שופטי בג"ץ, נועם סולברג, חאלד כבוב ויחיאל כשר דחו את עתירת מטה משפחות החטופים, אשר דרשה בין היתר לקבוע כי "על ממשלת ישראל מוטלת החובה להצדיק בפני בית המשפט העליון הנכבד את מדיניותה, תוך פירוט ההערכות העובדתיות שעליהן היא מבוססת וההכרעות הערכיות והמדיניות שביסודה". בפסק הדין קבע בשופט כבוב כי גם אם לא בטוח שמדובר בנושא שאינו שפיט באופן קטגורי, אין מקום שבית המשפט יתערב בסוגיה, "ייאמר מיד, לבנו עם כלל המשפחות המיוצגות על-ידי העותר, כמו גם עם המבקשים להצטרף להליך. כאבם ניכר והוא קשה מנשוא. ברם, בסופו של דבר, אין בידינו להושיט לעותרים את הסעדים המבוקשים על-ידם – ומשכך, דין העתירה להידחות".
עוד כתבות בנושא
לדבריו, "כפי שציינתי בעבר, קיימים סימני שאלה משמעותיים ביחס לשפיטות הסוגיה שבה עסקינן... זאת, בין היתר, בשים לב לשיקולי ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה הכרוכים בקבלת החלטות בסוגיה שעל הפרק. העותר טוען כי ככל שקיימת פגיעה בזכויותיהם החוקתיות של החטופים ובני משפחותיהם, 'ממילא מתחייב כי העניין שפיט'. ברם, סדר הדברים הנכון הוא הפוך: אם נושא מסוים אינו שפיט, במובן זה שראוי שבית המשפט ימשוך ידו מהעיסוק בו, הרי שהדבר נכון גם אם עשויה להתעורר במסגרתו שאלה חוקתית".
כבוב ציין כי גם השינוי בעמדת העותרים שנסוגו מחלק מדרישותיהם המקוריות לא משנה את התוצאה, "אף אם נתעלם מהסעדים הספציפיים שפורטו לעיל, בגדרם התבקש בין היתר להורות לממשלה 'להביא בדחיפות לשחרור החטופים, ובכלל זה בדרך של הסכמה להפסיק את המלחמה ולסגת מרצועת עזה בהסכם שיכלול את שחרור כל החטופים, החיים והחללים'; ונמקד את מבטנו 'רק' בסוגיית החיוב להצדיק בפני בית המשפט את מדיניות המשיבים, אין מנוס מדחיית העתירה. הלכה למעשה, דומה כי בבסיס העתירה ניצבת ההנחה כי אין 'מחיר' לכך שבית המשפט יורה לראש הממשלה, הקבינט הביטחוני או הממשלה לפרט ולהצדיק את מדיניותם בפניו, בפני משפחות החטופים או בפני הציבור. דא עקא, שהנחה זו אינה ברורה מאליה כלל. כך, אין זה מופרך להניח כי קיים צורך בשמירה על סודיות מוחלטת על מנת לנהל משא-ומתן אפקטיבי – מול ארגוני הטרור – בסוגיית השבת החטופים... הצדקה של המדיניות בסוגיה זו, בדרך של חשיפתה בפומבי, עלולה להביא לכך שהמשא-ומתן יתנהל על-ידי מדינת ישראל 'בקלפים פתוחים'. ספק אם יש צורך להרחיב בדבר הסיכונים הכרוכים בכך".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
"זאת ועוד, חרף הנטען בעתירה, אין ביכולתנו לקבוע אם קיימת על הפרק עסקה פוטנציאלית לשחרור החטופים שתוכל להבטיח את ביטחון המדינה, ומהם פרטיה; וכמפורט לעיל ישנם טעמים טובים מדוע לא יהא זה נכון שנבחן את מדיניות המשיבים בנושא טעון זה, ונביע עמדה באשר להצדקותיה. חיוב המשיבים לפרט ולהצדיק את מדיניותם בסוגיה רגישה זו בפני בית המשפט, ועל אחת כמה וכמה חיובם לפרט את מדיניותם בפני הציבור, עלול לחתור תחת המטרה הנעלה שהעותר – יחד עם המדינה כולה – שואף להשיג. סוגיה זו תוכרע בשדות אחרים; לא בשדה המשפטי... סוף דבר הוא שאין מנוס מדחיית העתירה, תוך הבעת תקווה, מעומק הלב, לשובם המהיר של החטופים כולם – החיים לחיק משפחותיהם והחללים לקבורה ראויה", סיכם השופט כבוב.