כ־200 אלף ישראלים מתמודדים כיום עם שימוש מופרז בחומרים ממכרים, ורובם כלל אינם נמצאים בטיפול. הנתון הזה עמד אתמול (שני) במרכז כנס ראשון מסוגו שקיים משרד הרווחה והביטחון החברתי, ובו הוצג שינוי תפיסה משמעותי בתחום הטיפול בהתמכרויות.
במשרד מבקשים לעבור מגישה המבוססת בעיקר על דרישה להתנזרות מוחלטת, לתפיסה רחבה וגמישה יותר: ניהול סיכונים, התאמת הטיפול לאדם ולמצבו, והתערבות שאינה מחייבת גמילה מלאה כבר בתחילת הדרך. לפי הגישה החדשה, גם הפחתה של שימוש מסוכן, יצירת יציבות תפקודית וחיבור הדרגתי למסגרת טיפולית יכולים להיחשב הצלחה משמעותית בדרך לשיקום.
ברקע השינוי עומדת עלייה במצוקה הנפשית מאז פרוץ המלחמה. במשרד הרווחה מדווחים על גידול בשימוש בחומרים ממכרים ובשימוש משולב בסמים, אלכוהול וכדורי מרשם, בעיקר בקרב צעירים ובוגרים המתמודדים עם טראומה, חרדה, בדידות וחוסר יציבות תפקודית.
הכי מעניין
שדות קנאביס. | צילום: AFP
לצד התמכרויות מוכרות יותר, אנשי המקצוע מזהים כיום גם דפוסים חדשים ומדאיגים: שימוש כרוני בקנאביס בעוצמות גבוהות, שימוש לרעה בתרופות מרשם והתנהגויות סיכון שמטרתן לווסת מצוקה נפשית מתמשכת. במשרד מדגישים כי המציאות הזו מחייבת מערכת טיפולית שמסוגלת לפגוש את האדם במצבו הנוכחי, ולא רק לאחר שהצליח להפסיק להשתמש.
בכנס הוצגו מודלים טיפוליים חדשים שמשרד הרווחה מפעיל בשטח. בין היתר מדובר בתוכניות ליווי בקהילה לצעירים שאינם מצליחים להשתלב במסגרת טיפול רגילה, מרכזים בגישת "דלת פתוחה" שאינם דורשים הימנעות מוחלטת כתנאי כניסה, עבודת רחוב מול משתמשים כרוניים ושילוב עמיתים — אנשים בעלי ניסיון חיים בהתמכרויות — כחלק מהצוות המטפל.
בנוסף הוצגו התערבויות מהארץ ומהעולם, המבוססות על ניהול סיכונים בזמן אמת ובניית תוכניות אישיות ודינמיות המותאמות למצבו המשתנה של האדם. במקרים מסוימים כוללת הגישה גם שימוש בתחליפי סם כמייצבים עבור מי שאינם מצליחים להגיע לגמילה מלאה בשלב הראשון.
אלכוהול | צילום: שאטרסטוק
במשרד הרווחה מדגישים כי ההתמודדות עם שימוש בחומרים אינה מתחלקת עוד רק ל"נקי" או "מכור", אלא נמצאת על רצף מורכב. לכן יעדי הטיפול כוללים כיום גם הפחתת סיכונים, ניהול שימוש מבוקר, חיזוק היציבות התפקודית, שיקום קשרים חברתיים והחזרת תחושת השליטה והאוטונומיה לחיים.
עמוס ישי, ראש מינהל של"ם במשרד הרווחה והביטחון החברתי, אמר בכנס: "אם בעבר המערכת שאלה רק ‘איך מפסיקים שימוש’, היום אנחנו שואלים גם ‘איך מייצרים רצף של יציבות ותפקוד בדרך לשיקום’. זה שינוי עומק אמיתי".
לדבריו, "יש אנשים שלא ייכנסו לעולם למודל קלאסי של גמילה, אבל אם הצלחנו להפחית סיכון, למנוע הידרדרות, לחבר אותם למסגרת, לייצר יציבות או תקווה — זו הצלחה טיפולית לכל דבר. הרעיון הוא שלא מחכים לגמילה מלאה, אלא מזהים ומחזקים גם את ההצלחות הקטנות, כי לפעמים הן אלה שמייצרות בסוף את השינוי הגדול".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
