבד, ולא ביישומן על נסיבות העניין הקונקרטי. בהתאם, מובהר כי ההכרעה בדיון הנוסף לא תחול על הליך החקירה הפרטני שנדון בפסק הדין מושא הבקשות... בנסיבות העניין, נוכח חשיבותן והשלכות הרוחב המשמעותיות של השאלות העומדות לדיון, שוכנעתי כי קמה הצדקה לסטות מן הכלל הרגיל שלפיו אין לקיים דיון נוסף בסוגיות שאינן אקטואליות עבור הצדדים הקונקרטיים להליך".

הכי מעניין

הפרקליטה הצבאית הראשית, אלוף יפעת תומר ירושלמי | יונתן סינדל, פלאש 90

הפרקליטה הצבאית הראשית, אלוף יפעת תומר ירושלמי | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

כזכור, בפסק דינם של השופטים וילנר, שטיין וכנפי שטייניץ נקבע כי במקרים חריגים יש לשר המשפטים סמכות למנות תובע למילוי תפקידי היועצת המשפטית לממשלה, וזאת במצב שבו ישנה מניעות מוסדית לפרקליטות המדינה לעסוק בחקירה מתנהלת. "המקרה שלפנינו מאופיין בנסיבות נדירות וחריגות ביותר, שעולות כדי "הכרח" להעביר את סמכות הפיקוח של היועמ"שית לגורם אחר, ועשויות להצדיק חריגה מהכלל שלפיו העברת הסמכות כאמור צריכה להיות דווקא לגורם בכיר בייעוץ המשפטי לממשלה או בפרקליטות המדינה... קיים קושי ממשי להפקיד את הפיקוח על החקירה בידי בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה או בכירי פרקליטות המדינה", כתבה בפסק הדין השופטת יעל וילנר.

וילנר ציינה עוד כי בפגישה שעסקה בבדיקת פרשת ההדלפה השתתפו בכירים רבים בפרקליטות ובייעוץ המשפטי לממשלה, "בשים לב להיקף המשתתפים בפגישה ולמעמדם הבכיר; ובהינתן יחסי הכפיפות בין יתר בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, שלא השתתפו בפגישה, לבין ראשי מערכות אלו, שנטלו בה כאמור חלק – אני סבורה כי יש בנסיבות אלו כדי להצדיק חריגה מכלל היסוד, שלפיו אין להעביר את סמכויות היועמ"שית לפיקוח על חקירה פלילית קונקרטית לגורם מחוץ למערך הייעוץ המשפטי לממשלה או פרקליטות המדינה".

עוד כתבות בנושא