חברות התרופות מרק ומודרנה פרסמו אתמול (ד') הכרזה מדהימה: בשימוש בטכנולוגיה חדישה, הן הצליחו לפתח חיסון חדש נגד סרטן. הידיעה הספיקה לחרוך את הרשתות ואתרי החדשות בכל העולם לפני שכולם התחילו לעכל את השורה הארוכה של מיתונים וסימני שאלה שבאה עם ההכרזה, אך גם אחרי כל אלו נראה שהייתה פה פריצת דרך אמיתית תוך שימוש בשתיים מהטכנולוגיות שעוררו הכי הרבה מהומות ותאוריות קונספירציה בשנים האחרונות: בינה מלאכותית וחיסוני mRNA שכולנו זוכרים ממגפת הקורונה. אך לפני שנגיע להשלכות של ההכרזה, קודם כול ננסה להבין אותה.
עוד כתבות בנושא
ראשית, המחלה. החיסון החדש עוזר נגד מלנומה – סרטן עור שמתפשט בגוף. כאשר מלנומה מתגלה בשלב סיכון גבוה, החולה בדרך כלל מופנה לניתוח לכריתת הגידול. הבעיה היא שייתכן שתאים סרטניים הספיקו לחמוק מהנקודה לפני הניתוח. במצבים כאלו המטופל נראה בריא והסריקות נקיות, אך כעבור שנתיים-שלוש היא חוזרת, לעתים קרובות במקום אחר בגוף. רוב מקרי ההישנות של המלנומה מופיעים בשנתיים-שלוש הראשונות אחרי הטיפול הראשוני.
עד היום הטיפול הסטנדרטי במצב כזה היה בתרופה שנקראת קיטרודה. במונחים הפשוטים ביותר, למערכת החיסון יש בלמים מובנים שעוצרים אותה מלתקוף את התאים שלנו. גידולים לומדים ללחוץ על הבלמים האלה. הקיטרודה משחררת אותם. אבל שחרור הבלמים עוזר רק אם מערכת החיסון יודעת מה היא מנסה לתקוף. זה לא תמיד קורה. וכאן נכנס הטיפול החדש.
הכי מעניין
תאי סרטן הם תאים רגילים עם מוטציות. המוטציות האלו מייצרות חלבונים מעוותים שתאים בריאים לא מייצרים – כמו דגלים אדומים, שנקראים ניאו-אנטיגנים, ועליהם בנוי החיסון החדש. כך נראה התהליך:
1. מנתחים מסירים את הגידול. חלק ממנו הולך למעבדה יחד עם דגימת דם.
2. התאים והדגימה עוברים ריצוף גנטי, והמוטציות הספציפיות בגידול הזה נמצאות ומקוטלגות.
3. התוכנה בוחרת את קומץ המוטציות שסביר להניח שמערכת החיסון של אותו מטופל תבחין בהן.
4. הדגלים הללו נכתבים כ-mRNA – כמו סט של הוראות לגוף – ונכנסים לזריקה עבור אותו מטופל ספציפי.
5. ה-mRNA מוזרק לגוף. תאי החולה קוראים את ההוראות ומייצרים את החלבונים הרלוונטיים. מערכת החיסון רואה אותם, לומדת אותם ויוצאת לחפש כל דבר שנושא אותם.
עוד כתבות בנושא
אם ההסבר נשמע קצת מוכר, הרי זה משום שמדובר באותה טכנולוגיית mRNA ששימשה לחיסוני הקורונה, אך במקום ללמד את הגוף לזהות נגיף, היא מלמדת את הגוף לזהות סרטן של אדם ספציפי אחד. כל מינון שונה, ואף מינון של אדם אחד לא יעבוד עבור אדם אחר. הטיפול גם ניתן יחד עם קיטרודה, לא במקומה: תרופה אחת מכינה את הגוף לפעולה, השנייה מספקת את המטרה.
אבל למה בעצם צריכים לעצב כל חיסון בנפרד? התשובה לשאלה הזו נעוצה בעובדה הקשה ביותר לעיכול בכל פעם שמדברים על "תרופה לריפוי סרטן": סרטן הוא לא מחלה אחת, אלא מקבץ עצום של מחלות. וגם בתוך כל תת-סוגה, הוא משתנה מאדם לאדם. גידול נושא אלפי מוטציות, ובמקרה שלנו הרוב המכריע חסר תועלת כמטרות – מערכת החיסון פשוט לא תגיב אליהן.
לכן, כדי לעצב תרופה יעילה במקרה הזה הרופאים והמדענים נדרשים למצוא את המוטציות הספציפיות שיעוררו תגובה חיסונית. אך מיון החלבונים המעטים שעובדים מהרבים שלא עובדים היא בעיית חיזוי שאף אדם לא יכול לפתור ידנית, וזה צעד שצריכים לעשות שוב ושוב עבור כל מטופל, ומהר מספיק כדי שלטיפול תהיה משמעות. וכאן נכנסת בינה מלאכותית: אלגוריתם שפותח בשנים האחרונות מדרג מועמדים לפי הסבירות שהם יופיעו כ"דגלים אדומים" ויזוהו על ידי מערכת החיסון. מודרנה גם מפעילה תוכנה לתזמון הייצור, מכיוון שכל חיסון משמש לחולה אחד בלבד, ויש לו תאריך תפוגה.
