על פי דו"ח העשור של לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, בעשור האחרון איבד המשק הישראלי מזון בשווי מצטבר של 211 מיליארד שקלים. הצרכן הישראלי אמנם מבזבז פחות מזון, ירידה של 13.3% באובדן לנפש מ־300 ל־260 ק"ג לשנה, אך העלייה ביוקר המחיה והגידול באוכלוסייה משאירים את היקף האובדן הכולל גבוה במיוחד.
עוד כתבות בנושא
על פי הדו"ח, בשנת 2024 נזרקו בישראל 2.6 מיליון טונות מזון בשווי של 26.2 מיליארד ₪, המהווים 39% מהמזון המיוצר בישראל שהם שווי ערך ל-1.3% מהתוצר הלאומי. במקטע הצריכה הביתית לבדו מדובר באובדן של 10 מיליארד ₪ - עלות שנתית של 10,785 ₪ למשק בית. כל זאת, בזמן שכ־1.5 מיליון תושבים בישראל, המהווים כ-485 אלף משקי בית, חיים בתנאי אי-ביטחון תזונתי ואינם יודעים אם יצליחו לממן מזון ראוי ובריא עד סוף החודש. אובדן המזון אינו בזבוז כלכלי בלבד, כיוון שהוא גובה מחרי סביבתי ובריאותי כבד. הנתונים מראים כי העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדת בכ-4.2 מיליארד שקלים בשנה, הכוללים בזבוז משאבי מים וקרקע, פליטת מזהמים וטיפול בפסולת. העלות הבריאותית הנובעת מאי הביטחון התזונתי המתרחש במקביל, עומד על כמעט שישה מיליארד שקלים בשנה, כ-4% מהוצאות הבריאות בישראל – אתגר שהולך וגדל בפני מערכת הבריאות.
חלק גדול מתוך העלייה בעלות האובדן נובע מעלייה ניכרת במחירי המזון, ובפרט של פירות וירקות, לעומת קצב עליית האינפלציה הכללית. בין השנים 2015 ל-2025 נרשמה עלייה חדה במחירי הפירות והירקות של 29% לעומת העלייה במדד המחירים לצרכן, שעמדה על כ-18%. גם שאר מחירי המזון (ללא ירקות ופירות) עלו בתקופה זו בקצב מהיר מהממוצע במשק, בכ-20%. גם בעלויות הסביבתיות והבריאותיות חל גידול במהלך השנים.
הכי מעניין
מתנדבים ב"לקט ישראל" | צילום: הדס פרוש, פלאש 90
ביטחון תזונתי של מדינה תלוי לא רק ביכולות ייצור פנימיות או גישות כלכליות, אלא גם בהקשרים גאו-פוליטיים רחבים כגון יחסים בינלאומיים, יציבות אזורית, ונגישות לנתיבי סחר. עבור ישראל, מדובר בפרמטרים קריטיים במיוחד, בשל מיקומה הגיאוגרפי, תלותה בייבוא מזון בסיסי, והיחסים השבריריים עם שכנותיה. ישראל נסמכת על יבוא נרחב של דגנים, קטניות, שמנים ומוצרי יסוד ממדינות כגון רוסיה, אוקראינה, טורקיה, הודו ורומניה. סכסוכים מדיניים או מתיחות ביטחונית עם אחת ממדינות אלה, או התדרדרות כללית בזירה הגלובלית משמעותם שיבוש באספקת המזון לישראל והשפעה על עליית מחירים ויוקר המחייה.
