שלוש שנים אחרי ה-7 באוקטובר, הדיון הבינלאומי על ישראל כבר אינו מוגבל למסדרונות הדיפלומטיה. הוא חודר יותר ויותר גם למרחבים שמציגים את עצמם כניטרליים, הנשענים לכאורה על שיתוף פעולה בינלאומי ועל השפה המשותפת של המדע. באקלים הזה, יוזמה אנטישמית חדשה הציתה מחדש את הדיון על הגבול ההולך ונשחק בין אתיקה רפואית, אחריות פוליטית וניטרליות מקצועית.
היוזמה המקוממת, שפורסמה השבוע בכתב העת המדעי היוקרתי The Lancet, קוראת להשעות את ההסתדרות הרפואית בישראל (IMA) מההסתדרות הרפואית העולמית (WMA). עד כה אספה העצומה יותר מ־1,150 חתימות. מדובר במהלך שחורג הרבה מעבר למחלוקת מקצועית, ועלול לשאת השלכות עמוקות על היחסים שבין מדע, רפואה ופוליטיקה בינלאומית.
מאחורי המהלך עומדים כמה ארגוני בריאות בינלאומיים, בהם People’s Health Movement, Doctors for Gaza והזרוע הרפואית של Jewish Voice for Peace. בעצומה נדרשת השעיית ההסתדרות הרפואית בישראל מה־WMA, הגוף שמאגד את הארגונים הרפואיים הלאומיים המרכזיים בעולם, בשל מה שיוזמיה מגדירים כהפרות של האתיקה הרפואית ושל המשפט ההומניטרי הבינלאומי במהלך המלחמה בעזה.
הכי מעניין
רפואה בישראל. | צילום: שאטרסטוק.
לטענת היוזמים והחותמים, ההסתדרות הרפואית בישראל לא נקטה עמדה נגד מה שהם מכנים "רצח העם של הפלסטינים", וכן "נגד הרס תשתיות הבריאות בעזה, נגד הטענות לעינויים, התעללות והרג של אנשי צוות רפואי פלסטינים". הבקשה הרשמית צפויה לעלות לדיון בעצרת הכללית הקרובה של ה־WMA, שתתקיים ברוטרדם שבהולנד.
בינתיים, פרסום העצומה עורר תגובות מיידיות בקהילה הבינלאומית. לצד התמיכה מצד החותמים והארגונים שיזמו את המהלך, גורמים רבים בעולם הרפואה והאקדמיה, וכן משקיפים בינלאומיים, הביעו הסתייגות חריפה. לדבריהם, מדובר ביוזמה לא ראויה, שעלולה לפגוע באיזון הנדרש בדיון המדעי ולהעמיק את הפוליטיזציה של מוסדות מקצועיים.
לפי המבקרים, הסכנה המרכזית היא הפיכת ארגונים רפואיים לכלי לחץ פוליטי, תוך דרישה מארגון מקצועי לשאת באחריות להחלטותיה של ממשלה. אחרים הזהירו כי יוזמות מסוג זה עלולות ליצור תקדים בעייתי, שבו ארגונים מקצועיים נבחנים לא רק לפי פעילותם המדעית והאתית, אלא גם לפי מדיניות ממשלותיהם.
ההסתדרות הרפואית בישראל דחתה בתוקף את ההאשמות, והגדירה אותן חסרות בסיס ושנויות במחלוקת. לטענת הארגון, דרישת ההשעיה עלולה ליצור תקדים מסוכן, המטשטש בין אחריותה של ממשלה לבין פעילותו של גוף מקצועי עצמאי.
הפגנה אנטישמית | צילום: AP
גם ה־WMA הסתייגה מהיוזמה והדגישה מחדש את התנגדותה להדרת חברים בשל פעולות ממשלותיהם. "מהלך כזה עלול לפגוע בדיאלוג בין רופאים ברגע קריטי זה, שבו נחוצה כל כך הסכמה רחבה סביב האתיקה הרפואית שלנו", נמסר מהארגון. ב־WMA עוד הזכירו כי ה־IMA היא אחת החברות המייסדות בארגון, וכי היא "תומכת חזקה באתיקה ובמדיניות של ה-WMA".
הפרשה מגיעה בהקשר רחב יותר של התרחבות קמפיינים לחרם על מוסדות ישראליים. בחודשים האחרונים נתונים אוניברסיטאות, מרכזי מחקר, גופי תרבות וארגונים מקצועיים ללחץ גובר מצד קבוצות הדורשות צעדי ענישה נגד המדינה היהודית ונגד מוסדותיה האקדמיים.
