גל החום של השבוע שעבר הציב את מערכת הבריאות בפני אתגר רציני. ההתחממות הגלובאלית שגורמת לטמפרטורות קיצוניות משפיעה באופן ישיר על בריאותנו ופוגעת בדרכים שונות בגוף האדם: החל באירועי לב וכלי דם, עובר דרך השפעה על נשים בהיריון, וכלה במחלות שמועברות באמצעות חרקים כגון יתושים, זבובים, קרציות וכו'. ככל שהטמפרטורות עולות, כך הסיכוי של התפשטות מחלות אל בני האדם גבוה יותר וגלי חום גבוהים עשויים להשפיע אף על התחלואה הנפשית.
משרד הבריאות פעל בשנים האחרונות על מנת לגבש תכנית סדורה להיערכות לשינויי אקלים. התכנית נבנתה בשיתוף נציגי מערכת הבריאות, אקדמיה, משרדי ממשלה, ונציגי ציבור, ובה שבעה צירי פעולה: בניית תשתית ארגונית בכל ארגון, מעבר למערכת בריאות ירוקה עם צמצום פליטות גזי חממה, היערכות לאירועי חירום אקלימיים, התאמות תזונתיות, זיהוי וטיפול באוכלוסיות בסיכון, ניטור ומחקר והסברה לציבור הרחב.
עוד כתבות
התכנית יוצאת לדרך כבר השבוע וכלל הארגונים נדרשים למנות ממונה אקלים שיהווה חלק מרשת שתוביל עם המשרד את השינוי, נציגי הארגונים יעברו הכשרת מנהיגות ייעודית שנבנית עם מרכז השל לקיימות ואוניברסיטת בן גוריון ותספק כלים לממוני האקלים לקדם את השינוי הנדרש.
שינוי אקלים קיצוני מהווה איום משמעותי ביותר על בריאותו של הציבור. איום זה כבר מתממש בהווה - באירועי קיצון של מזג אויר, שריפות, בצורת ושיטפונות, וצפוי להחריף ואף לגרום לפגיעה הולכת וגוברת בחיי אדם אם לא יקודמו פעולות למניעתו. כזכור, ביום הזיכרון לפני מספר חודשים פרצו שריפות ענק בהרי ירושלים שכתוצאה ממנה גם פונו בתי-חולים, תוך כדי האירוע התבצעה בשטח היערכות משמעותית של המערכת למצבי קיצון של פגיעה בחיי אדם. כבר אז חלחלה ההבנה כי מערכת הבריאות חייבת להיות ערוכה לתרחישי קיצון. נבנו תרחישים, ובקרוב תתחיל המערכת לתרגל אותם כדי לקבל הערכה לגבי מידת היכולת להתמודד עם תרחישים קיצוניים.
הכי מעניין
כפועל יוצא, נדרשת מערכת הבריאות להתמודד עם הנושא ולהוביל מענים ופתרונות שונים, ובהם הכשרת הצוותים בכל הנוגע לסיכונים הבריאותיים עקב שינויי אקלים, הגנה על אוכלוסיות בסיכון, וכן הבטחת התנאים שיאפשרו למערכות הרפואיות לעמוד במתן שירות בעומסי חום הולכים ועולים, לטפל במצבי הבריאות שנגרמים מהם, ולהיערך למצבי חירום אקלימיים. אחת המטרות בין היתר היא תשומת לב מיוחד לתזונה של מטופלים.
איילת גרינבאום אריזו, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי-כלכלי במשרד הבריאות: "אנחנו חייבים לשים פוקוס על מערכות מזון מקיימות. לראות שגם התזונה שלנו היא תזונה שיכולה להיות לאורך זמן בת-קיימא, ולא משהו שמתבסס בעיקר על מזון מן החי, שגם גורם להרבה מאוד פליטות חממה וגם לא בר-קיימא כל כך, ככל שהתחממות כדור-הארץ תעלה, תהיה יותר בצורת, יהיה פחות מזון, ואנחנו חייבים לראות איך אנחנו דואגים גם לאוכלוסיות בסיכון. נעשה את זה בשיתוף עם משרדים אחרים".
עניין נוסף בו יתבטא הנושא הוא בתהליכי תכנון ובנייה בהתחשב בהצללה ודרכי הליכה שיאפשרו לאזרחים ליהנות מהחוץ ובאופן שיהיה מוצל ומוגן. "כמובן שצריך להגביר את הפעילות הזאת ולראות איך אנחנו מתכננים ערים בצורה שתוכל לשאת עומסי חום מאוד כבדים בחוץ, אבל בכל זאת לאפשר לאנשים להיות בחוץ", אומרת גרינבאום.
עוד כתבות בנושא
סוגיה נוספת בה מתכוון המשרד לעסוק היא צמצום פליטות גזי החממה וקידום מערכת בריאות ירוקה. על פי הערכות עולמיות, מערכות הבריאות אחראיות לכחמישה אחוזים מסך פליטות הפחמן במדינות העולם בעקבות הפסולת שנוצרת בבתי-החולים. לא מעט ממנה היא פסולת של מוצרים חד-פעמיים.
השקת התכנית החדשה שמקדם משרד הבריאות מתוכננת לחודש אוקטובר הקרוב, באירוע פתיחה רשמי שיתקיים בבית הנשיא.