שופטי בג"ץ, יצחק עמית, יעל וילנר וחאלד כבוב, מקיימים דיון בעתירות לשכת עורכי הדין והתנועה למען איכות השלטון נגד מינוי השופט בדימוס יוסף בן חמו למילוי תפקידיה של היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע לחקירת פרשת "פצ"ר-גייט" (הדלפת הסרטון מחומרי חקירת פרשת שדה תימן בידי בכירי הפרקליטות הצבאית וטיוח חקירת ההדלפה).
בעתירות נטען כי השופט בדימוס אינו עומד בקריטריונים שקבע בג"ץ בפסק הדין מהשבוע שעבר, בין היתר עקב העובדה שהוא איננו עובד מדינה קבוע וכן משום שלטענת העותרים הוא בעל זיקה פוליטית לליכוד.
שר המשפטים יריב לוין דרש בתגובתו לדחות את העתירה וציין כי השופט בן חמו הינו עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו בעבר היה כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה והחקירה הפלילית, ללא זיקה פוליטית, ומינויו בוצע בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסק הדין. נוכח חומרת האירועים, מצופה היה מכל הצדדים לפעול לקידום מינויו של השופט בן חמו.
הכי מעניין
השופט בדימוס יוסף בן חמו | צילום: מסך מיוטיוב
בתגובת השר נטען עוד כי "לאחר שבית המשפט הנכבד צמצם את מאגר המועמדים האפשריים במסגרת פרשנותו לסעיף 11 לחוק נציב תלונות הציבור על השופטים, ולאחר שבית המשפט הנכבד צמצם עוד יותר את מאגר המועמדים האפשריים במסגרת בג''ץ בוארון - כעת מבקשים העותרים, ועמם הייעוץ המשפטי לממשלה, אף להוציא שופטים בדימוס, כמו גם בכירי מערכת המשפט ואכיפת החוק בדימוס. זאת ללא כל בסיס משפטי, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית למשרד המשפטים, בניגוד לעמדת נציבות שירות המדינה ובניגוד להצעות בית המשפט המפורשות בבג''ץ בוארון. לא ניתן לסלק את המחשבה שמא כוונת הפועלים לצמצום האחרון במסגרת העתירות דנא מבקשים להותיר את קבוצת המועמדים, דה-פקטו, כקבוצה ריקה. ובכך הם מבקשים לסכל את מלאכת הירידה לחקר האמת".
"כל שעה שחולפת מגבירה את החשש לשיבוש החקירה בידי המעורבים בפרשה, לנזק ראייתי בלתי הפיך, ומהווה סכנה לעצם היכולת לרדת לחקר האמת. בית המשפט לא יוכל לומר שוב שבכירי מערכת המשפט הוליכו אותו שולל. ההיסטוריה תשפוט מי פעל לחקר האמת ולמען שלטון החוק, ומי עשה כל שלאל ידו כדי להסתיר, לכסות, לדחות, לשבש ולסכל", נאמר בסיום התגובה.
עוד כתבות בנושא
פרקליטות המדינה טענה מנגד כי דין העתירות נגד מינוי השופט בן חמו להתקבל ודין המינוי להתבטל: "פגמים שלובים אלו – היעדרה של תשתית עובדתית, פניית השר להיוועצות ביחס להטלת תפקיד על מי שאינו עובד מדינה בניגוד ללשון הסעיף המסמיך ולקביעותיו הברורות של פסק הדין בנושא, ללא פניה מצדו לייעוץ משפטי בשלב זה; כמו-גם הליך ההיוועצות שנפגם בשל התבססותו על פניית השר והליך הבחירה שבעקבותיה – יורדים לשורשה של החלטת השר, אף מבלי להידרש לעניינו הפרטני של המשיב 4 (השופט יוסף בן חמו - ש"פ) עצמו".
לדבריה, "העיקר העומד כאן לבחינה הוא אופן קבלת ההחלטה של שר המשפטים. בכך נמצאו פגמים חמורים ומהותיים – הן בהליך, הן בשיקול הדעת – וזאת כאשר יומיים בלבד לפני שנשלח מכתב ההיוועצות הבהיר בית המשפט הנכבד בעניין שלפנינו ממש, כי יש 'להקפיד הקפדה יתרה על קיום הליך סדור כהלכתו. קיום הליך תקין מהווה ערובה נוספת לכך שהשימוש בסמכות זו ייעשה כהלכה, ולא ינוצל, חלילה, למטרות זרות' (סעיף 9 לפסק דינה של כב' השופטת כנפי שטייניץ)".
השר יריב לוין והיועמ"שית גלי בהרב־מיארה בבית המשפט העליון | צילום: אורן בן חקון - פלאש 90
"נראה שדי בפגמים שנפלו בהליך קבלת ההחלטה ובהליך ההיוועצות בו מחויב השר, כמו גם בעצם הטלת המינוי על מי שאינו מכהן כעובד מדינה בכיר קבוע, תוך ניסיון לעקוף את המגבלה המפורשת שנקבעה בפסק הדין והמגבלה הקבועה בסעיף 23 לחוק שירות המדינה מינויים – בדרך של קליטה במשרה זמנית לשירות המדינה של מי שכלל אינו עובד מדינה – כדי להביא לביטול ההחלטה על מינויו של המשיב 4. זאת, מבלי שיהיה צורך לעסוק בטענות שהועלו נגד הבחירה דווקא במשיב 4", סיכמה הפרקליטות.
"לאור כלל האמור לעיל, נבקש לטעון כי דין העתירות להתקבל וכי יש להורות על מתן צו מוחלט שיורה על ביטול החלטת השר", סיכמו בפרקליטות.
עוד כתבות בנושא
