משרד הבריאות פרסם היום (שני) דו"ח המתמקד בהבדלים במדדי הבריאות בין קבוצות אוכלוסייה, בנגישות לשירותים רפואיים ובאתגרי מערכת הבריאות. בין השאר בוחן הדוח התנהגות בריאותית בחברה החרדית וכן כולל המשך מעקב אחר נתוני החברה הערבית. בנוסף, הדו"ח כולל התייחסות להתמודדות קופות החולים עם אתגרי מלחמת חרבות ברזל, השפעת הרפורמה בהסדרי הבחירה על נגישות לשירותי בריאות, ופריסת שירותי בריאות חיוניים כדוגמת טיפות חלב, מכוני שיקום ומרכזים אונקולוגיים.
תוחלת החיים: הכי גבוהה ביו"ש, נמוכה בפריפריה
לאורך השנים ניכר שיפור במדדי תוחלת החיים, שיעורי התמותה ושיעורי תמותת התינוקות באוכלוסיית ישראל. בחינת הפערים במדדים אלו ממשיכה להצביע על פערים בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים גיאוגרפיים – בעיקר בין אזורי הפריפריה למרכז.
על פי הדו"ח, הממוצע הארצי של תוחלת החיים לשנת 2023 עמד על 83.8 שנים, אולם יחד עם חישוב הרוגי המלחמה הממוצע הארצי עמד על 83.3 שנים. בשנת 2023 ניכרת מגמת שיפור במדד תוחלת החיים והיא גבוהה יותר מתוחלת החיים בשנת 2019, לפני מגפת הקורונה, שעמדה על 82.9 (פער של 0.4 בסך הכולל ו-0.9 ללא הרוגי המלחמה). בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה, תוחלת החיים הגבוהה ביותר הייתה בקרב נשים יהודיות ואחרות (85.8) והנמוכה ביותר בקרב גברים ערביים (78.2).
הכי מעניין
בחלוקה לפי אזור מגורים ניכר כי במחוזות צפון, דרום וחיפה, תוחלת החיים נמוכה מהממוצע הארצי הממוצע בין השנים 2023-2021. תוחלת החיים הגבוהה ביותר הייתה במחוז יהודה ושומרון (84.4) ובמחוז מרכז (84.2), ואילו הנמוכה ביותר הייתה בקרב מחוז הצפון (81.9) והדרום (81.6). ההבדלים בתוחלת החיים במחוזות נובעים, בין השאר, מהבדלים בהרכב האוכלוסייה.
בבחינת שיעורי תמותת התינוקות (ל-1,000 לידות), שיעור התמותה ממשיך לרדת והוא נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD העומד על 3.7 (לשנת 2022). בחלוקה לפי אזורים גאוגרפיים וקבוצות אוכלוסייה, ניכר שיעור גבוה יותר של תמותת תינוקות בכל המחוזות בקרב ערבים בהשוואה ליהודים (5.2 ו-1.2 בהתאמה).
מספר צוותי הרפואה הגבוה ביותר – בתל אביב וחיפה
בבחינת מספר הרופאים והרופאות המועסקים ל-1,000 נפש, מספר הרופאים והרופאות ל-1,000 נפש עלה מ-3.3 בממוצע בשנים 2014-2012 ל-3.9 בממוצע בשנים 2023-2021. כך בין השנים 2021-2023, הועסקו בממוצע 37.7 אלף רופאים ורופאות בשנה, עלייה מ-27 אלף בממוצע בין השנים 2012-2014.
ממוצע הרופאים והרופאות ל-1,000 נפש במדינות ה-OECD בשנת 2022 עמד על 3.7. בהשוואה לפי אזורים - באזור חיפה, בתל אביב ובמרכז מספר הרופאים והרופאות המועסקים ל-1,000 נפש הוא הגבוה ביותר, ובאזור הדרום, ירושלים והצפון הוא הנמוך ביותר. כמו כן, באזורי תל אביב, המרכז וחיפה מספר העוסקים במקצועות רפואה אחרים (כמו פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת, תזונאים וכד׳) גבוה מהממוצע הארצי, כך גם מספר העוסקים במקצועות פרא-רפואיים.
