הרכב מורחב של חמישה שופטי בג"ץ, נועם סולברג, דפנה ברק ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף דנים הבוקר (רביעי) בשלוש עתירות העוסקות בדרישה לאכוף על תלמידי הישיבות את חובת הגיוס לצה"ל, לאחר שהחוק המסדיר את דחיית הגיוס פקע לפני למעלה משנתיים. שלוש העתירות הוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן לישראל; תנועת ישראל חופשית; ושש אמהות לחיילים המובילות את מיזם "אמא ערה".
בפתח הדיון ציינה עו"ד נטע אורן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה כי צו התייצבות לרישום ובדיקות הוצא לכלל 84 אלף חייבי הגיוס החרדים ולכן הראש הראשון של העתירה התייתר. בתגובה לכך העירה השופטת וילנר, "העתירה ביקשה הוצאת צו גיוס, לא הוצאת צו ראשון. איך הסעד הראשון התייתר?". עו"ד אורן ציינה עוד כי מתוך כלל אוכלוסיית תלמידי הישיבות להם הוצאו צווים. כ-800 תלמידי ישיבות גוייסו, כ-400 מלש"בים חרדים נוספים נמצאים בתהליך גיוס ואילו כ-9,400 מלש"בים נוספים לא שיתפו פעולה עם התהליך.
השופטים הוסיפו והקשו על עו"ד אורן בנוגע לשאלה אלו הליכים ננקטו מול אותם חרדים שהוגדרו כמשתמטים. השופטת ברק ארז טענה כי המדינה לא מסרה את נתוני האכיפה, כמה מעצרים נעשו וכמה כתבי אישום הוגשו, "איך אנחנו יכולים לדעת אם אין לנו את המספרים"?
הכי מעניין
עו"ד אורן השיבה כי המטרה איננה מעצרים וכתבי אישום אלא גיוס. "גורמי המדינה שותפים לתסכול של כבודה", הוסיפה אורן.
השופט סולברג העיר אף הוא, "הולך ומזדקר הצורך באמצעי אכיפה שיביאו לתוצאות משמעותיות. הצבא צריך עכשיו 12,000 חיילים נוספים. עדכנתם על צעדים אבל אין שינוי בנתוני המתגייסים".
עו"ד אורן הוסיפה וציינה כי "יש צעדי אכיפה נוספים שניתן למצות מבלי להידרש להליך חקיקת חוק גיוס חדש, שהוא ארוך ומורכב". השופטת וילנר התייחס לנתוני המשתמטים וציינה, "האם כל ה-5000 שהוכרז עליהם כמשתמטים מצוים במעצר? התשובה שאין מקום במובן הפיזי, היא מאוד מוקשית".
עוד כתבות בנושא
השופט גרוסקופף ציין אף הוא "התחושה שלי שנגד משתמטים חילונים כן ננקטות פעולות אכיפה מעבר להכרזה כמשתמטים. אני מבקש את הנתונים ההשוואתיים". עו"ד אורן התעקשה שהאכיפה היא שוויונית, אך טענה כי לא ניתן להציג פומבית את נתוני האכיפה המלאים. בתגובה אמרה השופטת ברק ארז: "הבעיה היא שעם כל הדברים היפים שאת מתארת, אין תוצאות"
המדינה מסבירה שיש הרבה מאוד סנקציות ואמצעי אכיפה כלכליים שמטילים על משתמטים כתוצאה מעתירות שהוגשו לבית המשפט. אולם, השופטים ציינו בתגובה לכך שמדובר בסנקציות שהוטלו רק בתגובה לעתירות שהוגשו לבג"ץ, בין היתר על ידי העותרים שעומדים מאחורי העתירות שנדונות בדיון היום. "האם מעבר לעתירות יש משהו שהמדינה עושה מיוזמתה?", תהה השופט סולברג.
נציגת הפרקליטות ציינה בתשובה לשאלת השופטים כי "החל מיולי 2026 לא תהיה מגבלה מבחינת צה"ל לקלוט מלש"בים חרדים". השופט גרוסקופף ציין בתגובה, כי גם כיום לא מגבלת הקליטה היא המונעת גיוס, "המגבלה הקיימת כיום מבחינת צה"ל הוא לא הגורם לכך שמספר המתגייסים החרדים נמוך".
עו"ד אורן נשאלה על עמדת שר הביטחון כ"ץ והשיבה "מבחינת שר הביטחון, כדי להביא להצלחת המהלך צריך להתאים את המסלולים ולהביא להסדר בהסכמה".
עוד כתבות בנושא
השופט גרוסקופף תהה "אז מבחינת שר הביטחון לא צריך כעת לגייס חרדים?"
נציגת הפרקליטות: "העמדה המשפטית מחייבת את כולם. השר לא יכול להציג חוות דעת משפטית אחרת. אין שום סמכות לא לקרוא לגיוס חרדים. שר הביטחון לא מנע את הוצאת צווי הגיוס"
השופטים הקשו על עו"ד אורן ותהו האם יש הנחיה של מפכ"ל המשטרה שלא לעצור משתמטים חרדים, ועו"ד אורן השיבה על כך, "לפני מספר חודשים היה סיכום שאם שוטר כחול פוגש באקראי מתקמט הוא מעכב אותו עד להגעת משטרה צבאית. משטרת ישראל הודיעה שהיא מתקשה לעמוד בסיכום הזה".
השופטת ברק ארז ניסתה לברר, "השאלה אם אין לה את המשאבים לבצע את הפעולות ביחס לכל משתמט או שהיא באופן עקרוני ומעשי לא עושה זאת כלל". עו"ד אורן השיבה "באופן מעשי המשטרה הודיעה שאין לה את האפשרות לבצע את המשימה הזאת. בשבוע הבא תתקיים על כך ישיבה". השופט גרוסקופף ביקש לוודא, "אנחנו מדברים על כל סוג של משתמט?", ועו"ד אורן השיבה "כל סוג משתמט שנתפס באקראי". השופטת ברק ארז העירה בציניות, "אז יש פה בשורה למשתמטים בישראל? המשטרה לא אוכפת כלל משתמטים מכלל המגזרים. זה מאוד מטריד לשמוע את זה". עו"ד אורן הסתייגה מהמסקנה וטענה "אין בשורה. זה יסתדר בימים הקרובים".
עוד כתבות בנושא
