"הרופא הוא העץ": מחקר ישראלי מצביע על קשר בין שהייה ביער להורדת הסטרס

לד"ר אפרת דנינו מבית החולים שמיר אסף הרופא יש חמישה בנים על מדים. כשאחד הבנים שלה נפצע במהלך המלחמה, הוא טופל במסגרת הצבא והיא חיפשה מקום שבו תוכל לפעול למען הרווחה האישית שלה.

באותו הזמן פנתה אליה גליה בן חיים, והציעה לה להיחשף ל"תרפיית היער" שנמצא בשלבי פיתוח. לפנייה קדמה אותה היכרות מקצועית בין השתיים, ודנינו החליטה שהיא רוצה לבדוק את הכיוון. "מאוד התאים לי להיחשף ולראות, אולי יש עולם אחר שיכול לתת מענה טיפולי שאינו נמצא ברפואה הקונבנציונלית. עשיתי אצלה מפגש אחד, וביקשתי ממנה נתונים לגבי ההשפעה של רפואת יער על מטופלים. היא העבירה לי את כל החומרים, ובמשך חג הפסח של שנת 2024 קראתי את הכול. חזרתי אליה ואמרתי לה שזה נשמע ונראה מדהים, ולמה במדינת ישראל אין את זה. משם הכול היסטוריה. התחברנו לארגון הבינלאומי לרפואת יער, ומשם המשכנו לחלק של חיבור לתהליך מחקרי. בינואר 2025 התחלנו את המחקר, ביולי 2025 סיימנו, ויש לנו תוצאות מדהימות".

רפואת יער היא מתודולוגיה טיפולית מבוססת מחקר להפחתת לחץ ותסמיני חרדה, שזוכה להכרה בינלאומית. השיטה נוסדה ביפן על ידי ד"ר קינג לי בשנות ה-80 כמענה לעלייה בסטרס בעולם המודרני, באמצעות המושג שינרין-יוקו: שהות מודעת ואיטית ביער. השיטה חשפה תגלית חשובה: בעצים חומרים נדיפים בשם פיטונצידים, המופרשים כחלק ממנגנון ההגנה שלהם, ופועלים על המערכת הפיזיולוגית, העצבית והכימית של האדם. בשנות האלפיים החל לפעול ארגון INFTA (The International Nature and Forest Therapy Alliance) כדי להנגיש לאדם המערבי את כוח החיבור מחדש לטבע מיוער.

בשנת 2004 ממשלת יפן הפכה את התחום לחלק מתוכנית הבריאות הלאומית. נפתחו יערות טיפוליים ברחבי המדינה, והוקמו מרכזים להכשרת מדריכי רפואת יער. החל משלב זה, התחום החל להתמקצע ולהתפשט גם מחוץ ליפן. אוניברסיטאות באירופה ובצפון אמריקה החלו להציע קורסים ופרויקטים מחקריים בתחום. כיום ארגון INFTA פועל לסטנדרטיזציה של התחום, ולהטמעה של שיטות מדידה וטיפול אחידות ברחבי העולם.

השפעה ניכרת על החוסן

בכירים בעולם הרפואה בישראל ובהם פרופ' איתמר גרוטו, מובילים את הטמעת רפואת יער בישראל יחד עם ד"ר אפרת דנינו והיזמת גליה בן חיים. במחקר מקיף שערכו וכלל 500 משתתפים, באישור ועדת אתיקה ותוך שימוש בכלי מחקר חדשניים, בחנו את יעילות רפואת היער בהשוואה לשהות מודעת ביער בקרב אוכלוסיות מגוונות. במחקר שולבו לראשונה מדדים מגוונים – נוירולוגיים, פיזיולוגיים ושאלוני דיווח עצמי, שהצביעו על מגמה ברורה בהפחתת סטרס. נמצאו קשרים חזקים וייחודיים בין מדדי המוח, רמות הקורטיזול והתחושות הסובייקטיביות של המשתתפים, ונמצא כי המדדים המוחיים והביולוגיים מציגים הפחתה של סטרס בפרוטוקול רפואת יער.

