מנכ"לית "פורום חירות וכבוד האדם בישראל", עו"ד צפנת נורדמן, שיגרה מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים לממלא מקום נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ. זאת, בעקבות החלטת ועד המינויים בראשותו לפסול את מועמדו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתפקיד הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, בטענה שבהחלטה על מינויו לא עמד השר בחובת הייצוג ההולם.
בפנייתה של נורדמן צוין כי ועדת המינויים בנציבות מצאה את פרוזנפר, שהרקורד המקצועי שלו מכובד ביותר, כמועמד מתאים מבחינת יכולותיו האישיות לתפקיד וגמרה עליו את ההלל. בין היתר נאמר בהחלטת הוועדה כי "הוועדה התרשמה מאוד מהופעתו של המועמד לפניה, כמו גם מנסיונו העשיר והבנתו את התפקיד והמערכת אליה הוא מיועד.
הוועדה סבורה כי לאור תפקידיו ועיסוקיו הקודמים של המועמד הוא בקיא במהלכים ובתהליכים המרכזיים העומדים על סדר יומו של אגף התקציבים באוצר ובמגזר הציבורי במובנו הרחב, ובעל ידע רב בתחומי אחריותו של האגף, ולו ניסיון וידע שיאפשרו לו להתמודד עם דרישות התפקיד. הוועדה התרשמה מרמתו המקצועית והאישית של המועמד ומצאה שהיא עונה אחר דרישות התפקיד והיא תמימת דעים בדבר התאמתו לתפקיד בהיבט כישוריו וניסיונו המקצועי".
נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
אולם, על אף ההתרשמות הטובה כל כך ממועמדו של השר, פסלה הוועדה את המינוי. לדעת רוב חברי הוועדה, הגם שהמועמד מרשים מאוד ונמצא מתאים לתפקיד מכל הבחינות, אין להמליץ על מינויו משיקולי "ייצוג הולם". לפי דעת הרוב, "שר האוצר לא מילא את חובתו בעניין מיצוי חובת הייצוג ההולם". הפגמים, לפי ההחלטה, נפלו בשלושה שלבים. הראשון, בשלב הראיונות המקדימים ראיין מנכ"ל המשרד אחד- עשר מועמדים למשרה, מתוכם ארבע נשים. לעמדת הוועדה, היה על המנכ"ל "לראיין מספר גדול יותר של נשים מגברים לתפקיד"; השני, כאשר מבין ארבע מועמדות שרואיינו בשלב הראשון, "רק שתיים הוזמנו לראיון בפני השר" (בשעה שמבין שבעה גברים שרואיינו בשלב המקדים, רק שלושה הגיעו לראיון בפני השר); בשלב השלישי, דחתה הוועדה את הסברו של השר, כי העדיף את המועמד על פני המועמדת שהגיעה לשלב זה (המועמדת השניה הודיעה לאחר הראיון שאינה מעוניינת בתפקיד) מפני שיש לה "ידע וניסיון פחותים באופן ניכר בתחומי התקציב והרפורמות המבניות, והיא אף נעדרת היכרות ונסיון משמעותיים עם תקציב הביטחון ומערכת הביטחון, זאת לעומת מר פרוזנפר שהוא בעל נסיון רב שנים בתפקידים הציבוריים הבכירים ביותר בתוך מערכת הביטחון''.
הכי מעניין
הוועדה קבעה כך: "לא מצאנו נימוקים שביססו פער משמעותי בין כישוריה לכישורי המועמד הנבחר, וההפך הוא הנכון. בעוד שבחירתו של השר התבססה בעיקר על נסיונו של המועמד במערכת הצבאית והביטחונית, הרי שלמועמדת שנדחתה על ידו נסיון רחב ומוכח במערכת הממשלתית הרחבה כולה. זאת ועוד, המועמדת עסקה בנושאים הרלוונטיים לתפקיד לאורך שנים בתפקידים שונים. הטית הכף לטובת המועמד הנבחר על בסיס נסיונו במערכת הביטחונית, כאשר מדובר בתפקיד רוחב הרלוונטי לכל תחומי העשיה במדינה, איננה מבוססת דיו במידה שתענה על הצורך באי העדפת המועמדת לאור הנסיבות הקיימות ופסיקות בג''ץ שנזכרו לעיל", קבעו רוב חברי הוועדה והמסקנה שאותה הסיקו היתה ממילא ש"אין הועדה ממליצה לאשר את המינוי בנסיבות הללו".
עו" צפנת נורדמן בבית המשפט | צילום: באדיבות המצולמת
לטענתה של נורדמן, ההחלטה לפסול את המינוי אך ורק משום שפרוזנפר איננו אשה התקבלה בחוסר סמכות ואף פסולה מוסרית. "שיפוט כזה פוגע הן בכבוד האדם, האינדיווידואל - בגברים שדרכם נחסמה בגלל מינם בדיוק כמו בנשים שדרכן נסללה בגלל מינן, אלה גם אלה נשפטים באותה שיטה לפי נתון מולד שלא בחרו בו – והן בכולנו כחברה, כאשר שיקולים זרים מתערבים במינויים לתפקידים בעלי השפעה ציבורית".
לדבריה, "שיפוט אדם לפי מינו, לפי השתייכותו הקבוצתית המולדת; פסילת מועמדותו של אדם למשרה מחמת מין או תוך התחשבות בו; מפרה באופן ברור שורה של זכויות יסוד, בהן זכויות היסוד לכבוד, לשוויון, לחירות, לאוטונומיה, ואף לחופש העיסוק זכויות הניצבות ביסוד שיטתנו המשפטית והמשטרית, אשר זכו למעמד נורמטיבי עליון בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק. אכן, למרבה הצער, קיימות הוראות בספר החוקים הישראלי המתחשבות במינו של אדם לצורך מינוי למשרה. ספק רב אם הוראות אלה תקפות וחוקתיות בשיטה משפטית ומשטרית כשלנו, שיטה ליברלית-דמוקרטית, ובעידן של שוויון הזדמנויות מלא – אך שאלות אלה ייוותרו לעת מצוא. פנייתנו אינה עוסקת בהוראות חוק אלה. בכל הנוגע לענייננו, וזה עיקר: אין הוראת חוק המסמיכה את ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה לפסול מועמד לתפקיד הממונה על התקציבים, כלומר להמליץ לא למנותו, מפני שנולד זכר. ממילא אין הסמכה מפורטת ומפורשת כזו, בחקיקה ראשית. נוסיף, כי גם בהלכה הפסוקה, ובפסק הדין שעליו הוועדה נסמכת... אין הוראה כזו".
"אם כן, החלטת ועדת המינויים התקבלה שלא כדין. היא נגועה בפגם המנהלי החמור ביותר: חוסר סמכות, ומפרה שורה של זכויות יסוד. אחד דינה: בטלות", סיכמה נורדמן והבהירה כי אם לא תבוטל החלטת הוועדה לפסול את המינוי ישקול הפורום נקיטת הליכים משפטיים מתאימים.
עוד כתבות בנושא