מלחמת חרבות ברזל המחישה בפועל את שבריריות מערכת המזון. עלות אובדן המזון התגלגלת בסופו של דבר לכיסו של הצרכן, והיא אחד הגורמים לעליה של כ- 15% במחירי הפירות והירקות מאז תחילת המלחמה. אזורי קו העימות בעוטף עזה ובאזור הצפון היו אחראים לכ-30% מתפוקה החקלאית. במהלך המלחמה, על מנת להתמודד עם המחסור שנוצר במשק, גדלו היקפי ייבוא התוצרת החקלאית. לדוגמא, במהלך תשעת חודשי המלחמה הראשונים, יובאו לישראל למעלה מ-190 אלף טונות תוצרת טרייה, עליה של כ-40% ביחס להיקף היבוא בחודשים מקבילים בשנים קודמות. הפסקת המסחר עם טורקיה במאי 24 הביאה לעלייה נוספת במחירי הירקות המיובאים ממנה. מדד מחירי הפירות והירקות, עלה בכ-10% בתשעת החודשים הראשונים של 2024 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מה שמעיד על ההשפעה המהירה של הפסקת המסחר והמחסור בשוק המקומי.
עוד כתבות בנושא
מאז פרסום דוח מבקר המדינה בשנת 2015, שהצביע על היעדר מדיניות כוללת בנושא, ארגון לקט ישראל הוביל שינוי מהותי במדיניות ובתודעה הציבורית. בעשור האחרון תוקן החוק לעידו והצלת מזון, שולבו נושאי הצלחת מזון וביטחון תזונתי בתוכנית הלאומית לביטחון מזון, הצלחת מזון נכללה במבחני התמיכה של משרד הרווה ונקבעו עקרונות למדידה ולפעולה בין משרדית. בשנת 2025 פורסמה לראשונה תוכנית ממשלתית לצמצום אובדן ובזבוז מזון בהובלת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרד החקלאות.
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "דו"ח אובדן המזון מציג תמונה עגומה שהגיעה העת לשנותה. המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד החקלאות, פרסם לאחרונה תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון בישראל. התוכנית מתווה את הדרך להתמודדות עם אובדן המזון בישראל ומהווה מענה סביבתי, חברתי-כלכלי לאחד האתגרים הגדולים של מערכות המזון בישראל. הצלת מזון היא צעד יסודי בבניית משק מזון בר-קיימא, שיפחית עומסים על משקי הבית, יצמצם פערים חברתיים ויקטין את טביעת הרגל הסביבתית של ישראל. המשרד ימשיך לפעול ליישום התוכנית באמצעות עיגון תקציבי ושיתוף פעולה בין-משרדי ורב-מגזרי למען אזרחי ישראל".
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "211 מיליארד שקלים של מזון נזרקו בעשור אחד. זהו מחדל לאומי שאין לו הצדקה מוסרית, סביבתית, חברתית או כלכלית. אחרי עשור של מודעות הגיע הזמן למעשים. חייבים להפסיק לזרוק אוכל ולהתחיל להציל אותו. לקט ישראל, ארגון הצלת המזון הלאומי, מוכיח כבר שנים שהפתרון קיים - אפשר להציל מזון ראוי, להפוך בזבוז למשאב, ולחבר בין שפע לחוסר. הארגון פועל זה 22 שנה בשיתוף אלפי חקלאים, יצרנים, רשתות קמעונאיות ומתנדבים להצלת מזון איכותי וראוי, המחולק למאות אלפי משפחות בישראל. לפי נתוני הדוח, כל שקל המושקע בהצלת מזון מניב ערך של 10.7 שקלים למשק הלאומי - פתרון משתלם, מיידי ובר קיימא. על המדינה לפעול לתקצוב מתאים על מנת להשיג את היעד הלאומי האחד והברור: ישראל בלי אובדן מזון".
ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות: "משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בצמצום אובדן והצלת מזון כחלק מההתמודדות עם אי-ביטחון תזונתי ולקידום תזונה בריאה ובת קיימא. הגדלת צריכת פירות וירקות בקרב אוכלוסיות אלו, יכולה להביא לשיפור משמעותי בבריאותם, ובנוסף לשיפור באיכות החיים, גם לחסוך למשק עלויות רבות. המשרד שותף בגיבוש התוכנית הלאומית לביטחון מזון, ולכתיבת המתווה הלאומי לביטחון תזונתי, ופועל לצמצום בזבוז מזון באמצעות שילוב הנושא ברכש הציבורי, ובתוכניות חינוך בשלטון המקומי ובמסגרות חינוכיות".