בג"ץ מינוי ראש השב"כ: השופטים מעניקים לצדדים 5 ימים לצורך הידברות

שופטי בג"ץ, יצחק עמית, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ קיימו לאחר סיום הדיון הפומבי בעתירות לבג"ץ בנושא מינוי ראש השב"כ דיון חסוי קצר במהלכו התנהל שיח בין נציגי היועמ"שית למזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס. בסיום הדיון פרסמו השופטים החלטה קצרה בה נאמר, "בסוף הדיון נערך, לבקשת מזכיר הממשלה, שיח במעמדו ובמעמד באי כוח היועצת המשפטית לממשלה. לבקשתם, מצאנו ליתן שהות נוספת לקיום מגעים בין מזכיר הממשלה ובין הייעוץ המשפטי לממשלה. אנו תקווה כי יימצא פתרון מוסכם, שיהיה בו כדי לייתר את ההכרעה בעתירות דנן. דיון נוסף במעמד מזכיר הממשלה ובאי כוח היועצת המשפטית לממשלה ייקבע ליום 6.7.2025 , שעה 11:30".

מוקדם יותר היום, סמוך לשעה 17:00, הסתיים הדיון הפומבי בשתי העתירות, הראשונה שביקשה להשיב את הסמכות להציע לממשלה מועמד לראש השב"כ לידי ראש הממשלה, והשניה שביקשה להפקיע לחלוטין את סמכות הצעת המועמד הן מראש הממשלה והן משרי הממשלה.

עו"ד ד"ר איתמר מירון, המייצג את העותרים בעתירה הראשונה המבקשים לתת לראש הממשלה למנות בעצמו את ראש השב"כ הבא ציין בפתח דבריו כי היועצת המשפטית לממשלה לא עושה שום מאמץ לפתור את סוגיית ניגוד העניינים בדרך פשוטה יותר, "המשיבים 1 ו-2 מחמירים ביותר בהלכות ניגוד עניינים אבל מקלים בצורה קיצונית בהלכות פיקוח נפש. הם מקלים ראש במציאות שבה אין אמון מלא בין ראש ממשלה לראש שב"כ. כל אחד מבין עד כמה פיקוח הנפש בנושא הזה עצום. יש לזה השלכות חמורות על יחסי החוץ והזכות לבחור ולהיבחר, אבל קודם לכל זה עניין של פיקוח נפש. אני מייצג הורים שכולים, מיום שמחת תורה או מהמלחמה שפרצה לאחר מכן. המטרה שלהם היא שמדינת ישראל תמלא את מלוא ייעודה בהגנה על אזרחי ישראל. המינימום שהם מצפים שכל עובדי הציבור ונבחרי הציבור יעשו לפחות את המינימום שהם יכולים. הם רוצים שמערכת היחסים בין ראש הממשלה לראש השב"כ תהיה מערכת יחסים הרמונית. זה דבר שהוא יסודי ובסיסי".

"כשאנחנו מדברים על נושא של חוק צריך קודם כל להסתכל מה אומר החוק. 30 פעם ראש הממשלה מוזכר בחוק השב"כ. כשחוקק החוק ההנחה המוצדקת היתה שראש הממשלה וראש השב"כ אמורים לעבוד יד ביד. הכפיפות הזו היא מהותית. סוגיית הלגיטימיות הדמוקרטית נמצאת בלב העניין", הוסיף עו"ד ד"ר מירון.

עו"ד רן שפינצק, המייצג את העותרים בעתירה השניה, 'האקדמיה למען ישראל דמוקרטית' ו'בשער - קהילה אקדמית למען החברה בישראל' המבקשים להקים ועדה מיוחדת שתבחר את המועמד הראוי לראש השב"כ, נשאל על ידי השופטים כיצד מתיישבת עתירתו עם המצב החוקי הקיים המתבטא בחוק השב"כ. "העתירה שאנחנו הגשנו מבוססת על צורך דחוף להבטיח שתהליך המינוי לא יהיה נגוע בשיקולים לא ראויים", טען שפרינצק. "העתירה הוגשה מתוך חשש לעתידו של השב"כ ומהצורך להבטיח שהשב"כ יפעל ללא פניות ולמען המטרות שקבועות בחוק השב"כ. הנסיבות שאופפות את הליך מינוי ראש השב"כ הן חסרות תקדים. יועציו הבכירים ביותר של ראש הממשלה נחקרים, לחקירה יש השפעה על תדמיתו של ראש הממשלה ועל יכולתו להיבחר. בנוסף, הוכח בתצהירים של שני ראשי שב"כ שהוגשו בעתירות הקודמות שראש הממשלה ניסה להשתמש לרעה בשב"כ בנושא עדותו ולמעקב אחרי יריבים פוליטיים. ראש הממשלה והממשלה מפרים באופן שיטתי הנחיות של היועצת המשפטית לממשלה, זה יוצר חשש כבד מאוד כי השב"כ פועל במחשכים. יש צורך בערובות ראויות שימנו החדרה של שיקולים פוליטיים".

השופט שטיין תקף את הטיעון, "אנחנו בדיסציפלינה שנקראת משפט. מדוע שאני לא אדחה את העתירה של אדוני על הסף כי היא לא מתכתבת עם החוק?".

כאמור, בסופו של הדיון העניקו השופטים לצדדים חמישה ימים לצורך הידברות, לאחריהם ישובו לדון בעתירות ביום ראשון.