המלחמה הותירה את חותמה גם על מקומות העבודה בישראל: מחקר שערך המוסד לבטיחות ולגהות (המוס"ל) בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" מצא כי עובדים שהושפעו ישירות מהמלחמה מדווחים על יותר פציעות, שחיקה וקשיים בתפקוד בעבודה בהשוואה לעובדים שלא הושפעו ממנה ישירות.
על פי ממצאי המחקר, 47.8% מהעובדים שהושפעו ישירות מהמלחמה ומועסקים בעבודות הכרוכות בסיכונים דיווחו על התנהגות לא בטיחותית במקום העבודה. כ־34% מאותה אוכלוסייה דיווחו על פציעות בעבודה, לעומת 11% בקרב עובדים שלא הושפעו ישירות מהמלחמה.
המחקר מצביע גם על רמות גבוהות יותר של שחיקה, בעיות שינה, רגשות שליליים ופגיעה בתפקוד בקרב עובדים שהושפעו מהמלחמה באופן אישי.
הכי מעניין
צילום: שלומי אמסלם.
עו"ד משה בא גד, ממלא מקום מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגהות, מתייחס במאמר שכתב להשלכות הנתונים ומזהיר כי החזרה לשגרה לאחר תקופה ממושכת של לחימה מחייבת היערכות מצד המעסיקים.
לדבריו, לא מדובר רק במשרתי מילואים שחוזרים למקומות העבודה לאחר חודשים ארוכים, אלא גם בבני זוג שנשאו לבדם בנטל המשפחתי, בעובדים שאיבדו קרובים, נפצעו או נעקרו מבתיהם. ההשפעות הנפשיות והפיזיות של המלחמה עלולות ללוות אותם גם במהלך יום העבודה, ולהשפיע על יכולתם לבצע משימות הדורשות ריכוז וערנות.
מילואימניקים | צילום: צפריר אביוב, פלאש 90
המחיר הכלכלי של הפגיעות בעבודה
מעבר לסיכון הבריאותי, במוסד לבטיחות ולגהות מצביעים גם על ההשלכות הכלכליות. בשנת 2025 שילמה המדינה באמצעות הביטוח הלאומי כ־9.7 מיליארד שקלים לנפגעי עבודה.
בא גד מזהיר כי ללא התייחסות להשפעות המלחמה על העובדים, עלולות להתרחש פגיעות נוספות שאפשר למנוע באמצעות התאמות מתאימות.
לדבריו, נדרשת מדיניות לאומית שתסדיר את החזרה לעבודה לאחר אירועים טראומטיים, לצד הכרה בגורמים רגשיים וחברתיים כחלק ממערך ניהול הסיכונים במקומות העבודה.
במקביל, הוא ממליץ למעסיקים לגבש "פרוטוקול שיבה" מסודר, להכשיר מנהלי משאבי אנוש ולבצע התאמות בטיחותיות ותפעוליות בהתאם למצבם של העובדים.
אחד הצעדים המרכזיים שעליהם הוא מצביע הוא יצירת סביבת עבודה שבה עובד יכול לדווח על עייפות, עומס רגשי או קושי בריכוז, בלי לחשוש לפגיעה בפרנסתו או בקידומו.
גם העובדים עצמם נקראים לגלות ערנות לשינויים בריכוז ובזיכרון, בעיקר לפני ביצוע משימות המחייבות דיוק וזהירות, ולבקש סיוע בעת הצורך.
"אנחנו חייבים לאנשים יקרים אלה חוב עצום", כתב בא גד. "אנשים אלו ראויים לכבוד ולהכלה. עלינו לעשות הכל על מנת להחזיר לוחמים ואנשים שחוו את המלחמה הזו על בשרם ונפשם, לסביבת עבודה בטוחה ובריאה".
לדבריו, החזרה לעבודה לאחר לחימה ממושכת אינה יכולה להיתפס כתהליך טכני בלבד, אלא מחייבת שילוב של ניהול מקצועי, תרבות ארגונית תומכת והתאמות מעשיות שישמרו על בטיחות העובדים ובריאותם.
עוד כתבות בנושא
