חותמת תאריך. תאריכי תפוגה. תאריכי "עדיף להשתמש לפני", איך שלא תקראו לזה, סביר להניח שיצא לכם פעם לבהות במספרים הקטנים האלה המודפסים על הגבינה שלכם ולחשוב: "האם זה עלול להרוג אותי?"
אם כן, אתם לא לבד. תוויות התאריכים לרוב אינן ברורות, אינן אחידות ולעיתים פשוט מבלבלות מאוד. ארגון "ReFED" האמריקני הפועלת לצמצום בזבוז מזון, מעריך כי הבלבול סביב תאריכים אלה גורם לאמריקנים לזרוק כ-3 מיליארד פאונד של מזון בכל שנה - הפסד כלכלי של כ-7 מיליארד דולר. לפי הארגון, רגולציה ארצית אחידה של תוויות תאריך וחינוך צרכנים עשויים להפחית באופן משמעותי את כמות המזון המבוזבז בארצות הברית, המוערכת בכשליש מהתוצרת - עם השלכות כלכליות וסביבתיות חמורות.
אז לפני שאתם זורקים את היוגורט של אתמול או מתווכחים עם בן/בת הזוג אם מיץ התפוזים באמת התקלקל - כדאי להכיר את האמת מאחורי חמשת המיתוסים הנפוצים על תאריכי המזון:
הכי מעניין
מיתוס 1: צריך לזרוק כל מזון ברגע שהתאריך המודפס עבר
לדברי דנה גונדרס, נשיאת ReFED: "רוב האנשים חושבים שתאריכים על המזון קשורים לבטיחות המזון, אך לרוב מדובר רק באיכות".
מוצרים מתכלים אמנם יתקלקלו בסופו של דבר, אך רבים מהם עדיין יהיו בטוחים לצריכה. מוצרים יבשים יחוו ירידה הדרגתית בטעם, בריח או בצבע - אך לרוב לא יהפכו למסוכנים. שקדים ישנים, למשל, פשוט יהיו פחות טעימים. מוצרי חלב חמוצים, כמו יוגורט או שמנת חמוצה, לא מהווים כר פורה לחיידקים מסוכנים, אך טעמם עשוי להשתנות. גם חלב מפוסטר יכול להחזיק מעבר לתאריך, כל עוד הוא נשמר בקירור - אך בסופו של דבר יריח או יטעם לא טוב.
כלומר, ברוב המקרים – אפשר לבדוק, להריח ולפעמים אפילו לטעום את המוצר כדי לקבוע אם הוא עדיין ראוי למאכל. אבל...

מוצרי החלב בסניף שופרסל בצפון הארץ | צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90
מיתוס 2: תמיד ניתן להסתמך על החושים כדי לבדוק אם מזון תקין
לא תמיד. מזונות לחים שאוכלים ישירות מהמקרר עלולים להכיל חיידקים מסוכנים שמתפתחים גם בטמפרטורה נמוכה, מבלי להשאיר סימנים נראים או מריחים. מוצרים כמו נקניקים נחשבים רגישים במיוחד – ובפרט לנשים בהריון.
ד"ר קתי גלאס, לשעבר סגנית מנהלת במכון למחקר מזון באוניברסיטת ויסקונסין, ממליצה להיצמד להנחיות "לשימוש עד" על מוצרים מצוננים. יצרנים רבים מבצעים בדיקות מקיפות כדי לקבוע תאריכים אלה. קירור בטווח של 1.5–4.5 מעלות צלזיוס נחשב בטוח.
המזון לא "מתפוצץ" בתאריך המודפס, אך צריך להיזהר - במיוחד אנשים עם מערכת חיסונית חלשה. כמובן, אפשר גם להקפיא מזון כדי להאריך את חייו, או לבשלו לטמפרטורה של 74 מעלות - לדוגמה, חזה עוף מבושל במקום נא.
כמובן, לפעמים גם מזון שאין לגבין חשש מיוחד נושא תאריך תפוגה, מה שמוביל למיתוס הבא...

חזה עוף מבושל במקום נא. הקצבים ניסים ואנטולי מקופה ראשית. | צילום: באדיבות כאן 11
מיתוס 3: בארה"ב קיימת רגולציה אחידה לסימון תוקף
לא נכון. אין תקן פדרלי אחיד לתוויות כמו "טוב לפני", "לשימוש עד" או "תאריך תפוגה", למעט מזון לתינוקות. במדינות שונות קיימות חקיקות סותרות - למשל, במונטנה חובה למכור חלב תוך 12 יום מהפסטור, גם אם הוא עדיין תקין.
מומחים וארגונים שונים ממליצים לאמץ שתי תוויות אחידות:
"לשימוש עד" – עבור בטיחות.
"טוב לפני" – עבור איכות.

תאריך תפוגה | צילום: שאטרסטוק
ב-2017 נקבע תקן וולונטרי על ידי יצרנים, אך רבים עדיין משתמשים בתוויות אחרות - לפעמים כי החוק המקומי לא מאפשר אחרת.
קליפורניה, לדוגמה, תאמץ בשנה הבאה את התקן האחיד שהוצע. הרשויות הפדרליות בארה"ב סיימו לאחרונה תקופת שימוע ציבורי בנושא, במטרה לקדם רגולציה חדשה.
לדברי פרופ' אמילי ברוד ליב מהרווארד, היעדר אחידות גורם הן לבזבוז מזון בטוח והן לסיכון מיותר כשאין הנחיות ברורות.
מיתוס 4: לרוב התאריכים אין משמעות אמיתית
לא מדויק. כל חברה קובעת את תאריך התפוגה שלה בדרכים שונות – לעיתים מבוסס על מחקר מעמיק, ולעיתים על ניסיון עבר או תלונות לקוחות.
לדוגמה, בחברת Nature’s Path (מזון אורגני), עורכים טעימות עיוורות שבועיות למוצרים כדי לזהות ירידה באיכות. כשהאיכות יורדת - קובעים את התאריך.
מוצרים עם שומנים עדינים (כמו זרעי פשתן טחונים) מתקלקלים מהר יותר. ריח לא נעים של צבע או קרטון מעיד על התחמצנות – לא כדאי לאכול את זה.
עוד כתבות לקראת שבועות
עבר התאריך? בדקו את מצב המוצר, במיוחד אם נשמר במקום קריר ויבש. אבל אם הריח או הטעם לא טובים – עדיף לוותר.
מיתוס 5: לא ניתן לתרום מזון שפג תוקפו
ארגונים רבים הארה"ב דווקא כן מקבלים תרומות כאלה. לדוגמה, בבנק מזון ביוטה מקבלים מוצרים עד שלוש שנים אחרי התאריך - לאחר סינון קפדני. באתר נכתב: "אנחנו לא מחלקים שום דבר שלא היינו אוכלים בעצמנו".
עם זאת, מומלץ לבדוק מול כל ארגון מראש - כי במדינות רבות קיימות מגבלות חוקיות. בחלק מהמקרים, גם היעדר חקיקה מונע מהארגונים לקבל מזון מתאריך שעבר.

אריזת מצרכים עבור תושבי הדרום המפונים בתל אביב. | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90