שופטי בג"ץ יצחק עמית, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ קיימו היום (ראשון) דיון סגור שני בהשתתפות מזכיר הממשלה ונציגי היועצת המשפטית לממשלה בנוגע לעתירות בנושא מינוי ראש השב"כ הבא. מזכיר הממשלה יוסי פוקס מסר לשופטים בדיון מידע ביטחוני שנוגע למינוי, והצדדים עדכנו בנוגע למגעים ביניהם. בדיון נמסר כי חלה התקרבות בין עמדות באי-כוח היועצת למזכיר הממשלה, אך טרם הושגו הסכמות. השופטים קצבו לצדדים 48 שעות נוספות לצורך הגעה להסכמות.
הדיון הפומבי בעתירות בנושא, שנערך ביום שלישי האחרון, היה סוער מאוד ובמהלכו השופטים הורו על פינוי האולם בכוח מכל הנוכחים בו, כולל הורים שכולים שנגררו מהאולם החוצה בידי מאבטחי משמר בתי המשפט.

המהומה בדיון בבג"ץ על מינוי זיני לראש השב"כ | צילום: ללא
את העתירה הראשונה הגישו בני המשפחות השכולות, הורי חטופים ופורום "בוחרים בחיים" נגד חוות דעת היועצת המשפטית לממשלה, האוסרת על ראש הממשלה בנימין נתניהו להיות מעורב בבחירת ראש השב"כ הבא. הם מבקשים לתת לראש הממשלה למנותו בעצמו. עו"ד ד"ר איתמר מירון, שמייצג אותם, תקף בדיון את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיראה, שלטענתו לא עושה מאמץ לפתור את סוגיית "ניגוד העניינים" שבה ראש הממשלה נתון לכאורה בדרך פשוטה יותר.
הכי מעניין
"המשיבים מחמירים ביותר בהלכות ניגוד עניינים אבל מקלים בצורה קיצונית בהלכות פיקוח נפש", אמר עו"ד מירון. "מטרת ההורים השכולים היא שמדינת ישראל תמלא את מלוא ייעודה בהגנה על אזרחי ישראל. המינימום שהם מצפים שכל עובדי הציבור ונבחרי הציבור יעשו לפחות את המינימום שהם יכולים. הם רוצים שמערכת היחסים בין ראש הממשלה לראש השב"כ תהיה מערכת יחסים הרמונית. זה דבר שהוא יסודי ובסיסי".
לדבריו, "30 פעם ראש הממשלה מוזכר בחוק השב"כ. כשחוקק החוק, ההנחה המוצדקת הייתה שראש הממשלה וראש השב"כ אמורים לעבוד יד ביד. הכפיפות הזו היא מהותית. סוגיית הלגיטימיות הדמוקרטית נמצאת בלב העניין".

קהל מוצא מהאולם בדיון בג"ץ על מינוי ראש השב"כ | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
את העתירה השנייה הגישו "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית" ו"בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל". הם מבקשים להקים ועדה מיוחדת שתבחר את המועמד הראוי לראש השב"כ. עו"ד רן שפינצק, המייצג אותם, נשאל על ידי השופטים כיצד עתירתו מתיישבת עם המצב החוקי הקיים המתבטא בחוק השב"כ. "יש צורך דחוף להבטיח שתהליך המינוי לא יהיה נגוע בשיקולים לא ראויים", טען עו"ד שפרינצק.
לדבריו, "העתירה הוגשה מתוך חשש לעתידו של השב"כ ומהצורך להבטיח שהשב"כ יפעל ללא פניות ולמען המטרות שקבועות בחוק השב"כ. הנסיבות שאופפות את הליך מינוי ראש השב"כ הן חסרות תקדים. יועציו הבכירים ביותר של ראש הממשלה נחקרים, לחקירה יש השפעה על תדמיתו של ראש הממשלה ועל יכולתו להיבחר. בנוסף, בתצהירים של שני ראשי שב"כ, שהוגשו בעתירות הקודמות, הוכח שראש הממשלה ניסה להשתמש לרעה בשב"כ בנושא עדותו ולמעקב אחרי יריבים פוליטיים. ראש הממשלה והממשלה מפרים באופן שיטתי הנחיות של היועצת המשפטית לממשלה, זה יוצר חשש כבד מאוד כי השב"כ פועל במחשכים. יש צורך בערובות ראויות שימנו החדרה של שיקולים פוליטיים". השופט שטיין השיב לו כי העתירה "לא מתכתבת עם החוק".

עו"ד אליעד שרגא במהלך הדיון על מינוי ראש השב"כ | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90
עוד כתבות בנושא