"אנחנו רואים הבדל משמעותי כאשר אנשים עושים תהליך טיפולי בתוך היער עם תחנות בצורה מוסדרת, ולא רק שוהים בו. מובן ששהות מודעת ביער כשלעצמה מורידה את רמות הסטרס, אבל בתהליך טיפולי זה מוריד הרבה יותר. אנחנו רואים תהליך של שיפור קוגניטיבי משמעותי יותר. יש לנו הבדלים מאוד ברורים המוכיחים שרפואת יער הוא תהליך טיפולי שיש לו אימפקט ניכר על החוסן, על השחיקה, על הסטרס, על רמות של תעוקת לב, וזה יוצא דופן".

 האם זה יכול לפעמים להחליף טיפול תרופתי?

"ככלל, אני כאשת רפואה קונבנציונלית, לא מאמינה שצריך לעשות 'דיליט' למשהו אחד כשאתה רוצה להביא משהו אחר. אבל חושבת שאם אתה לוקח רפואה כמו רפואת יער, ואתה משלב אותה עם הרפואה הקונבנציונאלית, ההשפעה שלו תהיה ניכרת. בשלב הבא של המחקרים שלנו אנחנו רוצים לקחת את המטופלים ולעשות את הטיפול ביער במקביל לטיפול הקונבנציונלי. אנחנו בעידן של רפואה מותאמת אישית, לא לכל אחד מתאים דווקא לשבת עם פסיכיאטר או עם פסיכולוג, והקופות גם ככה לא מצליחות לעמוד בכמות הפניות לסיוע נפשי בעקבות המלחמה. יכול להיות שלחלק מהאנשים מספיק הפרוטוקול של רפואת יער, בשילוב פגישות עם הפסיכיאטר. אם אדם יעשה את הטיפול של רפואת יער באופן מסודר, עד שהוא יגיע לפסיכולוג הוא כבר עשה איזשהו תהליך טיפולי, והטיפול המקצועי עשוי להיות אפקטיבי יותר".

שיטת הטיפול ברפואת יער היא מרשם רופא, הכולל שלושה מפגשים אחת לשבועיים. אורכו של כל מפגש שלוש שעות, בבמהלכו עוברים שבע תחנות לאורך של 1.2 ק"מ, ללא שיח, ללא טלפונים ניידים. במפגש משתתפים עד 20 מטופלים, בליווי מדריך מוסמך.

תחנה ראשונה - היכרות, מדע, היסטוריה, תועלות, הסבר ותיאום ציפיות. תחנה שנייה - כיוונון חושים ותשומת לב לגוף. תחנה שלישית - הליכה איטית מודעת. תחנה רביעית - מפגש עם עץ, חקר חושי, ספיגת הפיטונצידים. תחנה חמישית - יצירה והשראה חושית בטבע. תחנה שישית - מנוחה לסיכום אישי: אינטגרציה בין גוף, מחשבה, רגש, נפש. תחנה שביעית - שיתוף קבוצתי על החוויה.

עלות ההשתתפות בפרוטוקול רפואת יער עומד על 280 ש״ח, בהתאם לפרוטוקול הבינלאומי המאושר. בימים אלו מתקיימים מגעים מתקדמים לשיתופי פעולה עם קופות החולים, ביטוח לאומי, משרד הביטחון והג'וינט, במטרה להרחיב את הסבסוד ולהנגיש את המענה גם באמצעות גופים ציבוריים. במקביל, כעשר רשויות מקומיות כבר הביעו עניין בהקמת מסלולי רפואת יער. הקריטריונים להקמת המסלול כוללים שטח חורש של לפחות חמישה דונמים עם עצים גבוהים היוצרים חופה, במטרה להבטיח חוויית טבע מרפאת, בטוחה ועמוקה.

מנהלי המחקר מקווים כי רפואת היער תהפוך לחלק בלתי נפרד ממערך הבריאות בישראל, כאשר רופאי משפחה יוכלו להנפיק מרשם לרפואת יער כחלק מהתערבות טיפולית. 60 מדריכים מוסמכים יסיימו את תוכנית הלימודים של מנחי רפואת יער, ובמקביל יוקמו כ-20 מסלולי רפואת יער ברחבי הארץ, בשיתוף עם רשויות, קופות חולים וגורמים סביבתיים, לצד פיתוח מתמשך של תשתית שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר בינלאומיים. החוקרים שואפים גם להרחיב את המחקרים הקליניים לקהלים וקטגוריות רפואיות נוספות, ולבחון השפעות ארוכות טווח כחלק ממסלול חדשני של בריאות מונעת ומבוססת טבע.