עוד כתבות בנושא
אגב, המילה "חיסון" אולי נכונה כאן טכנית, אבל היא מטעה. לכן כדאי שנעצור רגע כדי לדבר על מה שהטיפול החדש לא עושה. ראשית, הוא לא מונע מלנומה: אי אפשר לקבל את הזריקה הזאת כדי למנוע סרטן עור. כל מי שקיבל אותה כבר חלה בסרטן. בנוסף, זו לא תרופה לגידולים קיימים. בניסוי הזה הסרטן כבר הוסר בניתוח. היא גם עוד לא הוכחה כיעילה עבור סוגי סרטן אחרים. ניסויים בסרטן ריאות ולבלב נמצאים בעיצומם; מלנומה היא התוצאה המובהקת הראשונה.
לבסוף, היא לא מאושרת. מודרנה אמרה שהחברות שואפות להגיש בקשה לאישור רגולטורי תוך חודשים, אך מבלי לתת ציר זמן ספציפי.
תוצאות החיסון שפורסמו אתמול נלקחו מניסוי שלב 3 – האחרון לפני אישור תרופה – שבדק את החיסון בתוספת קיטרודה כנגד טיפול בקיטרודה בלבד. 1,137 חולים עם מלנומה בסיכון גבוה שהוסרה בניתוח חולקו באופן אקראי וקיבלו טיפול אחד או את שניהם – במינונים שונים – למשך כשנה.
לפי ההודעה לעיתונות, הניסוי השיג שתי מטרות: הישרדות ללא הישנות (כמה זמן עד שהסרטן חזר) והישרדות ללא גרורות מרוחקות (כמה זמן עד שהוא מופיע במקום אחר בגוף). זהו ניסוי שלב 3 האקראי הראשון שנועד להוכיח באופן סופי שחיסון מהסוג הזה באמת עובד.
חוקרת תאי סרטן | צילום: AFP
הכוכבית החשובה: החברות לא פרסמו מספרים ממשיים – רק שהשיפורים היו "משמעותיים סטטיסטית ובעלי משמעות קלינית". התוצאות המפורטות יפורסמו בכנס רפואי עתידי. החברות לא דיווחו על תופעות לוואי חדשות; מחקרים קודמים מצאו שתופעות הלוואי הנפוצות ביותר היו עייפות, כאבים באתר ההזרקה וצמרמורות.
שובו של ה-mRNA
עשור מוזר עבר על טכנולוגיית mRNA. היא עברה ממצב אלמוני למדי למפורסמת בכל העולם עם פיתוח חיסוני הקורונה בשנת 2020, ואז הפכה לשנויה במחלוקת חריפה בארצות הברית. באוגוסט אשתקד מחלקת הבריאות האמריקנית של רוברט קנדי ג'וניור – מתנגד חיסונים מפורסם – הודיעה על סיום 22 מיזמים לפיתוח חיסוני mRNA בשווי קרוב ל-500 מיליון דולר, בטענה שהנתונים הראו שהחיסונים אינם מגנים היטב מפני זיהומים בדרכי הנשימה כמו קורונה ושפעת, והפנתה את הכסף לחיסונים מסוגים ישנים ומוכרים יותר. מניית מודרנה קרסה, והחברה פיטרה כ-10 אחוזים מכוח העבודה שלה.
אולם תוך זמן קצר מזלה השתנה שוב. בראשית החודש העניקה ה-FDA רישיון ל-mFlusiva, חיסון השפעת העונתי הראשון מסוג mRNA שאושר אי פעם בארה"ב – לאחר שהוועדה המייעצת של הסוכנות הצביעה פה אחד לטובתה, פעמיים. ואז הגיעה תוצאת המלנומה. מניית מודרנה זינקה יותר מפי שניים ביום אחד.
דיווחים מציינים גם כי ראש מחלקת האונקולוגיה של מודרנה אמר בשנה שעברה שהחברה העבירה את הדגש לכיוון צינור התרופות שלה לסרטן לאור הספקנות של הממשל כלפי חיסונים.
אז מה הלאה? הנתונים המלאים יוצגו בכנס רפואי, ורק אז אפשר יהיה לדעת עד כמה גדול הפער בין שתי הקבוצות. משם יוגשו הבקשות לרגולטורים. נשיא מודרנה אמר שאלפי חולים שגידול המלנומה שלהם הוסר בניתוח עשויים ליהנות מהטיפול כבר בשנה הבאה, אם יאושר. הניסוי עצמו עדיין נמשך, כך שהשאלה החשובה באמת – כמה מהמטופלים יהיו בחיים בעוד חמש ועשר שנים – פתוחה לגמרי. במקביל רצים ניסויים באותה שיטה בשלל סוגים אחרים של סרטן, שעשויים גם הם לקבל אישור בקרוב.
עוד כתבות בנושא
ובכל זאת, מעבר לזהירות המתבקשת, יש כאן צירוף שקשה להתעלם ממנו: כדי שהזריקה הזאת תגיע לזרוע של מטופל אחד, נדרש שימוש הן ב-mRNA והן במערכת החיזוי הממוחשבת שבוחרת את המטרות – ואף אחת מהן לא הייתה מספיקה לבדה. שתי הטכנולוגיות שספגו בעשור האחרון את מירב החשד הציבורי נפגשו כאן בתוך מזרק אחד.