בשבוע שעבר קיים מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן-זקן, סדרת פגישות באבו-דאבי, יחד עם בכירי חברות הנמלים והרכבות באיחוד האמירויות, במטרה להאיץ את שיתופי הפעולה התחבורתיים והלוגיסטיים בין המדינות. במוקד הפגישות עמד מיזם IMEC המכונה גם "מסילת השלום".
IMEC (המסדרון הכלכלי הודו-המזרח התיכון-אירופה) הוא מסדרון כלכלי-תחבורתי בינלאומי שנועד לחבר בין הודו, מדינות המפרץ, ישראל ואירופה.
לפי התכנון, המסדרון מורכב משני נתיבים עיקריים: "המסדרון המזרחי" המחבר את נמלי מערב הודו אל מדינות המפרץ הפרסי (איחוד האמירויות וסעודיה) דרך הים, ו"המסדרון הצפוני" הממשיך ברשת מסילות רכבת וכבישים דרך ירדן וישראל (עד נמל חיפה), ומשם ימית לנמלי אירופה. מעבר לשינוע סחורות, המיזם כולל תשתיות משולבות של כבלי תקשורת דיגיטליים מתקדמים (סיבים אופטיים), צינורות אנרגיה ורשתות חשמל, במטרה ליצור רצף כלכלי וטכנולוגי הדוק בין דרום אסיה, המזרח התיכון ואירופה.
הכי מעניין
מסילת השלום תחזק את הקישוריות ושיתופי הפעולה באזור. רה"מ נתניהו ושגריר איחוד האמירויות | צילום: עמוס בן גרשום לע"מ
חשיבותו של IMEC עצומה. ברמה המסחרית, הפרויקט נועד לקצר את זמן שינוע הסחורות ועלויות השילוח מהודו לאירופה בעשרות אחוזים, תוך יצירת חלופה אמינה שעוקפת "נקודות מחנק ימיות" (מה שמכונה Maritime Chokepoints). מדובר על נתיבים ימיים צרים וקריטיים מבחינה אסטרטגית, שבהם התנועה הימית נאלצת להצטמצם, ולכן הם מהווים פוטנציאל ל"צוואר בקבוק", חסימות או איומים ביטחוניים, כגון מצר באב אל-מנדב, מצר הורמוז או תעלת סואץ.
המיזם נתמך כמובן בידי מדינות אירופה והאיחוד האירופי, אך גם בידי ארצות הברית, כאשר לעומק, מדובר על נתיב שמהווה משקל נגד אסטרטגי ליוזמת "החגורה והדרך" (יוזמת המשי) הסינית.
עבור ישראל, מדובר במנוע צמיחה שצפוי למצב אותה כגשר יבשתי (מהאמירויות, דרך סעודיה וירדן) וימי (לאירופה) חיוני ובלתי נפרד משרשרת האספקה העולמית והיציבות האזורית.
IMEC יהווה משקל נגד לפרויקט החגורה והדרך הסיני. רכבת סינית | צילום: AFP
בן-זקן נפגש עם מנכ"ל קבוצת הנמלים AD Ports, מוחמד ג'ומעה אל-שאמסי, ועם מנכ"ל חברת הרכבות הלאומית של איחוד האמירויות Etihad Rail, שאדי מלכ. הפגישות שנערכו בשבוע שעבר מגיעות לאחר שבנובמבר נפגשו שרת התחבורה, מירי רגב, ובן-זקן, עם הגורמים הרלוונטיים באמירויות.
הצדדים דנו בקידום שיתופי פעולה אסטרטגיים בתחומי הנמלים, הלוגיסטיקה והמסילות, ובחיזוק מעמדה של ישראל כחוליה מרכזית במסדרון הסחר האזורי. השיח התמקד בצורך שהתחדד בעקבות המלחמה: חיזוק שרשראות האספקה האזוריות ויצירת נתיבי סחר ותעבורת סחורות חלופיים, בטוחים ויציבים יותר בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה.
עוד בנושא תחבורה ורכבות
נוסף על כך נדונו שיתופי פעולה בתחומי נמלים חכמים, דיגיטציה, אוטומציה, ניהול שרשראות אספקה מתקדמות ותיאום תשתיות מסילתיות אזוריות. בפגישה עם הנהלת Etihad Rail נדונו גם חיבורי מסילות בין מדינות המפרץ, ירדן וישראל, שילוב טכנולוגיות ישראליות בפרויקטי רכבות אזוריים, ושיתופי פעולה מקצועיים בין משרד התחבורה, רכבת ישראל וחברת הרכבות האמירתית.
