שופטי בג"ץ, דפנה ברק ארז, דוד מינץ ויחיאל כשר הוציאו השבוע צו-על-תנאי נגד משרד הביטחון בעתירה תקדימית המבקשת להשוות את זכויותיהם של הלומי קרב במצבי חומרה קיצוניים לאלו של נכים פיזיים קשים. העתירה הוגשה על ידי עמותת "בית חם לכל חייל וחיילת" יחד עם חמישה עותרים נוספים: שלושה נכי צה"ל המוכרים כהלומי קרב קשים ושני הורים לנכי צה"ל הלומי קרב. את העותרים מייצגים עורכי הדין יונתן קהת וגל קויתי ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי.
העותרים טוענים לשני עיוותים מרכזיים במערכת הטיפול בנכי צה"ל: אפליה מובנית בין נכים פיזיים לנכים שנפגעו בנפש, המשתקפת בהיקף הזכאויות שהם מקבלים מהמדינה, וכשל בוועדות החריגים שמפעיל משרד הביטחון.
בעתירה ציינו עורכי הדין כי לפי התקנות הקיימות, רק נכים בעלי פציעה פיזית קשה יכולים לקבל הכרה כבעלי "דרגת נכות מיוחדת" (100%+) – סטטוס המקנה זכויות משמעותיות: מענק לרכישת דירה של למעלה מ-3 מיליון ש"ח (בתוספת מע"מ); קצבה חודשית מוגדלת ב-40% ועוד סל הטבות נרחב. לדבריהם, התקנות מתייחסות אך ורק לנכויות פיזיות, ומדירות באופן מוחלט הלומי קרב מהאפשרות לקבל הכרה כבעלי דרגת נכות מיוחדת – גם אם מצבם התפקודי קשה ביותר ולא נופל ממצבם של נכים פיזיים קשים, וגם אם הוכרו כ"נצרכים" (אינם בני שיקום, איבדו את כושר העבודה ואין להם הכנסה מספקת) הזכאים לשעות ליווי. כתוצאה מהדרה זו, הלומי קרב במצבי החומרה הקיצוניים זכאים למענק דיור של פחות מ-300 אלף ש"ח – פחות מעשירית מהסכום המוענק לנכים פיזיים בדרגת הנכות המיוחדת.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
עורכי הדין ציינו עוד כי מצבם התפקודי של הלומי קרב קשים אינו נופל, ולעיתים אף חמור יותר, ממצבם של נכים פיזיים קשים. למרות זאת, עצם העובדה שפגיעתם היא נפשית ולא פיזית מונעת מהם באופן מוחלט את הזכאות להטבות המשמעותיות.
עוד נטען בעתירה כי קיים כשל בהפעלת ועדות החריגים. תיקון מס' 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), משנת 2023, חייב את שר הביטחון להקים שלוש ועדות חריגים שנועדו לתת מענה פרטני לנכים שאינם עומדים בקריטריונים הרגילים, ובכלל זאת גם להלומי קרב קשים, ולקבוע נהלי עבודה וקריטריונים לפעולת הוועדות. אולם, אף שחלפו יותר משנתיים מאז התיקון, הוועדות שהקים שר הביטחון – הוקמו באופן טכני בלבד, מבלי שהושלמה קביעת הקריטריונים, סדרי העבודה ואמות המידה הנדרשות להפעלתן התקינה של הוועדות. במתכונת זו, הוועדות אינן פועלות כמצוות המחוקק, ואינן יכולות לשמש מזור אמיתי להפליה הקיימת.
עוד כתבות בנושא
בהיעדר קריטריונים ברורים שנקבעו על ידי השר, הוועדות ממשיכות לפעול על פי הנהלים הישנים של אגף השיקום, בניגוד לדין – נהלים שאינם כוללים אמות מידה מהותיות ברורות, ושאינם מאפשרים לנכים לדעת מראש מהם התנאים לקבלת סיוע חריג. יתרה מכך, הוועדות פועלות במסגרת תקציב מוגבל, מה שמונע מהן לתת מענה אמיתי למצבים הקשים ביותר, ובוודאי להעניק להלומי קרב קשים זכאויות דומות לאלו שמקבלים נכים פיזיים קשים.
בעקבות הוצאת הצו על תנאי נדרש כעת משרד הבטחון להסביר לבית המשפט מדוע לא יכללו בתקנות הנכות המיוחדת התייחסות גם לנכים פוסט-טראומטיים במצבי חומרה מובהקים; ומדוע לא ישלימו את חובותיו לקביעת ההוראות העדכניות ביחס לפעילות ועדות החריגים. המדינה נדרשת להגיש תצהיר תשובה עד ליום 17 בינואר 2026.
עורכי הדין יונתן קהת וגל קויתי ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי מסרו: "הצו שניתן הוא צעד חשוב בדרך לעשיית צדק היסטורי עם הלומי הקרב והענקת הזכויות המגיעות להם. בית המשפט העליון אותת למדינה שעליה לשקול מחדש את המדיניות ארוכת השנים, והמפלה, לפיה יש להעדיף במתן זכאויות נכים פיזיים במצב קשה על פני הלומי קרב במצב קשה. נמשיך לפעול עד שהמדינה תממש את החוב המוסרי שלה כלפי הלומי הקרב שנשלחו לחזית בשמה, ושבו עם פציעה נפשית חמורה אשר מונעת מהם תפקוד תקין".
עוד כתבות בנושא
