מי מחזיק, בכמה והיכן: מפת הגרעין העולמית מתעצבת מחדש

כך מתעצבת מחדש מפת הגרעין העולמית – מי מחזיק בנשק גרעיני, כמה, והיכן הוא מוסתר?
הצהרתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי "השמיד" את מתקני הגרעין של איראן בסדרת תקיפות בסוף השבוע, לא רק עוררה סערה בינלאומית אלא גם הדגישה מחדש את השאלה המטרידה: איפה נמצא הנשק הגרעיני של העולם, ומי שולט בו?

על רקע 12 ימי לחימה בין ישראל לאיראן, שהציתו חשש ממלחמה אזורית כוללת, עולות שאלות נוקבות לגבי התפוצה הגרעינית בעולם – מי מחזיק בנשק כזה, באיזה היקף, והאם מרוץ החימוש הבא כבר החל מתחת לאף שלנו.

87% מהנשק הגרעיני – בידי שתי מעצמות

לפי דו"ח עדכני של המכון השוודי לשלום בינלאומי (SIPRI) ושל פדרציית המדענים האמריקנית (FAS), תשע מדינות בעולם מחזיקות יחד כ-12,241 ראשי נפץ גרעיניים – כשרוסיה וארה"ב שולטות לבדן על כ-87% מהמאגר.

המדינות הנוספות הן: בריטניה, צרפת, סין, הודו, פקיסטן, קוריאה הצפונית וישראל – האחרונה נחשבת למדינה היחידה במזרח התיכון שמחזיקה בנשק גרעיני, אך אינה מאשרת זאת רשמית.

מתוך כלל המאגרים, כ-9,614 ראשי נפץ נחשבים ל"מבצעיים" – כלומר כאלו שנמצאים בבסיסים, מטוסים או משוגרים פעילים. ארה"ב, בריטניה וצרפת הן היחידות שפרסמו מידע רשמי כלשהו על גודל המאגרים שלהן. היתר שומרות על עמימות, וההערכות מבוססות על דליפות, מסמכים היסטוריים וניתוחים של מומחים.

על פי ההערכות, לישראל כ-90 ראשי נפץ גרעיניים – נתון שלא אושר מעולם רשמית, אך מתקבל על דעת רוב הקהילייה הבינלאומית.

לא רק בעלות – גם אחסון: היכן מוסתרים ראשי הנפץ?

לצד המדינות המחזיקות בנשק, יש כיום שש מדינות המאחסנות בשטחן נשק גרעיני זר – חמש מהן מאחסנות נשק אמריקני (טורקיה, בלגיה, גרמניה, איטליה והולנד), ומדינה אחת – בלארוס – מאחסנת נשק רוסי.

לפי הדו"חות, כ-100 ראשי נפץ אמריקניים מאוחסנים בבסיסים באירופה במסגרת הסכם שיתוף גרעיני של נאט"ו. אמנם הנשק בשליטה אמריקנית מלאה, אך עצם נוכחותו במדינות אלו מחזקת את המחויבות ההדדית שלהן להגנה משותפת.

במרץ 2023 הודיע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי יתחיל לאחסן נשק גרעיני טקטי בבלארוס. ביוני טען שליט בלארוס אלכסנדר לוקשנקו כי הנשק כבר הגיע – אך על פי SIPRI אין לכך ראיות חד-משמעיות עד כה.

מרוץ החימוש חוזר?

במהלך המלחמה הקרה הגיע מספר ראשי הנפץ הגרעיניים בעולם לשיא של 70,000. מאז חלה ירידה מתמשכת – אך כעת נדמה שהמגמה הזו מתהפכת.

"הסימנים מצביעים על כך שמרוץ חימוש חדש – חכם, מהיר ומסוכן יותר – כבר החל", כתב דן סמית, ראש SIPRI, בדו"ח השנתי לשנת 2025.

לדברי לוקאש קולסה, ראש תחום מדיניות גרעין במכון רויאל יונייטד בלונדון, כל תשע המדינות המחזיקות בנשק גרעיני רואות בו עדיין חלק חשוב מהאסטרטגיה הביטחונית שלהן, והוא מעריך כי המאגרים לא יקטנו ואף יגדלו.

עם זאת, לדבריו, "עצם קיומו של נשק גרעיני לא הצליח למנוע התקפות על ישראל, ואף לא הרתיע את רוסיה מהסלמה באוקראינה – מה שמעיד על סדקים בגישת 'הרתעה גרעינית' המסורתית."

לדבריו, במציאות הנוכחית כל מהלך של חיזוק ההגנה מצד אחד רק ממריץ את הצד השני להגדיל את מאגר הנשק – ומתחיל מעגל הרסני של הסלמה הדדית.

מסקנה: שקיפות פחותה, סיכונים גבוהים

אם בעבר נשמעו קולות ברורים לפירוק נשק גרעיני ולשקיפות גלובלית – הרי שכיום נדמה שהם נבלעים בין הקולות של מלחמה, לחצים ביטחוניים ועליונות צבאית. בעוד טראמפ מצהיר על הצלחות תקיפה באיראן, המומחים עדיין תוהים: כמה באמת נפגע בתשתיות הגרעין של טהרן – והאם לא נותרו ראשי נפץ מוסתרים בשטח?

מה שבטוח הוא שהדיון על גרעין חזר במלוא עוצמתו – והשאלה היא האם העולם מוכן להתמודד עם סבב חדש של הסלמה גרעינית.