קבוצת נמלי אבו דאבי היא תאגיד ממשלתי הפועל כתשתית אסטרטגית לצמיחת מגזרי הסחר, הלוגיסטיקה והתעשייה באבו דאבי. הקבוצה מפעילה רשת תשתיות ימית ולוגיסטית הכוללת יותר מ-50 טרמינלים ברחבי העולם, לצד צי כלי שיט ושירותים משולבים בתחום שרשרת האספקה.
עוד על נתיבי סחר בינלאומיים
Etihad Rail היא חברת הרכבות הלאומית של איחוד האמירויות, האחראית על פיתוח והפעלת רשת מסילות באורך של כ-900 קילומטרים, המחברת בין כלל האמירויות, נמלי הים המרכזיים ומדינות המפרץ השכנות. החברה כבר מפעילה רשת מטענים פעילה, ובמקביל מקדמת רשת רכבות נוסעים ארצית.
"המהפכה הגדולה": הזווית ההודית
בהסתכלות גיאופוליטית, המדינה המשמעותית ביותר ששותפה ליוזמה היא הודו. מדובר במדינה המאוכלסת בעולם, עם קרוב למיליארד וחצי תושבים, ואחת הכלכלות הגדולות והצומחות בעולם (המדורגת שישית במונחים נומינליים ושלישית בכוח הקנייה).
פרויקט מסילת השלום מתקדם. רכבת ישראל | צילום: Yaakov Lederman/FLASH90
הודו מדורגת 19 בעולם מבחינת ייצוא סחורות. עם זאת, בשנים האחרונות היא אחת המדינות בעלות הצמיחה המהירה ביותר בעולם בייצוא ורבים מעריכים שתהפוך לאחת מיצואניות הייצור המובילות בעולם בעשור הקרוב. אחד מהפרויקטים שצפויים לסייע לה לעשות את הקפיצה הזו הוא IMEC.
כך למשל, בערוץ החדשות הבינלאומי הרשמי של הודו בשפה האנגלית, DD India, תיארו בשבוע שעבר את IMEC כ"מהפכה גדולה בתחום הקישוריות".
מטעם שגרירות הודו בישראל נמסר:
"היחסים הבילטרליים בין הודו לישראל שודרגו למעמד של 'שותפות אסטרטגית מיוחדת לשלום, חדשנות ושגשוג' במהלך ביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי בישראל בפברואר. הביקור משקף לא רק את העמקת היחסים הבילטרליים בין הודו לישראל, אלא גם חזון משותף לשותפות איתנה בין המדינות להשגת יעדים הדדיים במסגרות פלורילטרליות (רב-צדדיות) משותפות כגון IMEC ו-I2U2 [קבוצה הכוללת שיתופי פעולה במגוון תחומים בין ישראל, הודו, ארה"ב ואיחוד האמירויות שואפות לשתף פעולה].
מסגרות כגון ה-IMEC וה-I2U2 משמשות ככלים חיוניים לטיפוח מעורבות עמוקה יותר בתחומי המסחר, ההשקעות, החדשנות והקישוריות האזורית, כמו גם למינוף היתרונות המשלימים של שתי האומות. ניתן לעמוד על חשיבותן של שתי פלטפורמות אלו מתוך ההצהרה המשותפת של הודו וישראל, בה צוין כי:
'בעידן של אי-ודאות גלובלית, ראש הממשלה מודי וראש הממשלה נתניהו אישרו מחדש את מחויבותם לקידום יוזמות טרנספורמטיביות, כגון השותפות המרובעת של ה-I2U2. מסגרת זו משמשת ככלי חיוני לטיפוח מעורבות עמוקה יותר, מסחר, השקעות, חדשנות ומינוף היתרונות המשלימים של שתי האומות. המנהיגים דנו במסדרון הכלכלי הודו-המזרח התיכון-אירופה (IMEC) והביעו את כוונתם לקדם שיתוף פעולה במטרה לעודד קישוריות אזורית, יציבות ושגשוג משותפים באמצעות היוזמה, וכן לבחון את תפקידה של ישראל במסגרתה'."