הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ מתכנס אחר הצהריים (ב') לדיון בשש עתירות שונות התוקפות את החלטת הממשלה על הפסקת כהונתה של גלי בהרב-מיארה כיועצת המשפטית לממשלה. בעתירות נטען כי האופן שבו קיבלה הממשלה את ההחלטה, תוך עקיפת הדרך שנקבעה בהחלטת הממשלה משנת 2000 ושינוי השיטה תוך כדי המהלך, עולה לכדי אי-חוקיות.
בתצהיר התגובה שהגישו לפני שבועיים השרים יריב לוין ועמיחי שיקלי, נטען מנגד כי מטרת העתירות היא לכפות על הממשלה, בניגוד לחוק מפורש ולעקרונות הדמוקרטיה, יועצת משפטית "לממשלה" אשר פועלת בשיטתיות נגד הממשלה הנבחרת שלה היא אמורה לסייע.
"עניינם בכפיית שיתוק משפטי על מדינת ישראל ועל אזרחיה בעידן של אתגרים מורכבים ביותר", הם כתבו. "עניינם בטענות שקריות שאין אדם במדינה שיכול להאמין בהן, כולל העותרים עצמם, כאילו יש ספק אם מתקיימים בין עו"ד בהרב מיארה לבין ממשלת ישראל 'חילוקי דעות מהותיים וממושכים שמונעים שיתוף פעולה יעיל'. עניינם בדרישה לקבוע תקדים עולמי ללא כל חקיקה מסמיכה, לפיו היועצת המשפטית לממשלה תהפוך לחסינה מפני פיטורים, אף כאשר היא פועלת בניגוד לעמדת הממשלה באופן שיטתי ומסכלת שוב ושוב את סמכות הממשלה כרשות המבצעת של המדינה ואת רצון הבוחר שנציגיו בכנסת מינו את הממשלה".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
לוין ושיקלי הוסיפו וטענו בתצהיר כי טענות העותרים שבעניינן הוצאו הצו על תנאי וצו הביניים מנוגדות מפורשות לחוק הקובע מפורשות כי הממשלה רשאית לקבוע את הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה, ולחוק הפרשנות המבהיר כי "הסמכה לעשות מינוי - משמעה גם הסמכה להתלות את תקפו, לבטלו, לפטר את מי שנתמנה או להשעותו מתפקידו".
לטענתם, יש לבטל את הצווים, הן צו הביניים האוסר על הפיטורין והן הצו על תנאי שהוצא בעתירות, מאחר שהם "מנוגדים חזיתית לרעיון הדמוקרטי שלפיו זכותו של הציבור בזמן נתון לבחור בכנסת שתמנה ממשלה שתוכל לסטות מבחירותיו של הדור הקודם. משמעם הוא ביטול ריבונות העם והכפפתו לשלטון של מערכת המשפט שתפרש את הכרעת הדורות הקודמים במשחק במעמד צד אחד".
"צווים אלה מנוגדים לתקנת המדינה והציבור ואוסרים על הממשלה לתקן טעויות עבר ככל שהחלטת עבר נמצאה כושלת במבחן השנים", כתבו השרים. "זאת, כדוגמת מסקנות וועדת שמגר, שלממשלה יש הערכה רבה לחבריה, אך שיטת מינוי והפסקת כהונה של היועץ המשפטי לממשלה שעליה המליצה הובילה לכישלון המהדהד שחוותה המדינה ביחסי הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה בהרב מיארה בניגוד מוחלט למטרות שהציבה לעצמה הוועדה עצמה".
שופטי בית המשפט העליון | צילום: הדס פרוש, פלאש 90
"צו הביניים (כמו גם צו מוחלט אם יינתן) גם איננו מעשי מפני שבעוד שהוא מתיימר להמשיך תפקוד משפטי תקין של הממשלה, הרי שבהיעדר אמון, ולו קלוש, בין הממשלה לבין עו"ד בהרב מיארה, הוא רק גוזר על הממשלה ועל הציבור שיתוק משפטי כאשר הרשות המבצעת נעדרת תהליכי ייעוץ משפטי אמיתיים וגוזר על בית המשפט עצמו קיום הליכים משפטיים בהיעדר ייצוג אמיתי לממשלה, כדוגמת ההליך הנוכחי. הוצאת צווים אלה בניגוד לחוק, בניגוד לדמוקרטיה, בניגוד לאינטרס הציבור ובניגוד לזכותה של הממשלה ובוחריה להליך הוגן רק מלמדת על עומק השבר בו שרויה מערכת המשפט ועל הצורך הדוחק בתיקון יסודי ועמוק של מערכת המשפט. אשר על כן מתבקש בית המשפט לדחות את העתירות ולבטל כל צו שהוצא במסגרתן", הוסיפו לוין ושיקלי.
בתגובתם השרים תקפו את העובדה שפרקליטות המדינה מייצגת בעתירות אלו את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, ואילו הם נאלצים לייצג את עצמם באופן עצמאי: "עו"ד בהרב-מיארה, תוך ניגוד עניינים מובהק שהיא מתעלמת מקיומו ושהוא חמור לאין שיעור מניגוד עניינים אחר שהיא העלימה עין ממנו - בפרשת הפצ"רית - עד לפסק הדין של בית המשפט שהעמידה במקומה, מכפיפה את משאבי המדינה לצרכיה האישיים ועושה שימוש בפרקליטות המדינה על מנת לייצג את עניינה האישי, תוך שהממשלה נדרשת לחפש לעצמה עורך דין חיצוני שייצג אותה. מדובר באבסורד מוחלט ובעולם הפוך. השירות המשפטי הציבורי אינו ולא יכול להיות קניינה הפרטי של בהרב-מיארה. הוא הוקם ונועד כמשימה מרכזית לייצג את הממשלה, ולא כדי לפעול כנגדה באופן שיטתי ולשרת את ענייניה הפרטיים של היועצת המשפטית לממשלה. מדובר לא רק בהוכחה נוספת לאופן הפסול שבו נוהגת היועצת במילוי תפקידה, אלא גם בסטנדרט כפול זועק לשמיים שכל מי שנותר בו קורטוב של יושרה אמור להתקומם נגדו".
עוד כתבות בנושא
