ב-Washington Post פורסם לפני שעה קלה (שלישי), כי קבוצת מחוקקים דמוקרטים בבית הנבחרים דוחקת בממשל טראמפ לנטוש את מדיניות העמימות ביחס לקיומו של נשק גרעיני בידי ישראל.
"שימוש בנשק גרעיני במזרח התיכון אינו תיאורטי"
ישראל מעולם לא אישרה או הכחישה את ההחזקה בנשק גרעיני. לפי פרסומים זרים, נכון לאשתקד החזיקה ישראל בכ-90 ראשי נפץ גרעיניים ולפי חלק מההערכות החזיקה בכמות פלוטוניום שעשויה להספיק פוטנציאלית להרכבתם של קרוב ל-300 ראשי נפץ גרעיניים.
הצעד אותו מנסים אותם מחוקקים לקדם יהווה שינוי כיוון של המדיניות האמריקנית במשך קרוב ל-60 שנה. ככל שיצא לפועל, מדובר באקט שעלול לפגוע בישראל - בין אם יש לה נשק גרעיני ובין אם לאו.
הכי מעניין
הנכס האסטרטגי שבמוקד המחלוקת אחרי 60 שנה. הקריה למחקר גרעיני בדימונה | צילום: פלאש 90
כיום נהנית ישראל מכך שאויבותיה סבורות שיש לה נשק גרעיני המאיים עליהן, ומאידך היא אינה מחויבת בפיקוח של האו"ם. בנוסף, יש להניח שפעולותיה וטענותיה של ישראל נגד הגרעין האיראני ומדינות נוספות בעבר זכו ללגיטימציה רחבה יותר, כאשר באופן מוצהר היא לא מחזיקה בנשק כזה בעצמה.
בוושינגטון פוסט נחשפו למכתב אותו העבירו למעלה מ-24 מחוקקים לשר החוץ האמריקני, מרקו רוביו, לפיה אין הצדקה לשתיקה של וושינגטון בעניין, בזמן שהמלחמה באיראן עודנה מתנהלת, וכאשר קיים חשש מהסלמה. מי שמוביל את הצעד הוא חבר הקונגרס חואקין קסטרו (טקסס).
"הסיכונים לטעות בחישוב, הסלמה ושימוש בנשק גרעיני בסביבה הזו אינם תיאורטיים", כתבו המחוקקים. "לקונגרס יש אחריות חוקתית להיות מעודכן במלואו לגבי המאזן הגרעיני במזרח התיכון, הסיכון להסלמה מצד כל צד בסכסוך זה, ותוכניות הממשל ותרחישי הייחוס למצבים כאלה".
המקום שבו נולדה העמימות. הקריה למחקר גרעיני בדימונה, העומדת כעת במוקד הדרישה הדמוקרטית בוושינגטון | צילום: משה שי, פלאש 90
לפי העיתון, גם גורמים מסוימים בממשל טראמפ שותפים לחשש מפני הסלמה גרעינית וסבורים כי "ייתכן שהקווים האדומים של ישראל אינם מובנים כראוי".
בוושינגטון פוסט מפרסמים כי לאחרונה התקיימו דיונים בקרב פקידי ממשל טראמפ לגבי מה עלול להפעיל תגובה גרעינית ישראלית, וחששות כי הסף עשוי להיות נמוך ממה שהעריכו בוושינגטון בעבר. "יש אי-נוחות ביחס לתוכנית הגרעין של ישראל ומה עלול לאלץ אותה להשתמש בנשק גרעיני", אמר פקיד בממשל לפוסט. עם זאת אמר כי אי הנוחות האמורה לא נמצאת בראש סדר היום בשלב זה.
תרחיש שנבחן כיום מחדש בקרב פקידים אמריקנים עוסק במצב שבו ישראל מותקפת בירי טילים בריכוז גבוה מאוד כך שמערכות ההגנה האווירית קורסות, מה שיתבטא במספר גבוה במיוחד של הרוגים, אמר אותו פקיד.
לא לעולם חוסן: השיעור שבירושלים חייבים ללמוד
כותבי המכתב טוענים כי המדיניות הנוכחית פוגעת באמינותה של ארה"ב. לדידם, בעוד וושינגטון מבקשת להגביל את תוכניות הגרעין של איראן, סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות, היא לא מכירה בנשק הגרעיני של ישראל, שאל קיומו הם מתייחסים כעובדה מוגמרת. "איננו יכולים לפתח מדיניות מניעת הפצה קוהרנטית למזרח התיכון… תוך שמירה על מדיניות של שתיקה רשמית לגבי יכולות הנשק הגרעיני של צד מרכזי בסכסוך המתמשך", הם כתבו.
בחודש שעבר, מספר שיא של 40 סנאטורים דמוקרטים הצביעו בעד הצעתו של ברני סנדרס לחסום העברת נשק לישראל. לפי מכון Pew, 80 אחוזים מהדמוקרטים רואים כעת את ישראל באור שאינו חיובי, לעומת 69 אחוזים לפני שנה ו-53 אחוזים בשנת 2022.
עוד על ההתרחקות בין המפלגה הדמוקרטית לישראל
בחודש מרץ האחרון, במהלך שימוע פומבי בקונגרס, אותו חואקין קסטרו כבר ביקש מהאחראי על בקרת נשק במחלקת המדינה האמריקנית, תומאס דינאנו, לתאר את היכולות הגרעיניות של ישראל. האחרון סירב ואמר שהוא לא יכול להגיב בנושא. בראיון לוושינגטון פוסט הוא אמר, כי ארה"ב לא צריכה לסרב לחשוף מידע זה על אומה זרה כשיש כל כך הרבה על הפרק עבור "אנשי השירות שלנו, הכלכלה שלנו והמדינה שלנו".
נהוג לייחס את מקור השתיקה האמריקנית בסוגיה, להסכם בלתי כתוב בין ראש הממשלה ב-1969, גולדה מאיר, לנשיא ארה"ב דאז, ריצ'רד ניקסון.
היוזמה הנוכחית אומנם לא צפויה להבשיל לכדי שינוי מדיניות תחת ממשל טראמפ, אך המספרים מספרים סיפור שאי אפשר להתעלם ממנו. זינוק מ-53% התנגדות לישראל בקרב דמוקרטים ב-2022 ל-80% כיום. במציאות שבה ארה"ב משנה את פניה והמזרח התיכון בוער, בירושלים חייבים להפנים: לא לעולם חוסן. גם הסכמים שקטים, ותיקים ככל שיהיו, אינם חסינים לעד מפני הפוליטיקה האמריקנית שעוברת שינויים טקטוניים. החשבון על שחיקת היחסים עלול להגיע דווקא בנכסים האסטרטגיים הרגישים ביותר.