בשבוע שעבר הסתיים בבג"ץ עוד מאבק, אחד מיני רבים, על השאלה מי קובע את המדיניות במדינה הדמוקרטית שאנו חיים בה. הפעם הסתיים המאבק בכי טוב.
בלב הדיון ניצב רצונו של שר החינוך יואב קיש למנות לסגן יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) את פרופ' דודי שוורץ, לשעבר רקטור הקריה האקדמית אונו. התואר "סגן יושב ראש המל"ג" עלול להטעות: ראש המועצה הוא תמיד שר החינוך, על פי חוק, אך מי שמכווין את פעולותיה ומנהל את העשייה המקצועית שבה הוא הסגן, שהוא האיש החזק במל"ג.
למי שאינו יודע, המל"ג היא ארגון־העל שתחתיו פועלת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. המועצה מפקחת על הקמת אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות חדשות ועל הרחבת המוסדות להשכלה גבוהה. היא גם מאשרת תארים ותוכניות לימודים, ואף ממונה על קביעת המדיניות הממשלתית ארוכת הטווח לקידום המחקר האקדמי בישראל. הוועדה לתכנון ולתקצוב, הפועלת במסגרתה, קובעת אמות מידה לחלוקת תקציבי ההשכלה הגבוהה. זהו תיאור טכני, אך הוא טומן בחובו לא מעט כוח והשפעה כלפי כל מוסדות האקדמיה בישראל.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
מטבע הדברים התאמצו שרי החינוך במשך השנים למנות לסגניהם במועצה את אנשי אמונם. שרים ממפלגות השמאל והמרכז הצליחו בכך ללא כל קושי, אך שרים בעלי נטייה ימנית מובהקת התקשו בכך. לפני יותר משנתיים פתח השר קיש במהלך להחלפת פרופ' עידית תשובה, שמינתה השרה יפעת שאשא־ביטון, בפרופ' דודי שוורץ.
שוורץ, שעבר בחודשים האחרונים קמפיין הכפשה תוקפני מאוד באקדמיה ובתקשורת השמאל, הוא משפטן מוכר ומוערך, ששימש בתפקידי ניהול בכירים באקדמיה וכיהן בוועדות ציבוריות חשובות. חטאו היה כפול: אי הצטרפות למאבק נגד הרפורמה המשפטית (אף שהוא גם לא נאבק למענה) והיותו מועמדו של השר קיש לתפקיד. בשני ה"חטאים" הללו היה די לסמן אותו כאויב ולהכפיש אותו ללא רחם.
למסע ההכפשות נגד שוורץ ועשייתו האקדמית הצטרפו אנשי תקשורת, ראשי האוניברסיטאות ואף נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, שפרסם מכתב בוטה נגד המינוי. ברקע המאבק עמדה גם שאלה חשובה של מדיניות: היחס בין המוסדות הציבוריים המתוקצבים, ובראשם מרבית אוניברסיטאות המחקר, ובין המוסדות הפרטיים הלא מתוקצבים. לא בכדי האוניברסיטה היחידה שפרסמה הודעת ברכה על בחירת שוורץ הייתה אוניברסיטת רייכמן, האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. אפשר לאהוב את מדיניות השר קיש ואפשר לחלוק עליה, אך מסע הדה־לגיטימציה שנעשה לו ולשוורץ חצה את גבולות ההגינות.
דומה שהנאבקים נגד המינוי סברו שגם בבג"ץ הם יזכו לרוח גבית, אך שם הם נחלו בשבוע שעבר הפסד צורב. שלושת שופטי ההרכב הבהירו להם היטב שבלי עילה משפטית הם לא יוכלו לבלום את מינוי שוורץ, וכזו לא נמצאה באמתחתם. בפעם הזו הסתיים המאבק, בתום למעלה משנתיים, בניצחונו של השר, אך המאבק על עיצוב ותיקון פני ההשכלה הגבוהה בישראל עודנו בראשיתו.
עוד כתבות בנושא
