מחקר: החלטת ממשלה תגרום לציבור לוותר על תרופות

מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית פרסם היום (שלישי) נייר מדיניות בנוגע להשלכות הצפויות לאור החלטת הממשלה להעלות את ההשתתפות העצמית ברכישת תרופות ושירותי בריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות. מסקנות החוקרים הן כי מהלך כזה אומנם עשוי להגדיל את ההכנסות למדינה, אך הוא עתיד להכביד את הנטל על רוב האוכלוסייה, וכתוצאה מכך הציבור, ובעיקר חולים כרוניים, קשישים ובני מעמד הביניים, עלול לשלם בבריאותו.

החוקרים מביעים חשש כי העלאת ההשתתפות העצמית תביא להתרחבות התופעה של ויתור על תרופות ושירותים רפואיים בקרב בעלי הכנסות נמוכות, ויוביל לפגיעה בבריאותם. משמעות נוספת של המהלך היא הגדלת החלק של המימון הפרטי במערכת הבריאות, שכבר היום נחשב לאחד הגבוהים במדינות ה-OECD.

6% מהאוכלוסייה ויתרו ב-2024 על תרופות מרשם או טיפול רפואי בגלל עלותם. כך עולה מסקר שערך מכון "ברוקדייל" למחקר חברתי יישומי על רמת השירות והתפקוד במערכת הבריאות ב-2024, וממחקר של ההסתדרות הרפואית על השפעת הנטל הכלכלי על צריכת שירותי בריאות. בקרב בעלי הכנסה נמוכה, שיעור הוויתור גבוה כמעט פי שניים מהממוצע. חולים כרוניים מוציאים מאות שקלים בחודש על תרופות, סכום שמשפיע על יכולתם לממן צרכים בסיסיים אחרים. למעשה, 11% מהחולים הכרוניים בישראל דיווחו כי הפחיתו מינוני תרופות או ויתרו עליהן כליל כדי לחסוך בעלויות.

"ישנה חשיבה מחודשת על מקומן של ההשתתפויות העצמיות במימון ההוצאה הלאומית על בריאות", אומר פרופסור נדב דוידוביץ', מכותבי נייר המדיניות. "מעבר לשאלה האמפירית החשובה אם ההשתתפות העצמית נועדה לשמש כלי לשימוש מושכל בתרופות, לצמצום ביקושים עודפים ולריסון ההוצאה על בריאות - או שהיא מהווה חסם בעל השפעה שלילית, חשוב לזכור שמדובר בצורת מימון רגרסיבית שמגבירה אי-שוויון, ושקיימות חלופות מימון פרוגרסיביות יותר. נקודה חשובה נוספת היא שהתוספת הכספית מהעלאת ההשתתפות העצמית אינה מיועדת בהכרח למערכת הבריאות, דבר שעלול להוות תקדים בעייתי".

ממשרד הבריאות נמסר כי "המשרד פועל מול משרד האוצר על מנת להפחית את ההשתתפויות העצמיות לחולים כרונים, מקבלי גמלת הכנסה ומאושפזים במחלקות סיעודי מורכב. הנושא נמצא כעת בדיונים כאמור והציבור יעודכן בתוצאות התהליך בכנסת".