כניסתו של The Lancet לזירה הזו מסמנת עליית מדרגה, משום שהיא מעניקה לקמפיינים הללו לגיטימציה מצידו של אחד הפרסומים המדעיים המשפיעים והמוערכים בעולם. מדובר בכתב עת שנוסד בשנת 1823 ונחשב נקודת ייחוס מרכזית במחקר קליני ובבריאות גלובלית. לכל החלטה מערכתית שלו יש משקל שחורג בהרבה מגבולות הדיון האקדמי הרגיל.
רופאים ישראלים בניתוח בבית החולים הדסה עין כרם. | צילום: הדס פרוש - פלאש 90
עם זאת, בשנים האחרונות עמד כתב העת במרכזן של מחלוקות מערכתיות חריפות. בשנת 2014, במהלך מבצע "צוק איתן", פרסם The Lancet מכתב פתוח שנוי במחלוקת, שמתח ביקורת קשה על ישראל. הפרסום עורר מחאה רחבה מצד חוקרים ורופאים, בהם מדענים בעלי שם עולמי, שהאשימו את כתב העת במתן במה לטקסט מוטה, רצוף עיוותים ומאופיין בפוליטיזציה בולטת של הדיון הבריאותי.
בשנים שלאחר מכן ניסתה הנהלת כתב העת לשקם את הקשר עם עולם הרפואה הישראלי באמצעות יוזמות של דיאלוג ושיתוף פעולה. בשנת 2024 פרסם The Lancet מכתב נוסף, שבו נטען כי מספר מקרי המוות האפשריים הקשורים לעימות בעזה עשוי להגיע עד 186 אלף. הנתון עורר בהמשך ביקורת ובחינה מחודשת, גם מצד מחברי המכתב עצמם.
על הרקע הזה, העמדה החדשה מקבלת משמעות רחבה יותר. היא מלמדת כי חלק הולך וגדל מהמוסדות המדעיים הבינלאומיים רואה כיום התערבות ישירה במחלוקות הקשורות למלחמה בעזה כמהלך לגיטימי, גם כאשר עמדות כאלה נקראות בהכרח גם דרך פריזמה פוליטית. הפרשה עוררה גם תגובות אישיות חריפות בעולם האקדמי והרפואי.
הפגנה נגד אנטישמיות | צילום: AP
כעת לא נותר אלא לראות אם הדרישה שהועלתה מעל דפי The Lancet תוביל לצעדים ממשיים בתוך ההסתדרות הרפואית העולמית. בשלב זה נראה בלתי סביר שארגון המבוסס על האוניברסליות של מקצוע הרפואה יבחר להדיר את הארגון הרפואי של מדינה דמוקרטית, שממשיכה להיות אחת השחקניות המרכזיות במחקר הביו־רפואי העולמי.
עם זאת, עצם העובדה שהצעה כזו פורסמה בכתב עת במעמדו של The Lancet מלמדת עד כמה הסכסוך הישראלי־פלסטיני חודר גם לתחומים שבמשך עשורים נותרו מוגנים יחסית מפני פילוגים פוליטיים. העצומה מחזירה למרכז הבמה שאלה עקרונית: מהו היחס הראוי בין אתיקה רפואית, פוליטיקה בינלאומית וניטרליות מדעית.
עוד כתבות בנושא
מצד אחד, תומכי היוזמה סבורים כי מוסדות בריאות אינם יכולים לשתוק לנוכח משברים הומניטריים חמורים. מצד שני, המבקרים מזהירים כי פוליטיזציה של ארגונים רפואיים עלולה לפגוע בשיתוף הפעולה המדעי העולמי ובניטרליות הנחוצה למחקר. בסופו של דבר, השאלה שעולה מהפרשה נוגעת לעתידו של שיתוף הפעולה המדעי הבינלאומי עצמו.
אם השתייכות לקהילה מקצועית תהפוך לתלויה בשיפוט פוליטי של עימות מסוים, רשתות רבות של שיתוף פעולה שנבנו בעשורים האחרונים עלולות להיחשף לפיצול עמוק. פיצול כזה עלול לפגוע דווקא בעקרונות האוניברסליות, הדיאלוג והמקצועיות שעליהם ביססה הרפואה המודרנית את סמכותה. במובן הזה, לא מדובר רק בחרם על ישראל, אלא בחרם על האינטרס הבריאותי העולמי.