מספר האחים והאחיות המועסקים ל-1,000 נפש עלה מ-4.9 בין השנים 2014-2012 ל-5.4 בין השנים 2023-2021. בשנת 2022 ממוצע האחים והאחיות ל-1,000 נפש במדינות ה-OECD עמד על 9.4. באזורי תל אביב וחיפה מספר האחים והאחיות הממוצע גבוה יותר מהממוצע הארצי.
עוד נכתב בדו"ח כי נכון לדצמבר 2023 שיעור מיטות האשפוז הכלליות בישראל עמד על 1.716 מיטות ל-1,000 תושבים. לשם השוואה, ממוצע המיטות ל-1,000 נפש במדינות ה-OECD ב-2022 עמד על 3.81. במחוזות בצפון ובדרום יש שיעור נמוך של מיטות ל -1,000 נפש. יחד עם זאת, באזורים אלה ניכרת יציבות לאורך השנים במספר המיטות מ-2010 ועד 2023.
פריסת תשתיות בריאות
טיפות חלב – כמעט כל תושבי ישראל (שיעור של 98%), מתגורר באזור הנמצא במרחק הליכה או מרחק נסיעה של עד 5 ק״מ מתחנת טיפת חלב. במחוז הדרום הנגישות לטיפות חלב היא הנמוכה ביותר.
מרכזי שיקום – למרות שקיימת פריסה ארצית של שירותי שיקום, עדיין קיים פער גאוגרפי מהותי במיקומי המרכזים השונים. אזורי הצפון, הדרום והבקעה עלולים להיות בלתי נגישים לשיקום גריאטרי ואורתופדי. מסיבה זו, שיפור בפריסה ובחלוקה של שירותי שיקום יהיה מנוף להגדלת הזמינות והנגישות, ולהורדת העומסים בבתי-החולים ובמרכזים תוך שיפור איכות ויעילות הטיפול. משרד הבריאות נערך להרחיב את השירותים בתחום השיקום, באמצעות ניתוח מדויק של צרכי המטופלים באופן גיאוגרפי, והערכת גידולים דמוגרפיים בכל מחוז במדינה.
מרכזים אונקולוגיים – קיימת פריסה ארצית רחבה של מרכזים המעניקים טיפול אונקולוגי. יחד עם זאת, נמצאו פערים בהיקף פעילותם של המרכזים. עוד נמצא כי מטופלים רבים מקבלים טיפול במרכזים גדולים הרחוקים ממקום מגוריהם, כאשר שיעור החולים הנוסעים למחוזות מרוחקים מאזור מגוריהם גבוה בעיקר באזור הדרום.
תוכנית התערבות מערכתית לצמצום אי השוויון
לאשכולות האזוריים תפקיד חשוב בצמצום פערי בריאות בהיותם גורם מרכזי בטיפול בגורמים חברתיים סביבתיים המשפיעים על הבריאות (כגון נגישות ותחבורה, זיהום אויר, תזונה, חינוך ועוד). במסגרת זו הוקמו יחידות בריאות בהובלת מתכללי בריאות באשכולות, במטרה לעקוב ולהעלות את המודעות למדדי הבריאות של התושבים וליזום מהלכים אזוריים המשפיעים על בריאות האוכלוסייה. מתכללי הבריאות באשכולות מלווים על ידי משרד הבריאות ומשרד הפנים בשיתוף ארגון ג'וינט. במסגרת זו הופעלו תוכניות מגוונות כגון עידוד תזונה בריאה, פעילויות לאוכלוסייה המבוגרת, תוכניות לעידוד פעילות גופנית, פעילות בתחום הגיל הרך ופעילויות נוספות.