על רקע הכוונה לקצץ כ-100 מיליון ש"ח מהתוספת המתוכננת לתקציב סל הבריאות לשנת 2026, קיימה היום (שלישי) ועדת הבריאות של הכנסת דיון דחוף, ביוזמת ח"כ טטיאנה מזרסקי בעקבות פנייה של האגודה לזכויות החולה ו-61 עמותות חולים נוספות.
במהלך הדיון התריעו החולים וראשי העמותות כי המהלך יפגע באופן ישיר בזמינות ובנגישות של תרופות וטכנולוגיות מצילות חיים, וקראו לממשלה להגדיל את תקציב הסל לפחות ב-1.5% מתקציבו, כ-900 מיליון ש"ח, בהתאם להמלצות גורמי המקצוע והצרכים הגוברים במערכת הבריאות.
יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) קרא להותיר את התוספת במלואה, לאתר לכך מקור תקציבי שלא מתוך תקציב משרד הבריאות, ולקבוע אחוז תוספת קבוע לסל.
עוד כתבות בנושא
נופר איינבינדר רהב, בת 47 מפתח תקווה, היא חולה בסרטן מח מסוג גליומה וממתינה לטיפול. "אני חיה עם פצצה מתקתקת בראש ואני חוששת", אמרה בדיון, "אני רוצה לעבוד, לחיות, לגדל את ילדי. אני מורה ואני רוצה להמשיך ללמד. אני קוראת למקבלי ההחלטות לקבל את ההחלטה הנכונה. תקציב הסל לא יכול להיות גחמה של הסכמים או שבכל שנה נחשוש לגורלו. הוא חייב להיות מספיק גדול כדי לענות על כל החולים".
מישל רואה, 72, מירושלים, חולה בסרטן מסוג מילאומה נפוצה הוסיף ואמר: "בעבר סבלתי מכאבי תופת. בלי הטיפול בתרופה בלנרפ, לא הייתי יכול לחיות. המשמעות של אי-הכללת תרופה מצילת חיים, היא שאנשים רבים יוקרבו, וגורלם של חולים רבים ייחרץ. יש לזכור כי מאחורי כל חולה במחלה ומטופל בתרופה, עומדת משפחה, משפחה מורחבת, שגם גורלם ייחרץ".
הכי מעניין
ממרכז המידע והמחקר של הכנסת הובהר, כי ההתפתחות המתמדת של טכנולוגיות בתחום הבריאות מחייבת את עדכונו של סל הבריאות, אך לא נקבע בחוק מנגנון להרחבת הסל ולהכנסת תרופות וטכנולוגיות חדשות. עם זאת, בעקבות מחאה ציבורית, מאז שנת 1998 בכל שנה (מלבד שנת 2003) הוקצה תקציב שנתי להרחבת סל שירותי הבריאות. הקצאה זו מכונה עדכון טכנולוגי ובשנת 2023 היא הייתה 650 מיליון ש"ח, לעומת 500 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2021-2017. עתה מתבקש קיצוץ של 100 מיליוני ₪ - והחזרת העדכון ל-500 מיליון ₪.
ועדת סל התרופות לשנת 2025. | צילום: משרד הבריאות
"יש גידול משמעותי במספר התרופות שהוגדרו כחיוניות על ידי ועדת הסל אך אינן נכנסות לסל בגלל מגבלת התקציב", אמרה בדיון איה ורטהיימר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה, "במקום לדון על הגדלתו, אנחנו נאלצים להילחם כדי שלא יצמצמו אותו אף יותר. המשמעות היא שיהיו עוד חולים שיישארו ללא מענה טיפולי. כך הפערים בבריאות בישראל הולכים ומעמיקים. כך מעמקים את אי השיוון בחברה הישראלית. כל ועדת מומחים בעשור האחרון קבעה שיש להגדיל את התקציב התוספתי של סל הבריאות ב-1.5%-2% מדי שנה. במקום לדבר על מניעת קיצוץ, היינו אמורים כבר לדון בהגדלת התקציב ל-900 מיליון ש"ח – אך שוב אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים על כל שקל". היא הוסיפה: "אי אפשר להמשיך לנהל את הבריאות של אזרחי ישראל באמצעות 'פלסטרים' ותוספות חד-פעמיות. הזכאות לתרופות ולטכנולוגיות רפואיות היא עניין קריטי לביטחון האישי של כל אחת ואחד מאיתנו, והיא חייבת להיות מעוגנת בבסיס התקציב. מדינת ישראל מחויבת להבטיח בריאות שוויונית – ולא להפוך אותה לקלף מיקוח פוליטי."
לפי גיא תבורי, מנכ"ל עמותת אולקן לקידום מדיניות לחולי סרטן, כבר בסל הבריאות הנוכחי לא נכנסו 80% מהתרופות שהוגשו וחלק מהחולים האונקולוגיים נפטרו. ברוך ליברמן, מנכ"ל "חברים לרפואה", סיפר על עזרתם בשנה החולפת לכ-7,000 חולים במימון תרופות – שאינם בסל – ב-126 מיליוני ₪.
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה אמר: "חייבים להשתמש בשכל הישר ולא לחיות כל שנה עם הרולטה הזו. אי הוודאות סביב גובה תקציב סל התרופות והטכנולוגיות לשנת 2026, גורמת לדאגה גדולה אצל המטופלים כיוון שלחלקם היא גזירת מוות. אי הוודאות פוגעת גם ברופאים ובצוותים הרפואיים, אשר אין בידיהם את כל הכלים לבצע את מה שנשבעו לעשות - לרפא ולהציל חיים. תקציב סל התרופות והטכנולוגיות שמשמעותו חיים לחולים רבים לא צריך להיות מבוסס הסכמים קואליציוניים.
עוד כתבות בנושא
